חנא סניורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנא סניורה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 בנובמבר 1937 (בן 86)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
השכלה אוניברסיטת בנראס ההינדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת ביר זית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנא סִניורהערבית: حنا السنيورة, תעתיק מדויק: חנא אלסניורה, נולד ב-6 בנובמבר 1937) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים ערבי ירושלמי, בן לעדה הנוצרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנא סניורה נולד בירושלים ב-6 בנובמבר 1937, למשפחה שהייתה מהמבוססות והמכובדות במשפחות הערביות בירושלים, בילדותו התגורר בשכונת בקעה במערב ירושלים.[1] בבעלות המשפחה היו מספר עסקים, ביניהם בתי מרקחת בעיר העתיקה ו"אטליז סיניורה", שרבים מלקוחותיו בתקופת המנדט היו יהודים.[2] בשנת 1969 השלים סניורה את השכלתו האקדמית בתחום הרוקחות בהודו והחל לעבוד במקצוע בירושלים, בבית המרקחת של המשפחה בשער שכם.[3] ב-1974 נקרא לנהל את העיתון המזרח ירושלמי "אל-פג'ר" (השחר), לאחר העלמות המו"ל יוסוף נאסר בן דודו. תחילה לא אישרו משרד הביטחון ומשרד הפנים את מינויו של סניורה כמו"ל העיתון, תחילה בטענה שלא נרשם כחוק כעורך, ואחר כך בטענה שמכר תרופות ללא אישור כשהיה רוקח.[4][5] לאחר שהגיש עתירה לבג"ץ באמצעות עורכת הדין פליציה לנגר, התירו שלטונות ישראל את יציאת העיתון.[6] ב-1977 הודיע סניורה שיוציא שבועון בעברית "שיהיה מיועד לציבור הישראלי", בו יפרסמו מאמרים של כותבים יהודים וערבים.[7] השבועון יצא במשך תקופה קצרה בעריכת זיאד אבו זיאד ונסגר מסיבות כלכליות.[1]

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 אימץ "אל-פג'ר", בעריכת סניורה, את הקו המדיני של תנועת הפת"ח והיה לנציג בלתי רשמי של הארגון בירושלים. סניורה הציג קו מתון וקרא לפשרה טריטוריאלית על בסיסי קווי 1967. ב-1985 היה בין הנציגים המקומיים שמדינת ישראל הסכימה לשתף במשלחת ירדנית-פלסטינית למשא ומתן מדיני בחסות ארצות הברית.[8][9] בדצמבר 1985 השתתף במשחק סימולציה על עתיד המשא ומתן שארגן שר החוץ לשעבר אבא אבן.[10] בתקופה זו נהגו פוליטיקאים ודיפלומטים זרים להיפגש עם סניורה, כנציג אש"ף בירושלים.[11] בין השאר נפגש עם ראש-ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, בעת ביקורה בישראל במאי 1986.[12], שר החוץ של צרפת רולאן דומא[13] ועם שר החוץ של גרמניה המערבית, הנס-דיטריך גנשר.[14] באפריל 1986 השתתף בכנס שלום במלון "פארק" בחברון, בו השתתפו חברי הכנסת יוסי שריד, שולמית אלוני ואורי אבנרי. בדרכם לכנס הקימו מתנחלים מקריית ארבע וחברון מחסומי אבנים ותקפו אותם. אלוף פיקוד המרכז, אהוד ברק, הגיע למקום וחילץ אותם.[15][16][17]

לקראת הבחירות המוניציפליות ב-1988 הודיע סניורה שיציג את מועמדותו בבחירות לעיריית ירושלים, ותמך ברעיון שירושלים תישאר עיר מאוחדת, כבירה משותפת של מדינת פלסטין במזרח ירושלים ומדינת ישראל במערב ירושלים. לא יושמו הגבלות על תנועת בני אדם וטובין בין חלקי העיר, ותושבי מזרח ירושלים היהודים יקבלו אזרחות של פלסטין כפי שיש לאזרחים הערבים בישראל, עם שוויון זכויות מלא.[1][18] בתגובה יזמה סיעת התחיה בכנסת הצעת חוק שתחייב מועמדים בבחירות המוניציפליות להישבע אמונים למדינת ישראל, והוא החליט לא להשתתף בבחירות.[19][20]

ביוני 1988 קיבל סניורה מהאפיפיור יוחנן פאולוס השני את פרס יונת הזהב למען השלום, במשותף עם חבר הכנסת ויקטור שם-טוב.[21] ב-1991, לקראת ועידת מדריד, קרא לקיים בחירות בשטחים, כך שתוכל להיבחר הנהגה מקומית למשא ומתן[22].

