חלף עם הרוח (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלף עם הרוח
Gone with the Wind
המהדורה העברית משנת 1971
המהדורה העברית משנת 1971
מידע כללי
מאת מרגרט מיטשל
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן היסטורי
נושא מלחמת האזרחים האמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות אטלנטה, מחוז קלייטון עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת מקמילן
מקום הוצאה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 30 ביוני 1936
מספר עמודים 1037 (מהדורה מקורית באנגלית)
הוצאה בעברית
תרגום ח.בן-דב, ג. אריוך
פרסים
סדרה
הספר הבא סקרלט, Rhett Butler's People עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001164139, 001189856, 001731326, 001930531, 002623265, 001189855, 003519479
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חלף עם הרוח (Gone with the Wind) הוא ספר פופולרי מאת מרגרט מיטשל, שיצא לאור ביוני 1936. עלילתו של הספר מתארת את סיפור אהבתם של רט באטלר - אופורטוניסט, ציני וחובב נשים, וסקרלט או'הרה - צעירה יפה, מפונקת וחמת מזג - המתרחש על רקע מלחמת האזרחים האמריקנית, מנקודת המבט של מדינות הדרום, אשר דגלו בעבדות. "חלף עם הרוח" הוא אחד הספרים הנמכרים ביותר בארצות הברית.

הספר עובד לסרט בשנת 1939, וזכה להצלחה גדולה, ואף קיבל מעמד של סרט פולחן.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור חיי השפע והנוחות של לבנים בעלי עבדים במדינות הדרום. מיד לאחר מכן פורצת מלחמת האזרחים. בד בבד עם תיאור התקדמותה הצבאית של המלחמה, מתוארות השפעות המלחמה על העורף - המחסור הפיזי ההולך וגובר, דרכי ההתמודדות, האובדן וההסתגלות ההדרגתית של ערכי הדרום הנוקשים לתנאי החיים המשתנים.

בחלקו השני של הספר מתוארת התמודדותו של הדרום הגאה עם ההפסד במלחמה. הגלגל מתהפך, ולבנים אשר היו לפני המלחמה בעלי מעמד חברתי גבוה מוצאים עצמם מרוששים. השורדים בעולם החדש הם אלו המסתגלים למצב ומנצלים את ההזדמנויות הנקרות בפניהם. שוב מוצגות דרכי הסתגלות שונות, שכולן נמדדות בהצלחה כלכלית או בהצלחה חברתית בקרב שרידי החברה הדרומית הישנה.

כמו כן מציג הספר את היחס הדואלי כלפי שחורים מצד הצפוניים (ה"יאנקים", כפי שהם מכונים בפי הדרומיים) ומצד הדרומיים. הצפוניים נלחמים למען חופש וזכות הצבעה לשחורים, אך משהם מנצחים במלחמה, הם מתייחסים לשחורים בזלזול ומנצלים אותם מבחינה פוליטית. הדרומיים היו משאירים את השחורים כעבדים, אילו היה הדבר תלוי בהם, אך שחורים מסוימים ("שחורים של בית" בדרך כלל, או מנהלי עבודה) היוו חלק אינטגרלי ממשפחותיהם, ודעתם נחשבה כאמת מידה להתנהגות נכונה, מכיוון שהם שימרו את ערכיו של הדרום הישן בדיוק כמו חלק מן הלבנים.

שמו של הספר נובע מן ההכרה של חלק מן הדרומיים כי העבר הדרומי המפואר חלף ולא ישוב עוד - לא ניתן לחזור ולחיות את העבר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרלט אוהרה, בת 16, המתגוררת באחוזת "טארה", היא בתם המקובלת של בעל מטעים ממוצא אירי ואשתו ממוצא צרפתי מיוחס. ערב המלחמה היא יושבת ב"טארה" בחברת המחזרים שלה, והם דנים במסיבת הבר-בי-קיו הקרובה שתתרחש למחרת באחוזת "12 האלונים" של משפחת ווילקס. סקרלט מאוהבת באשלי ווילקס, בן המשפחה, אבל לדאבונה, נודע לה שהוא התארס לבת דודתו מלאני המילטון. למחרת מתוודה סקרלט בספריית האחוזה בפני אשלי על אהבתה, וגם הוא מודה שאיננו אדיש כלפיה, אך נחוש בדעתו לשאת את דודניתו שיותר תואמת את קווי אופיו. סקרלט המאוכזבת מתמרמרת על ריפיון רוחו של אשלי, ולאחר צאתו היא משליכה מאפרה על הקיר כדי לשחרר את זעמה. ואז מסתבר לה שכל אותה עת נוכח בשיחה גם גבר זר בשם רט באטלר, ששמו גרר אחריו סיפורי רכילות על התנהלותו השערורייתית. לאחר שרט סונט בה באומרו שהתנהגותה אינה יאה לליידי, היא עוזבת בזעם את הספרייה ומצטרפת לאורחים האחרים. אז נודע לה שזה עתה הוכרזה מלחמה על הצפון, וכי הגברים עומדים להתגייס. סקרלט המאוכזבת קשות מהתנהגותו של אשלי נענית להצעת הנישואים של צ'רלי המילטון, אחיה של מלאני. אלא שצ'רלי מת ממחלה זמן קצר לאחר הנישואים וסקרלט נותרת אלמנה ואם צעירה לילד בחברה, שמקפידה על חוקי אבלות של אלמנות, הכוללת התנהגות נאותה ובגדי אבלות שחורים.

