חיסכון לכל ילד
חיסכון לכל ילד היא תוכנית חיסכון שבמסגרתה יפקיד המוסד לביטוח לאומי מדי חודש סכום קבוע (51 ש"ח בשנת 2020) בחשבון על שמו של כל ילד תושבי ישראל שטרם מלאו לו 18 שנים. הורי הילד רשאים להפקיד במקביל סכום זהה מדי חודש בחשבון זה, מתוך קצבת הילדים המשולמת בגין הילד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 הקימה ממשלת ישראל השלושים ואחת שבראשות אהוד אולמרט ועדת שרים לבחינת קצבאות הילדים. שר הרווחה יצחק הרצוג הציע לפתוח תוכנית חיסכון לכל ילד, כתחליף להגדלת קצבת הילדים. הצעה זו נתקלה בהתנגדות יו"ר ש"ס אלי ישי ושר האוצר רוני בר-און, וקידומה נעצר.[1] בשנת 2010, כשכיהן כשר הרווחה בממשלת ישראל השלושים ושתיים בראשות בנימין נתניהו, חזר הרצוג על הצעתו,[2] ובשנת 2011, לאחר שפרש מהממשלה, הגיש הצעת חוק פרטית בנושא,[3] אך הצעותיו אלה לא מומשו.
במסגרת המשא ומתן הקואליציוני להקמתה של ממשלת ישראל השלושים וארבע בראשות בנימין נתניהו נקבע, לפי דרישת "יהדות התורה", לבטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים שביצעה ממשלת ישראל השלושים ושלוש, לפי דרישת "יש עתיד". בהמשך הציע משרד האוצר לצמצם את הגדלת הקצבה, ובמקום זאת לפתוח תוכנית חיסכון לילדים במימון המדינה.[4] הצעה זו מומשה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015[5] (שהוא "חוק ההסדרים" לשנים אלה), שבו נכלל תיקון לחוק הביטוח הלאומי בנושא זה.
עיקרי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק קובע שהחל בינואר 2017, למפרע ממאי 2015, יפתח המוסד לביטוח לאומי תוכנית "חיסכון לכל ילד", שבה יפקיד המוסד 50 ש"ח[6] מדי חודש, והחיסכון יעמוד לרשות הילד בהגיעו לגיל 18. לילד שנולד מ-1 בינואר 2017 ואילך יופקדו עוד 250 ש"ח בהגיעו לגיל 3, ועוד 250 ש"ח יופקדו בהגיעו למצוות (גיל 12 לבנות וגיל 13 לבנים). לילדים שנולדו לפני תאריך זה יופקדו 500 השקלים בהגיעם לגיל 18. אם הכסף יושאר בחשבון עד הגעת הילד לגיל 21, יופקדו בו עוד 500 ש"ח. זכאי לחיסכון זה ילד שמשולמת בגינו קצבת ילדים, כלומר ילד תושב ישראל שטרם מלאו לו 18 שנים. אופן ההשקעה של כספי החיסכון נבחר על ידי ההורה הזכאי לקצבת ילדים בגין הילד, מבין אוסף תוכניות חיסכון בנקאיות ומסלולי השקעה בקופת גמל להשקעה. קרן החיסכון פטורה ממס הכנסה, אך הרווח הנצבר חייב במס רווח הון של 15% מהתשואה הנומינלית בתוכנית חיסכון בבנק ו-25% מהתשואה הריאלית בקופת הגמל להשקעה (אם הילד ישאיר בקופת הגמל להשקעה את כספי החיסכון עד הגיעו לגיל פרישה, וימשוך אותם כקצבה, הוא יהיה פטור ממס רווח הון). ניתן למשוך את הכסף לפני הגעתו של הילד לגיל 18, במקרה של פטירת הילד או בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו של הילד, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד.
דברי ההסבר להצעת החוק מציינים שחיסכון זה בא "כדי לסייע לצעירים ולהקל על השתלבותם וקליטתם בחיי חברה תקינים בהגיעם לבגרות".[7] קרן החיסכון, מהפקדות המוסד לביטוח לאומי במשך 18 שנה, תהיה 11,300 ש"ח, והיא תוכפל אם הורי הילד יפקידו אף הם 50 ש"ח מדי חודש. לקרן זו יתווספו רווחי תוכנית החיסכון.
מסלולי השקעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את כספי החיסכון ניתן להשקיע בתוכנית חיסכון בנקאית או בקופת גמל להשקעה, באחד מהגופים הפיננסיים שנבחרו במכרז שביצע משרד האוצר. הביטוח הלאומי משלם את עלות ניהול הפיקדון או את דמי הניהול של קופת הגמל, עד להגיע החוסך לגיל 21. לאחר הבחירה הראשונית, לא ניתן להעביר את הכספים מחיסכון בנקאי לקופת גמל או להפך.
בחיסכון בנקאי מוצעים שלושה מסלולי השקעה:[8]
- ריבית קבועה לא צמודה - שיעור הריבית השנתית לתקופת החיסכון נקבע מראש ואינו משתנה.
- ריבית משתנה בהתאם לריבית הפריים – שיעור הריבית השנתית נקבע כמרווח מריבית הפריים, ומשתנה עם כל שינוי בריבית הפריים.
- ריבית קבועה צמודה למדד - במסלול זה החיסכון צמוד למדד המחירים לצרכן ובנוסף מניב ריבית בשיעור קבוע.