ב-1999 הקים, יחד עם החברה הישראלית אופיר טורס, חברת תיירות משותפת.[23] ב-2002 מונה לשגריר אש"ף בארצות הברית.[24].

ב-2003 היה סניורה בין יוזמי רדיו כל השלום (אנגלית: All for peace; כהמשך לתחנת קול השלום של אייבי נתן),[25] שהוקם כיוזמה משותפת של הארגון הפלסטיני בילאדי והמרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה. סניורה, יחד עם פעילי שלום ישראלים, עמדו מאחורי היוזמה לפתיחתה של התחנה.[26] תחנת הרדיו משדרת 24 שעות ביממה בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית באינטרנט מוזיקה, חדשות ואקטואליה מאולפנים ברמאללה ובירושלים אל מדינות המזרח התיכון. עד שנת 2011 שידרה התחנה בתדר 107.2 FM, שידורים שנקלטו בישראל וברשות הפלסטינית, וזאת על מנת להניע דו-שיח דו-צדדי, ישראל-פלסטיני. משטרת ישראל ומשרד התקשורת הפסיקו את שידורי התחנה בטענה שהם משודרים באופן פיראטי. מנהלי הרדיו טענו שהמשדרים שלהם, המצויים בשטחי הרשות הפלסטינית, אינם כפופים לחוק הישראלי כי אם לזה הפלסטיני, ולכן אין למשרד התקשורת סמכות לסגור אותו.[27]

סניורה כיהן כנשיא איגוד לשכות המסחר פלסטין-ארצות הברית, היה חבר המועצה הלאומית הפלסטינית ומנכ"ל משותף של מרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע. כמו כן ערך את המגזין באנגלית "ג'רוזלם טיימס".[28]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניורה הציג באופן עקבי עמדה מתונה ביחס להסכסוך הישראלי-פלסטיני,[29][30] והיה לאחד הפלסטינים הראשונים בשטחים שיצרו קשרים עם פעילי שלום ישראלים. בין השאר השתתף, החל משנות ה-70 של המאה ה-20, בכנסים ומפגשים לשלום ושיתוף פעולה שערך המגזין New Outlook.[31][32][33]

בדצמבר 1983, ארגן ופרסם, יחד עם אישיים אחרים בגדה, הודעת גינוי נגד הפיגוע באוטובוס בקו 18 בירושלים.[34]

במרץ 1988 השתתף במפגש ישראלי-פלסטיני בבריסל, בו השתתפו מהצד הישראלי חברי כנסת ופעילי שלום ובהם אבא אבן, אורה נמיר, חיים צדוק, אהרן יריב וצלי רשף.[35] בכינוס הציג תוכנית שלום הכוללת הכרה הדדית בין ישראל ואש"ף והקמת מדינה פלסטינית מפורזת בקווי 1967.[36] לפי דיווחים בעיתונות הישראלית אף נפגש בחשאי עם ראש הממשלה יצחק שמיר כדי להציג את התוכנית.[37].