דודה פיטיפט, שמתגוררת באטלנטה בחברתה של מלאני, מזמינה אליה את סקרלט כדי לעודד את רוחה. ואכן סקרלט מוצאת עיסוקים חדשים באטלנטה בפעילויות התנדבות לטובת המלחמה. בנשף התרמה שנערך למען מטרות המלחמה מזמין רט באטלר, שעוסק בהברחת גבולות וסחורות בעיצומה של המלחמה, את סקרלט לריקוד עליז, והיא נענית לו לתדהמתה של החברה השמרנית באטלנטה.

בינתיים מתחילים כוחות הקונפדרציה להפסיד בקרבות הרבים, ואטלנטה מוקפת בחיל הצפון משלושת כיווניה. התושבים עושים כמיטב יכולתם כדי לעזוב את העיר, אלא שמלאני בדיוק כורעת ללדת, וסקרלט היא זו שמיילדת אותה. חיילי הקונפדרציה הנסוגים מבעירים אש בעיר הננטשת, וסקרלט מזעיקה את רט כדי שיחלץ אותה ואת מלאני מהעיר הבוערת ויביא אותן בשלום חזרה הביתה לטארה. רט נענה לקריאה ומחלץ אותן בסוס ועגלה גנובים מהעיר הבוערת, אך באמצע הדרך מתעוררים בבאטלר רגשות פטריוטיים והוא מחליט להעביר את המושכות לידי סקרלט ההמומה והזועמת, ולהתגייס לצבא המובס.

סקרלט מצליחה להגיע לאחוזת טארה בשלום, אך מוצאת שם את התוצאות הנוראות של המלחמה: אמה נפטרה במגפה, אביה איבד את צלילות דעתו ואחיותיה חולות. בנוסף, עזבו רוב העבדים את האחוזה מכוח השחרור שהושג עבורם במלחמה. סקרלט ובני משפחתה נרתמים לעבודה בשדות, והיא נשבעת בפני אלוהים שהיא ומשפחתה לא יעמדו יותר בפני חרפת רעב. יום אחד היא אף נאלצת להרוג חייל צפוני שפלש לאחוזתה, כדי להגן על משפחתה. הם מתאוששים בהדרגה, אבל אז נופלים עליהם מיסים חדשים, שלסקרלט אין הכסף לשלם אותם. היא שומעת שרט באטלר נמצא בבית סוהר באטלנטה ונוסעת אליו כדי שיתן לה את הכסף. האיש מסרב וסקרלט מצליחה להוציא את הכסף מארוסה של אחותה, פרנק קנדי, בעל מנסרה וסכום כסף שחסך. היא מעלילה על אחותה שמצאה אהבה אחרת והיא נישאת לפרנק, כדי לחלץ את האחוזה מהמשבר המאיים עליה.

סקרלט נכנסת לעסקי העץ של בעלה ומצליחה תוך זמן קצר להגדיל את העסקים בצורה משמעותית, גם אם לא ידידותית. לאורך כל התקופה הזו מאוהבת סקרלט באשלי ווילקס, ואף טורחת להזכיר לו זאת מדי פעם. כדי לשמור אותו לצדה היא מזעיקה אותו לעזרה בעסקיה, ואשלי נענה בעל כורחו לעזור לאישה שעשתה כה רבות עבור משפחתם. באחת הנסיעות של סקרלט בענייני עבודתה, היא הותקפה על ידי פורעי חוק וניצלה רק תודות לאחד העבדים המשוחררים שעבד אצלם באחוזה בזמנו. פרנק ואשלי משתפים פעולה עם הקו קלוקס קלאן ויוצאים לנקום את כבודה של סקרלט, אלא שהפעולה נכשלת, פרנק נהרג ואשלי נפצע. רט באטלר הוא זה שמצליח לשחרר את שאר החבורה מן המאסר הצפוי להם.

