חמש שאלות מדוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

5 שאלות מדוע או חמש שאלות מדועאנגלית: 5Whys או Five whys) היא טכניקת תחקירים איטרטיבית, המשמשת לחקר יחסי הסיבה והתוצאה העומדים בבסיס בעיה מסוימת.[1] המטרה העיקרית של הטכניקה היא לקבוע את שורש הפגם או הבעיה על ידי חזרה על השאלה "מדוע?". כל תשובה מהווה בסיס לשאלה הבאה. ה"חמש" בשם נובע מתצפית אנקדוטאלית על מספר האיטרציות הדרושות בדרך כלל לפתרון הבעיה.

לא לכל הבעיות שורש סיבתי אחד. אם רוצים לחשוף גורמי שורש מרובים, יש לחזור על השיטה ולשאול בכל פעם רצף שונה של שאלות.

השיטה אינה מספקת כללים חד משמעיים ומהירים לגבי אילו שורות שאלות לחקור, או כמה זמן להמשיך בחיפוש אחר גורמי שורש נוספים. לפיכך, גם כאשר מתבצע מעקב צמוד אחר השיטה, התוצאה עדיין תלויה בידע ובהתמדה של האנשים המעורבים.

המחשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לבעיה היא: הרכב אינו מתניע.

  1. מדוע? המצבר התרוקן (מדוע ראשון)
  2. מדוע? האלטרנטור אינו מתפקד (מדוע שני)
  3. מדוע? חגורת האלטרנטור אינה מתפקדת כראוי (מדוע שלישי)
  4. מדוע? חגורת האלטרנטור התבלתה ולא הוחלפה (מדוע רביעי)
  5. מדוע? הרכב לא תוחזק בהתאם לתזמון השירות המומלץ (מדוע חמישי, שורש סיבתי)

בדוגמה הזו ניתן להמשיך לתשאל ברמה שישית, שביעית או גבוהה יותר, אך חמש איטרציות של "מדוע?" בדרך כלל מספיקות כדי להגיע לסיבה בסיסית.[2] המטרה היא לעודד את המתחקר להתחקות אחר שרשרת הסיבתיות עד לסיבה שורשית שעדיין יש קשר כלשהו לבין הבעיה המקורית, ולהימנע מהנחות ומלכודות לוגיות. בדוגמה זו ה"מדוע" החמישי מצביע על תהליך שאינו תקין או התנהגות שניתנת לשינוי, המעידה על הגעה לרמת שורש הסיבה.

התשובה האחרונה מצביעה על תהליך. זהו אחד ההיבטים החשובים ביותר בגישת חמש הסיבות - "שורש השורש הנכון" צריך להצביע על תהליך שאינו עובד טוב או שאינו קיים.[3] מנחים לא מאומנים יבחינו לעיתים קרובות כי ניתנו תשובות קלאסיות כגון "לא היה מספיק זמן", "חוסר תקציבי" או "חוסר בכח אדם". תשובות אלו אולי נכונות, אך הן אינן בשליטתנו. לכן, במקום לשאול את השאלה "מדוע?", שאל "מדוע התהליך נכשל?".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטכניקה פותחה במקור על ידי סקיצ'י טויודה היפני והייתה בשימוש בתאגיד טויוטה במהלך התפתחות מתודולוגיות הייצור שלה. הטכניקה היא מרכיב קריטי בהדרכה לפתרון בעיות, המועברת כחלק מההשראה למערכת הייצור של טויוטה.[4] בכלי נעשה שימוש נרחב לא רק בטויוטה, והוא משמש כיום במקומות רבים, כגון בקאיזן, בייצור רזה ובשש סיגמא. חמשת הסיבובים פותחו בתחילה כדי להבין מדוע יש צורך בתכונות מוצר חדשות או בטכניקות ייצור ולא פותחו לצורך ניתוח גורמי שורש.

שיטת 5 ה"למה" אומצה לתוך מתודולוגיית התחקורים הרשמית של הצי האמריקאי וכתוצאה מכך הפכה לסטנדרט בארגונים רבים גם מחוץ לארצות הברית ולתעשיות הביטחוניות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Five Whys Technique. adb.org. Asian Development Bank. בפברואר 2009. נבדק ב-5 בספטמבר 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Serrat, Olivier (2017). "The Five Whys Technique". Knowledge Solutions. pp. 307–310. doi:10.1007/978-981-10-0983-9_32. ISBN 978-981-10-0982-2.
  3. ^ Fantin, Ivan (2014). Applied Problem Solving. Method, Applications, Root Causes, Countermeasures, Poka-Yoke and A3. ISBN 978-1499122282.
  4. ^ Ohno, Taiichi (1988). Toyota production system: beyond large-scale production. Portland, OR: Productivity Press. ISBN 0-915299-14-3.