חלום יעקב

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

— ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ב

"סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק מוצג מוזיאון הבריטי, לונדון

חלום יעקב, ציור מעשה ידי פרנצ'סקו דה מורה בבכנסיית "פיו מונטה דלה מיסריקורדיה"

חלום יעקב הוא סיפור מקראי המופיע בתחילת פרשת ויצא ומתרחש במהלך מסעו של יעקב צפונה מבאר שבע שבכנען לחרן שבארם נהריים, בעקבות ציווי הוריו לאחר סיפור גנבת הברכות.

במהלך מסעו, עוצר יעקב ללינת לילה במקום שלאחר מכן מתברר ששמו לוז. בחלום הלילה הוא רואה סולם שמוצב על הארץ וראשו בשמים, ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. לאחר מכן מתגלה אלוהים ליעקב, ואומר לו שהוא יתן לו ולזרעו את הארץ שהוא שוכב עליה, זרעו ירבה כעפר הארץ והם יהיו ברכה לכל האנושות. בנוסף מבטיח אלוהים לשמור על יעקב בכל מקום שילך, להשיב אותו אל הארץ שבו הוא נמצא, ומצהיר שלא יעזוב אותו עד קיום כל הבטחותיו.

יעקב מקיץ משנתו נפעם מכך שלא ידע ש"יש ה' במקום הזה", ומכריז שהמקום הוא "בית אלוהים" ו"שער השמיים". בבוקר הוא מקים כמצבה את האבן עליה הניח את ראשו בלילה, קורא למקום "בית אל", ונודר שאם אלוהים יגן עליו בדרכו וישיב אותו בשלום לבית אביו, הוא יקבע את המקום כבית אלוהים ויתן מעשר לאלוהים מכל מה שהאחרון יתן לו.

לפי ספר היובלים, הגיע יעקב למקום בשנת 2,115 לבריאת העולם, באחד בחודש הראשון, שהוא תחילת שנה חדשה בלוח השנה במגילות קומראן, ומקביל לא' בניסן (ראש השנה למלכים ולרגלים) בלוח העברי.

פרשנות

המילה "סולם" מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, ב"חלום יעקב". שורש המילה עשוי להיות ס-ל-מ, ובאכדית יש לשורש זה משמעות של גֶרֶם מדרגות, ההולם את ההקשר. אך לא מן הנמנע גם, שכוונת המילה היא אחרת. בלשון חז"ל ובעברית מודרנית משמעות המילה סולם היא מתקן לטיפוס לגובה העשוי שלבים.

נוכחות המלאכים היורדים מהשמים, גורמת ליעקב להבין כי במקום זה ישנה קדושה מיוחדת, ומסיק שהמקום הוא "שער השמים".

בפרשני המקרא ישנן מספר גישות באשר לסמליות החלום:

• חלק מהפרשנים סוברים שהחלום מסמל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה.
• לפי פרשנים אחרים, החלום מסמל את הקשר בין ה' לבין האדם, באמצעות הקרבנות, התפילה או הנבואה; המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה האלהית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם. (דעת מקרא)

יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן מציגים את סיפור ראשיתו של מקום הפולחן בבית אל כהיפוך הסיפור המקראי על ראשיתה של בבל – סולם יעקב כסיפור חלופי למסורת הבבלית, שהייתה רווחת גם בעם ישראל, בדבר בניית מגדל בבל, המעביר את "שער האל" (משמעות השם "בבל") לארץ ישראל, מרכז האמונה באל אחד.

במדרשי חז"ל

המקום

בבראשית רבה מובאת מחלוקת בין אמוראים על מיקום הסולם עליו חלם יעקב: לדעת רבי יהודה בר סימון "הסולם הזה עומד בבית המקדש ושיפועו מגיע עד בית אל", ומדבריו עולה כי המקום בו התרחש הסיפור היה הר המוריה. לעומת זאת, לדעת רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם עמד בבאר שבע: "רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש". מדברי התלמוד הבבלי עולה שהמקום בו התרחש חלום יעקב הוא הר המוריה.

האבנים

במסכת חולין מתייחס התלמוד לסתירה בין תחילת הסיפור, ממנה נראה שיעקב שם מראשותיו יותר מאבן אחת – ”וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו” (כ"ח, י"א), לבין סוף הסיפור, בו כתוב שיעקב לקח את ”הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו” (כ"ח, י"ח). התלמוד פותר את הסתירה באמצעות דברי רבי יצחק, שיעקב אכן לקח כמה אבנים, אלא שבשנתו התאחו האבנים לאבן אחת, כיוון שכולן רצו לזכות שיעקב יניח עליהן את ראשו, "וכל אחת ואחת אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו".