בתקופת האבל על מותו של בעלה מגיע רט באטלר לבקר את סקרלט ומציע לה נישואים, לפני שהיא תינשא לגבר אחר. סקרלט המתוסכלת והשתויה קמעה - נענית בחיוב להצעה ותוך שנה הזוג נישא. הם חיים חיי מותרות, אבל אהבתה של סקרלט לאשלי לא חדלה להפריע לה לניהול חיי זוגיות תקינים בין השניים, והם עוברים לגור לחדרים נפרדים, כשבוני, בתם הצעירה של הזוג, ישנה לצדו של אביה המפנק אותה ודואג לה תדיר, ואף משתדל לטפח את שמה הטוב בקרב החברה השמרנית.

מלני עורכת מסיבת יום הולדת לאשלי. סקרלט ואשלי מעלים זכרונות מעברם המפואר, וכשסקרלט מתחילה לדמוע, אשלי אוחז אותה בחמלה בזרועותיו. השמועה יוצאת כבזק שהשניים מנהלים רומן, כאשר מלני דואגת להכחיש בתוקף את האפשרות הזו, ואילו רט באטלר עוזב את המסיבה כשהוא שתוי וזועם. סקרלט חוזרת הביתה ומוצאת שם את רט השיכור שמחליף איתה דיאלוג זועם על אשלי, ובסופו של דבר נושא אותה בזרועותיו לחדר השינה, ומבטיח לה שהלילה הזה יהיו רק שניים במיטתם, ללא כל אורח פולש. למחרת מתעוררת סקרלט בחיוך, אבל רט לקח את בוני ונסע איתה. סקרלט מתגעגעת אליו, אך כשהוא חוזר היא מתאכזבת שאיננו מנשק אותה והיא אומרת לו בזעם שהיא שוב בהריון. "אולי תצליחי להפיל" הוא אומר לה בציניות, כשהיא עומדת במעלה המדרגות. סקרלט המאוכזבת מנסה לדחוף אותו, אך הוא מתחמק והיא מתדרדרת במורד המדרגות.

סקרלט מאבדת את העובר וחולה קשות. במהלך מחלתה מתוודה רט בפני מלאני על אהבתו העזה וקנאתו הקשה לסקרלט. סקרלט פורשת לטארה כדי להחלים, ובחזרתה היא מוצאת בעל מיושב, לא שתוי ומנומס. הם מנסים לנהל אורח חיים תקין, אך הניסיון נידון לכישלון כשבוני נהרגת בתאונה תוך כדי רכיבה על פוני. רט ממאן להינחם, ולאחר שמלאני נפטרה הוא מודיע לסקרלט שהוא עוזב. סקרלט שהבינה שהוא הגבר שמיועד לה ולא אשלי הרכרוכי, מנסה לדבר על לבו ושואלת אותו בטרוניה: מה יהא עלי? תשובתו של רט באטלר הפכה לרפקליקה ידועה, גם אם לא מקובלת בתקופה שבה יצא הספר: “My dear, I don’t give a .”damn [בתרגום חופשי: יקירתי, זה ממש לא אכפת לי]. כדרכה, מתאוששת סקרלט כשהיא אומרת לעצמה את המשפט הידוע שלה: אחשוב על זה מחר. מחר יום חדש.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה העניקה מיטשל לספרה את השם הזמני "מחר יום חדש", בדומה לשורה האחרונה בספר. בהגיעה לבחור את שמו הסופי של הספר, התלבטה בין כמה שמות אפשריים נוספים ולבסוף העניקה לספר את השם "חלף עם הרוח", שם שלקוח מהשורה הראשונה בשירו של ארנסט דווסון "Non Sum Qualis Eram Bonae sub Regno Cynarae". סקארלט או'הרה משתמשת בביטוי באמצע הספר, כשהיא תוהה אם ביתה, "טארה" ,עדיין עומד על תילו או שגם הוא "חלף (נסחף) עם הרוח שנשבה בג'ורג'יה ...". על פי רוב מובן שם הספר כמטפורה להיכחדותו של סגנון החיים שהיה נהוג בג'ורג'יה ובדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים. בשירו של דווסון המונח "חלף עם הרוח" מתייחס לאובדן רומנטי.

רקע לכתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט מיטשל נולדה בשנת 1900 באטלנטה, ג'ורג'יה. סבתה האמריקנית-אירית נהגה לספר לה סיפורים אודות מלחמת האזרחים האמריקנית, ותקופת השיקום מהם סבלה. אמה הייתה סופרג'יסטית שנאבקה למען זכות הצבעה לנשים. בצעירותה התאהבה מיטשל בחייל שנהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונשאה את זכרו לשארית חייה.