כמו כן ניתנת הבחירה האם לכלול בתוכנית החיסכון נקודות יציאה כל חמש שנים, שבהן יהיה ניתן להעביר את ההשקעה למסלול אחר באותו בנק או לבנק אחר.
קופות הגמל להשקעה מציעות חמישה מסלולים אפשריים: מסלול בסיכון נמוך, מסלול בסיכון בינוני, מסלול בסיכון גבוה, מסלול השקעה לפי כללי ההלכה[9] (כולל השגחה על איסור ריבית - שכל ניירות הערך בקופת הגמל יהיו על פי היתר עסקה, הימנעות מבעלות על חמץ בפסח או על עסקים המחללים שבת, ושימוש במכשירים פיננסיים המחליפים החזקה ישירה במניות, כגון תעודות סל) ומסלול השקעה לפי כללי השריעה.[10]
במחקר שפרסם המוסד לביטוח לאומי בשנת 2019 הושוו המסלולים מבחינת התשואה הצפויה ומבחינת מדד שארפ (על פי ביצועי התיק בשנים שקדמו לשנת 2017).
| מסלול | תשואה צפויה ל-5 שנים | תשואה צפויה ל-19 שנים | מדד שארפ |
|---|---|---|---|
| סיכון מוגבר | 7.2% | 9.7% | 2.94 |
| סיכון בינוני | 4.3% | 7.3% | 1.57 |
| סיכון מועט (ברירת המחדל) | 1.6% | 3.1% | 0.48 |
| מסלול הלכתי | 2.2% | 2.9% | 1.77 |
| מסלול שריעה | 2.2% | 2.9% | 1.77 |
על פי מדד שארפ המסלול בסיכון גבוה עדיף על המסלולים האחרים גם מבחינת מזעור הסיכון. נמצא כי הורים בחמישון העליון נטו יותר לבחור במסלולים העדיפים מבחינת תשואה וסיכון ואילו הורים ברמות הכנסה נמוכות נטו יותר שלא לבחור חלופה כך שהכסף הושקע במסלול הנחות מבחינת תשואה וסיכון. בנוסף העלה המחקר כי ככל שעולה רמת ההכנסה גדל גם אחוז ההורים הבוחרים בהפקדה נוספת (100 שקלים בחודש במקום 50 שקלים): 68% מההורים בחמישון הגבוה בחרו בהפקדת 100 שקלים לעומת 45% בחמישון השלישי ו-24% מההורים בחמישון התחתון. מסקנת המחקר הייתה, לכן, כי התוכנית מעמיקה את אי השוויון בין הילדים המחושב במדד ג'יני מ-0.528 ל-0.573.[11]
בהשקעה בקופת גמל ניתן לעבור בכל עת בין מסלולים בקופה ובין קופה לקופה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חיסכון לכל ילד- חוק הביטוח הלאומי, פרק ד': ביטוח ילדים, סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד, באתר "נבו"
- תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), תשע"ז-2016, באתר "נבו"
- קופת גמל להשקעה לחיסכון ארוך טווח לילד, באתר של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, 3 בנובמבר 2016
- שאול אמסטרדמסקי, הפוליטיקה והפסיכולוגיה של החיסכון לילדים, 23 ביוני 2016
אסא ששון, חיסכון לכל ילד: המדריך המלא - ואיפה כדאי לשים את הכסף, באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2016- רחלי בינדמן, כל מה שצריך לדעת על תוכנית חיסכון לכל ילד, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2016
- אסא ששון, חיסכון לכל ילד - 7 דברים שחשוב לדעת (לפני שיהיה מאוחר מדי), באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2016
- טלי חרותי-סובר, תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא הצלחה - אבל יש מי שירוויח יותר, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2018
- בשבועות הקרובים יוחלט אם לבטל את תכנית "חיסכון לכל ילד" בבנקים באתר מאקו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רותי סיני, הצעת משרד הרווחה: חשבון חיסכון לכל ילד - במקום מתן תוספות לקצבאות הילדים, באתר TheMarker, 14 במאי 2008
- ^ מירב ארלוזורוב, הצעה מהפכנית של הרצוג: חיסכון לטווח ארוך במקום קצבאות ילדים, באתר TheMarker, 25 במרץ 2010
תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010 - ^ הצעת חוק חיסכון לאומי לכל ילד, התשע"א–2011
- ^ במקום הקצבאות - האוצר הציע לליצמן חיסכון לילדים שייפתח בגיל 18, באתר כלכליסט, 26 ביולי 2015
- ^ חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו–2015, ס"ח 2511 מ-30 בנובמבר 2015
- ^ זה הסכום בשנת 2017, הסכום מתעדכן בכל ינואר, לפי עלייתו של מדד המחירים לצרכן
- ^ הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו–2016, התשע"ה-2015, ה"ח הממשלה 951 מ-31 באוגוסט 2015
- ^ מידע על ניהול החיסכון בבנקים, באתר "חיסכון לכל ילד"
- ^ שלמה אישון, חיסכון לכל ילד כהלכה, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2016
יעקב אריאל, האם לפי ההלכה צריך להשקיע במסלול כשר, באתר ישיבה - ^ מידע על ניהול החיסכון בקופות הגמל, באתר "חיסכון לכל ילד"
- ^ אופיר פינטו, דניאל גוטליב, תכנית חסכון לכל ילד: השלכות על האי שיוויון, וחלופות מדיניות, יולי 2019