בעת האינתיפאדה הראשונה לימד באוניברסיטת ביר זית. הוא צידד במאבק לא אלים נגד ישראל וקרא לתושבים הפלסטינים לא לעבוד בישראל ולא לשלם מיסים לממשלת ישראל, וכן להחרים מוצרים המיוצרים בישראל, עד שישראל תכיר בזכויותיהם.[38][39][40]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 תום שגב, ירושלים של סניורה, כותרת ראשית, 10 ביוני 1987
  2. ^ אריה דיין, מרד השופטים, כותרת ראשית, 1 במאי 1985
  3. ^ תורנויות בתי מרקחת בירושלים, למרחב, 4 בספטמבר 1970
  4. ^ נדחתה עתירת עורך אל־פג'ר לצו שיאסור סגירת עתונו, מעריב, 12 בדצמבר 1974
  5. ^ מאמץ למנוע סגירת "פג'ר", דבר, 21 בנובמבר 1975
  6. ^ צו ביניים נגד סגירת "אל פג'ר", דבר, 2 בדצמבר 1974
  7. ^ יחיאל לימור, "אל פג'ר" יוציא שבועון בעברית "שיהיה מיועד לציבור הישראלי", מעריב, 15 ביוני 1977
  8. ^ מיכל סלע, נציגים פלסטינים למשא ומתן: בינתיים מאזינים להם רק במימשל, כותרת ראשית, 27 בנובמבר 1985
  9. ^ שמואל שגב, כשלון השליח, מעריב, 20 באוגוסט 1985
  10. ^ אבינועם בר יוסף, היום יתקיים משחק סימולציה על עתיד המו"מ במזה"ת, מעריב, 15 בדצמבר 1985
  11. ^ ראש סוכנות הסיוע האמריקנית נפגש בארץ עם תומכי אש"ף, מעריב, 17 בנובמבר 1985
  12. ^ פלשתינים לתאצ'ר, מעריב, 27 במאי 1986
  13. ^ שר־החוץ הצרפתי הבטיח לעזור ליצוא הישראלי, מעריב, 11 בדצמבר 1985
  14. ^ הנס-דיטריך גנשר נפגש עם שמיר, מעריב, 25 בינואר 1988
  15. ^ ח"כים שבאו לכנס שלום, מעריב, 15 באפריל 1986
  16. ^ עדה כהן, חנא סניורה: על ירושלים להיות עיר לא מחולקת, מעריב, 2 במאי 1990
  17. ^ תום שגב, בדרך לחברון, כותרת ראשית, 16 באפריל 1986
  18. ^ חנא סניורה: ירושלים מאוחדת יכולה להיות בירת שני העמים, מעריב, 22 בפברואר 1988
  19. ^ מיכל סלע, מי מפחד מסניורה, כותרת ראשית, 24 ביוני 1987
  20. ^ חנא סניורה: יתכן שחלק מערביי הבירה יצביעו בבחירות, מעריב, 28 בדצמבר 1988
  21. ^ האפיפיור אירח את סניורה ושם טוב, מעריב, 12 ביוני 1988
  22. ^ חנא סניורה: בעד קיום בחירות בשטחים, מעריב, 26 במרץ 1991
  23. ^ אופיר-טורס וחברה פלשתינית בראשות חנא סניורה יקימו חברת תיירות משותפת, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999
  24. ^ עקיבא אלדר, חנא סניורה מונה לשגריר אש"ף בארה"ב, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2002
  25. ^ שתי קבוצות מתנצחות על הזכויות להפעיל תחנת רדיו תחת השם "קול השלום", באתר הארץ, 31 ביולי 2003
  26. ^ ענת באלינט, תחנת רדיו ישראלית-פלשתינית משדרת מירושלים באינטרנט, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2004
  27. ^ ניר חסון, המדינה סגרה את רדיו "כל השלום" בגלל שידור פיראטי, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2011
  28. ^ דני רובינשטיין, מאסטרטגיה של שלום לאסטרטגיה של הישרדות, באתר הארץ, 4 בפברואר 2002
  29. ^ 'אל-פג'ר' סירב לפרסם מודעה למען זכויות האזרח, כותרת ראשית, 16 במרץ 1988
  30. ^ אבינועם בר יוסף, מטה אש"ף בירושלים, מעריב, 1 בנובמבר 1985
  31. ^ מ שמריהו, משלמת מאיטליה תשתתף בסימפוזיון של,ניו־אוטלוק', מעריב, 10 בנובמבר 1977
  32. ^ כנס ישראלי -פלשתיני ייערך בחודש נובמבר בראצות הברית, מעריב, 1 באוגוסט 1988
  33. ^ דן דרין, מפגשי שלום עם סניורה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2005
  34. ^ דני רובינשטיין, אישים בגדה מגנים ההתקפה, דבר, 8 בדצמבר 1983
    דני רובינשטיין, גינוי פלשתינאי לטרור, דבר, 16 בדצמבר 1983
  35. ^ שאול בן חיים, מפגש ישראלי-פלשתיני בבריסל: הרבה דיבורים על "צאנס לשלום", מעריב, 20 במרץ 1988
    ' תכנית השלום, מעריב, 20 במרץ 1988
  36. ^ שאול בן חיים, תכנית השלום של אש"ף: נסיגה לגבולות 67 ומדינה פלשתינית, מעריב, 20 במרץ 1988
  37. ^ אש"ף מוכנים למשא ומתן ישיר לפני ועידה בינלאומית, מעריב, 27 במרץ 1989
  38. ^ חנן שלאין, שנתיים לאינתיפאדה: "ברוטאליזציה", מעריב, 1 בדצמבר 1989
  39. ^ אבינועם בר יוסף, נוסייבה: חנא סניורה מנסה לעלות על עגלה שההלה לנסוע מזמן, מעריב, 6 בינואר 1988
  40. ^ חנה סניורה: ירושלים מאוחדת יכולה להיות ברית שני העמים, מעריב, 22 בפברואר 1988