לאחר לימודיה במכללת סמית' במשך שנה, בתקופה בה מתה אמה מהשפעת הספרדית, היא חזרה לאטלנטה. שם נישאה לגבר שעסק בהברחת משקאות, שנהג להתעלל בה. אלו היו נישואים כושלים. היא מצאה עבודה ככתבת מאמרים באטלנטה ז'ורנל, בתקופה בה נשים בגילה לא עבדו. היא נישאה שוב, הפעם לאדם שהתעניין בספרות ובכתיבה שלה.

מיטשל החלה לכתוב את חלף עם הרוח בשנת 1926, במהלך תקופת החלמה מפציעה שקרתה בעקבות תאונה עצמית.[1] באפריל 1935, הארולד לטמן ממקמילן, עורך שחיפש אחר רומן חדש, קרא את שכתבה וחשב שיכול לצאת מזה רב-מכר. לאחר שהסכים להדפיס את הספר, עבדה מיטשל במהלך 6 חודשים כדי לבדוק את המקורות ההיסטוריים המצוינים בספר. בנוסף, כתבה מחדש את פרק הפתיחה מספר פעמים.[2] היא ובעלה ערכו את הגרסה הסופית של הרומן. את סוף הספר היא כתבה תחילה, ורק לאחר מכן כתבה את המאורעות שהובילו אליו. הספר יצא לאור ביוני 1936.[3]

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלף עם הרוח; מאנגלית: חנה בן-דב, תל אביב: מ' ניומן, תש"ז–תש"ח.
  • חלף עם הרוח: רומן; עברית: ג. אריוך, תל אביב: מ. מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1971.
  • בקטלוג WorldCat רשומים 12 מהדורות הספר בתרגום לעברית ועוד אחת בגרסה מקוצרת.[4]

ספרי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמיטשל סירבה לכתוב ספר המשך ל"חלף עם הרוח", העיזבון שלה מכר מספר זכויות לכתיבת ספרי המשך לאלכסנדרה ריפליי, שכתבה ספר המשך בשם "סקרלט" ולדונלד מק'קייג, שכתב את ספר ההמשך "אנשיו של רט". "סקרלט" סיפר על המשך קורותיה של סקרלט או'הרה עד לאיחודה הסופי עם אהובה רט באטלר ואילו "אנשיו של רט" עסק בתיאור "חלף עם הרוח" מנקודת מבטו של רט באטלר.

מחזיקי הזכויות בעיזבונה של מיטשל ניסו למנוע את פרסומו של ספר בשם "The Wind Done Gone", שנכתב על ידי אליס רנדל ותיאר את קורות הספר המקורי "חלף עם הרוח" מנקודת מבט העבדים. תביעה שהוגשה בעניין לא צלחה שכן הוכרע שמדובר בפארודיה, ובסופו של דבר פורסם ספרה של רנדל ואף נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

ספר המשך נוסף נכתב על ידי קת'רין פינוטי ונקרא "הרוחות של טארה". עיזבונה של מיטשל לא העניק לספר זכויות המשך, ועל כן הוא נאסר לפרסום בארצות הברית אך יצא לאור באוסטרליה, תוך התחמקות מהפרת זכויות היוצרים בארצות הברית.

ספרי המשך רבים יצאו לאור בברית המועצות תחת שם העט "יוליה הילפטריק". הניו-יורק טיימס הצהיר שלרובם יש טעם של "עבדות".

בהונגריה נכתבו עוד כמה ספרי המשך, תחת כמה שמות עט. הראשון ממשיך את עלילותיה של סקרלט מאז הפעם האחרונה בה סופר עליה, בספר "סקרלט" של ריפליי. השני מספר על בתה של סקרלט, קאט. ספרים אחדים עסקו בסבתה של סקרלט וטרילוגיה אחת אף עסקה בקורותיה של בת לא חוקית לכאורה של קארין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ >"People on the Home Front: Margaret Mitchell", Sgt. H. N. Oliphant (October 19, 1945) Yank, p. 9. Retrieved May 12, 2011.
  2. ^ "The Making of Gone With the Wind", Gavin Lambert (February 1973) Atlantic Monthly. Retrieved May 14, 2011.
  3. ^ Joseph M. Flora, Lucinda H. MacKethan, Todd Taylor (2002), The Companion to Southern Literature: themes, genres, places, people, movements and motifs, Louisiana State University Press, p. 308. ISBN 0-8071-2692-6
  4. ^ מהדורות התרגומים לעברית רשימות במאגר המידע לספרות WorldCat