מפת ארץ ישראל של תלמיד הגר"א
מפות ארץ ישראל המיוחסות לגר"א הן סדרה של מפות סכמטיות של ארץ ישראל, שהועתקו בכתב יד ובדפוס לאורך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ומקורן מיוחס לגאון מווילנה (הגר"א). המפות מצויות בכמה עותקים בכתבי יד וכמה גרסאות בדפוס, השונות אלו מאלו בפרטים קטנים.
המפה הופיעה לראשונה על ידי תלמידי הגר"א אחרי פטירתו בשנת 1802,[1] ולא ברור האם הוא צייר אותה בעצמו או תלמידיו ציירו אותה על פי דבריו.
המפה מרובעת ומכוונת למזרח (המזרח למעלה), וכוללת ציון מיקום נחלות שבטי ישראל. בחלקה התחתון של המפה הים התיכון המכונה במפה "ים הגדול", וארץ פלשתים. בחלקה העליון של המפה וכן ים המלח וים כנרת המקושרים באמצעות נהר הירדן. בפינה הימנית העליונה של המפה מופיעות ארץ אדום וארץ מואב, בסמוך לים המלח, וכן ים סוף, שנמשך צפונה ומערבה. מהפינה הימנית התחתונה נמשך מסלול מסעות בני ישראל ביציאתם ממצרים לאורך הצד הימני ואז הצפוני עד לחציית הירדן.
המפות המודפסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפה הופיעה לראשונה כנראה כנספח מודפס לחלק מהעותקים של "ספר צורת הארץ לגבולותיה" שיצא לאור בשנת תקס"ב (1802). זהו פירוש מאת הגר"א לפרקים ביהושע, מלכים ויחזקאל העוסקים בגבולות ארץ ישראל, נחלות השבטים ומבנה בית המקדש. הנספח כלל דף שמצידו האחד צוירה "צורת הארץ לגבולותיה מהגאון רבינו אליהו זצוק"ל מווילנא", ומצידו השני "צורת הבית דיחזקאל מהגאון...".
נשמרה מפה מצוירת בכתב יד, זהה לחלוטין למפה המודפסת ממהדורה זו, והיא שמורה באוסף לאור בספריה הלאומית.
המפה הודפסה שוב בירושלים בשנת "אדרת אליהו" (1897), על גבי כרזה להתרמת כספים ל"בית מדרש אליהו" על שמו של הגר"א, ולציון 100 שנים לפטירתו. שוב הודפסה גרסה של המפה במהדורת 1905 של "אדרת אליהו", פירושי הגר"א לנביאים וכתובים.[2]
חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסה גדולה ומרשימה של המפה צוירה ביד במהלך המאה ה-19. היא כתובה בדיו, וצבועה בצבעי מים וכן דפי זהב. גודלה של המפה 470 על 380 מ"מ. המפה מצויה באוסף ערן לאור בספרייה הלאומית שבירושלים.[3] עותק של המפה נמצא בקרדו בירושלים ליד עותק של מפת מידבא.
בראש המפה כותרת "חלוקת ארץ ישראל לגבולותי'[ה]", ופירוט:
הועתק מהמאור הגאון הגדול החסיד המפורסם מורנו ורבינו מו"ה אליהו זלה"ה מק"ק ווילנא הבירה"
במפה זו כמה שינויים לעומת המפות האחרות[4]:
- מופיעות בה הארצות הסובבות את ארץ ישראל: ארץ מדיין בסמוך לנחל זרד (הנשפך במפה לים סוף, ולא לים המלח, אליו הוא נשפך במציאות), בקצה הימני התחתון של המפה ארץ כוש מימין לארץ מצרים המופרדת מארץ הפלשתים בנחל מצרים, ארם מקדם בפינה השמאלית העליונה ועוד.
- תיאור בולט של ירושלים עם ציון בית המקדש.
- תיאור מפורט יותר של מסלול בני ישראל במדבר.
נחל ארנון מקשר בין ים המלח לבין ים סוף, מערבה להם (במורד המפה בצידה הימני) אזור הר שעיר (המצויר בסגנון קרטוגרפיה מפה ערבית וסביבו הכיתוב: "ונסב את הר שעיר ימים רבים"),
בצידה השמאלי של המפה מופיע נהר פרת, הנשפך במפה אל הים התיכון (במציאות הוא נשפך אל המפרץ הפרסי).
המבנים במפה מצוירים בסגנון אירופאי (עם גגות רעפים). בית המקדש המתואר ברביע הימיני העליון של המפה מתואר כמבצר אירופאי ביניימי. הר המורייה מצויר בצורת אגס מתחת לבית המקדש; על ההר מופיע שמו, וסביבו מופיע הכיתוב "ציון היא יבוס היא ירושלים".
הערים הגדולות המופיעות במפה (ומצוינות כמבצרים אירופאים) הן הערים חשבון, יריחו וגזר. ערי הפלשתים מצוירות בצורת אגרופים הפונים מטה (לעבר תחתית המפה). מספר ערים במפה באזור נחלות שבט אשר, שבט זבולון ושבט נפתלי מצוירות כמגירות בארון.
הר ההר מופיע במפה בשני אתרים שונים - האחד בסמוך לאזור אדום, והשני בקצה השמאלי התחתון של המפה (בסמוך לצידון).
מפות בהשראת הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
על גביהן של כמה מפות ריאליסטיות דווקא, שונות מאוד מהמפות הסכמטיות למעלה נכתב שהן "כפי סדר הגאון רשכב"ה מו"ה אליהו ז"ל מווילנא". אף על פי שכל עיצוב המפה שונה, נראה שהן הושפעו ממפת הגר"א בכמה פרטים: כיוונים ופרופורציות של ארץ ישראל, צורת ים סוף בדרום, נהר פרת בצפון, גבולות השבטים ובחירת הערים והארצות שצוינו במפה.
מפת דב בר יוזפא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודפסה בשנת 1820 בשתי מהדורות שונות - הראשונה בהורודנא ובווילנא כחלק מתנ"ך עם פירוש רש"י, והשניה בורשה בנפרד באיכות אמנותית משופרת. עותק של מפה זו שנעשה בכתב יד על אריג, שמור באוסף מולדובן בניו יורק.[5]
מפת גבולי ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
העתק של המפה הקודמת שהדפיס משה דנציגרקרון בורשה בשנת 1881.[6] בכותרת המפה כתב "מפת גבולי ארץ ישראל", ומשמאל למטה:
רשימת ארץ ישראל לגבלותיה סביב במדה מדויקת ובסדר נכון ע"פ סדר הגאון רשכב"ה מו"ה אליה' מווילנא ז"ל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל תשבי, ארץ ישראל במפות ממידבא ועד הלוויין, הוצאת מוזיאון ישראל ומשרד הביטחון, ההוצאה לאור
- זאב וילנאי, המפה העברית של ארץ ישראל, ירושלים, 1968 עמ' כב-כה.
- ריכב רובין, צורת הארץ - ארץ ישראל במפה העברית מרש"י ועד ראשית המאה העשרים, יד יצחק בן צבי, ירושלים 2014.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפות צורת הארץ לגבולותיה, באתר הספרייה הלאומית.
- מפת חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה באתר הספרייה הלאומית.