חלק (יחידת מידה)

חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא ¹/_1,080 משעה ושווה ערך לשלוש שניות ושליש.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה בפיוט של רבי פינחס ברבי יעקב הכהן מכפרא.^[1]

בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:

אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים

— תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ה, עמוד א'

שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ומצוין בקיצור – כ"ט י"ב תשצ"ג. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".^[2]

הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:

ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור

— משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות קידוש החודש, פרק ו', הלכה ב'

הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.

יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב תשצ"ב^[3] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,^[4] אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.^[5]

כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.

לפי אוטו נויגבאואר (אנ'), יחידת האורך הבבלית הקטנה שֶׁה (=גרעין שעורה) קיבלה בתקופה הסלאוקית והפרתית משמעות של 1/1080 באטרונומיה הבבלית וממנה עברה ליהודים.^[6] מקרה דומה הוא המילה פונדיון שבמקורה היא מטבע ובתקופת הגאונים שימשה במשמעות של 1/12.^[7]

בהגות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.^[8] בכך הסבירו את הפסוק^[9] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".^[10] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.^[11]

בספרות הקבלה^[12] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם יהוה 1,080 צירופים.^[13] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יהוה.^[14] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.^[15] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.^[16]

בספר רזיאל המלאך מוסבר הפסוק ”צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי” (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ח) באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך היריון רגיל (3/4 שנה יוליאנית = 7,100,460 חלקים - 710 [=תש"י] ריבוא ועוד פחות מחצי שעה).^[17]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מולד הלבנה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל ל"ד, עמודים 465 - 456

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביגדור אמיתי, זמן המולד הממוצע ומקורותיו במשך הדורות באתר פורטל הדף היומי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643. צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
^ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
^ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
^ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
^ From Assyriology to Renaissance Art, בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.
^ תשובות הגאונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, סימן שפ"ו.
^ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
^ ערבי נחל פרשת בראשית.
^ s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
^ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
^ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
^ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
^ ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.
^ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.
^ דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד

[1] שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643. צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.

[2] אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'

[3] כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.

[4] או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.

[5] על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש

[6] From Assyriology to Renaissance Art, בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.

[7] תשובות הגאונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, סימן שפ"ו.

[8] הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"

[9] ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג

[10] ערבי נחל פרשת בראשית.

[11] s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד

[12] פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.

[13] בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.

[14] נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.

[ראשית_חכמה-15] ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.

[16] שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.

[17] דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות אורך	אצבע • סיט • טפח • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה
מידות נפח	כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • מלוא לוגמיו • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב • כעדשה
מידות מטבעות	כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרפעיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה
מידות שטח	בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע
מידות זמן	חלק • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך • שעה זמנית • מעת לעת