בבראשית רבה מובאות דעות שונות בנוגע למספר האבנים שלקח יעקב, אולם לכל הדעות התאחות האבנים מסמלת את העתיד שאלוהים מייעד ליעקב:

• לדעת רבי יהודה יעקב הניח מראשותיו שתים עשרה אבנים, אשר מסמלות את שנים עשר השבטים שהקב"ה רוצה להעמיד. כאשר התאחו האבנים הוא ידע ששנים עשר השבטים עתידים להיוולד ממנו.
• לדעת רבי נחמיה יעקב נטל שלוש אבנים כדי לייצג את שלושת האבות. והתאחותן הודיע לו שהוא אינו שונה מאבותיו אברהם ויצחק, וגם עליו יְיַחד האל את שמו.
• לדעת 'חכמים' היו אלו שתי אבנים בלבד, והתאחותן גילתה לו שבעוד מאבותיו יצאה 'פסולת' – מאברהם יצאו ישמעאל ובני קטורה, ומיצחק יצא עשו, ממנו לא תצא פסולת, אלא כל בניו יהיו חלק מעמו של אלוהים.

לפי פרקי דרבי אליעזר, יעקב לקח שתים עשרה אבנים מאבני המזבח עליו נעקד יצחק.

הסולם והמלאכים

במדרש רבה מובאות מספר דעות לגבי מה מסמלים הסולם והמלאכים שעולים ויורדים בו.

לפי בר קפרא, הסולם מסמל את הכבש של המזבח במקדש, והמלאכים מסמלים את הכהנים שעולים ויורדים בכבש כדי להקריב את הקרבנות.

לפי רבנן (חכמים), הסולם מסמל את הר סיני והמלאכים מסמלים את משה ואהרון.

לפי דעה נוספת במדרש, המלאכים שעולים בסולם, הם מלאכי ארץ ישראל שליוו את יעקב בדרכו עד כה, וסיימו את תפקידם. והמלאכים שיורדים הם מלאכי חוצה לארץ שיורדים על מנת ללוותו בדרכו לחרן.

מקורות הסיפור לפי השערת התעודות

באסכולת השערת התעודות, על פיה חמשת חומשי התורה חוברו בהתבסס על ארבעה מקורות שונים ("ארבע תעודות"), מקובל שסיפור חלום יעקב מבוסס על שני מקורות; המקור היהוויסטי (J), בו מכונה האל "יהוה", והמקור האלוהיסטי (E), בו הוא מכונה "אלוהים". חוקרי השערת התעודות סבורים שבחלום יעקב מתעוררות מספר בעיות, שניתן לפתור רק באמצעות ההנחה שהסיפור מורכב משני מסורות שונות. כך למשל, לדעתם ההסבר היחיד לחילוף בשם האל במהלך הסיפור, הוא שכל אחד מהמקורות מכנה אותו בשם אחר.

• בפסוק י"ג אלוהים מבטיח ליעקב לרשת רק את הארץ שעליה הוא שוכב. המבקרים טוענים שדבריו אלו לא עולים בקנה אחד עם דבריו בפסוק י"ד, שבהם הוא אומר ליעקב כי צאצאיו יתפשטו לכל כיוון.
• בפסוק י"ז, לאחר שיעקב מקיץ משנתו, הוא ירא (מפחד) ואומר "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים". המבקרים שואלים מדוע לא היה כתוב זאת כשאלוהים פגש את יעקב, עוד כשחלם חלום.
• בפסוקים כ'-כ"ב, לאחר שיעקב משכים בבוקר, הוא נודר "אם יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה... והיה ה' לי לאלוהים, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים". המבקרים מקשים מדוע יעקב השיב לו רק אחרי שהוא התעורר ולא בחלום עצמו.
• בנדר שנודר יעקב בבוקר, הוא מדבר על אלוהים בגוף שלישי, ומיד לאחר מכן עובר לדבר אליו בגוף שני.

כדי ליישב את הקשיים, מחליפים החוקרים את הביטוי "אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ" בביטוי "אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה", בדומה להבטחת אלוהים לאברהם: ”כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.” (ספר בראשית, פרק י"ג, פסוק ט"ו). משוער שזוהי התוספת של העורך המקראי (R), כדי להתאים את דברי אלוהים ליעקב לחלומו של האחרון.

להלן מוצגת הקבלה בין שני המקורות המשוערים של הסיפור:

סיפור J

סיפור E

י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. יג וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר: "אֲנִי יהוה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ". טז ...וַיֹּאמֶר: "אָכֵן יֵשׁ יהוה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. כ ...אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים יהוה עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יהוה לִי לֵאלֹהִים".

יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ... יז וַיִּירָא וַיֹּאמַר: "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל, וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה. כ וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר:... כב "הָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ".

התייחסויות בברית החדשה

בבשורה על פי יוחנן אומר ישו לנתנאל: ”"אמן אמן אני אומר לכם, אתם תראו את השמים פתוחים ומלאכי אלהים עולים ויורדים על בן-האדם."” (הבשורה על פי יוחנן, פרק א, 50). ישו מנצל את הקרבה הגאוגרפית לבית אל ומתייחס לעצמו כסולם שעליו יעלו מלאכי האלוהים כמו בחלומו של יעקב.

התייחסויות בתרבות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. אין התייחסות כלל לאמנות פלסטית.

מוזיקה

• האורטוריה לא גמורה "סולם יעקב" (Die Jakobsleiter) מאת ארנולד שנברג
• 1869 - המוטט "Locus iste" מאת אנטון ברוקנר, מבוסס על סיפור החלום של יעקב
• 1974 היצירה "חלום יעקב" - Als Jakob erwachte -לתזמורת גדולה מאת קשישטוף פנדרצקי
• במוזיקה הכנסייתית - סיפור החלום והסולם של יעקב מופיע בכוראל

Nearer, My God, to Thee" שמילותיו נתכבו ב-1841 על ידי שרה פלאואר אדמס והמספר על חלומו של יעקב המוטיב מופיע בשירי ספיריטואלס, למשל We are climbing Jacob's ladder ו Climb up (Jacob dreamed, he saw a ladder)

• הסיפור על חלום יעקב מופיע בשיר "יעקב" שכתב יאיר שדה והולחן על ידי גרי ולודבסקי. השיר בוצע במקור על ידי להקת "ללדין" ב-1994. בווידאו קליפ עצמו השתתף השחקן והמנחה שי אביבי.

אזכור לחלום יעקב מופיע בשיר "מלאך מסולם יעקב" שכתב יורם טהרלב והלחינה נורית הירש. יהודה פוליקר הוציא את היצירה "סולם יעקב" בשיתוף מקהלת "פרחי בית שאן", שהופיעה באלבום "לעיניך הכחולות" בשנת 1992.

• גם השיר "שער השמים" של ביני לנדאו מבוסס על סיפור חלום יעקב.

אמנות פלסטית

ציור

הנושא מופיע באמנות הציור באופן נרחב.

• סולם יעקב הוא מוטיב נפוץ באמנות הנוצרית הקדומה.
  • הוא מופיע בפרסקו בבית הכנסת דורה אורופוס (בסביבות שנת 250)

כמו כן בקטקומבות רומאיות, כמו קטקומבה אפרוניאנו (או של הוויה לטינה)

האנדרטה 'סולם יעקב', בבאר שבע לזכרם של 16 חללי פיגוע התאבדות.

• הציור "סולם יעקב" מאת ז'אן-ז'וזף טיסו - משנות ה-1890
• הצייר מארק שאגאל צייר מספר יצירות הנוגעות לנושא זה, ועונות לשם "סולם יעקב". המפורסמת ביניהן הוא הציור "סולם יעקב" שנגנב ונמצא לאחר כ-20 שנה.
• ציור מאת לודוביקו קראצ'י
• ציור מאת ויליאם בלייק
• ציור-פרסקו בכנסיית סן-סולפיס בפריז

פיסול

• במנזר באת',באנגליה, משני צדי החלון הראשי בצד המערבי של החזית מיוצג סולם יעקב עם מלאכים עולים ויורדים

ציטוט מחלום יעקב, חקוק באבן, באנדרטה לזכר הרוגי פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע

• בעקבות פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע, בשנת 2004, הוקמה ברחבת בית עיריית באר שבע אנדרטה לזכר 16 חללי הפיגוע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יעקב כהן והיא מבטאת את סולם יעקב, דרכו עולים המלאכים לשמים. גוף האנדרטה הארוך מרמז על שילדת אוטובוס חרוך. בימין האנדרטה כתוב ציטוט מתוך התיאור המקראי של חלום יעקב.

הפסל סולם יעקב, הכניסה לשכונת גבעת מרדכי בירושלים.

• בצ'כיה - האנדרטה"השער מבלי שוב" לזכר הטרנספורטים של היהודים מתחנת הרכבת פראג-בובני אל מחנות השמדה בימי השואה מעוצבת בצורת סולם יעקב.

• למרגלות שכונת גבעת מרדכי בירושלים מצוי הפסל "מעלות", הידוע יותר בשמו העממי "סולם יעקב", של הפסל עזרא אוריון.
• אנדרטת "החלום של יעקב" בקמפוס האוניברסיטה הנוצרית באבילין, טקסס

טקסים

• "אבן הגורל", גוש אבן ששימש בטקסי הכתרה בממלכה המאוחדת, זוהה על ידי אחדים כאבן ששימשה במקום כרית ליעקב.

ראו גם

• פרשת ויצא

לקריאה נוספת

• דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה־16 עד ה־19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, חלום יעקב, עמ' 53-49
• יאיר זקוביץ, יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה, הוצאת דביר, 2012, עמ' 50–64
• מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, עמ' 510–518

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חלום יעקב בוויקישיתוף

• מאמרים באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  • גו' מילגרום ויואל דומן, נרדם, הקץ!
  • גליה דורון, סולם יעקב
  • יצחק (איציק) פלג, מהו ה'סלם' שראה יעקב בחלומו?
• מתיה קם, פליפ טריה, חלום יעקב, באתר "תרבות•il"
• איתן קופר, "פרשת ויצא: מלאכים נמצאים בתוכנו", ישראל היום, 5 בדצמבר 2019
• סולם יעקב (חלום מקראי), דף שער בספרייה הלאומית