חיי קרל הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיי קרל הגדול
Vita Karoli Magni
מידע כללי
מאת איינהרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ביוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא קרל הגדול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיי קרל הגדול (לטינית: Vita Karoli Magni) הוא חיבורו של איינהרד מהמחצית הראשונה של המאה ה-9, העוסק בחייו של קרל הגדול, מלך הפרנקים וקיסר הרומאים (Imperator Augustus Romanorum).

החיבור מתאר את חייו של קרל הגדול מצעירותו, דרך שנות מלכותו ומלחמותיו הרבות, ועד למותו בשנת 814. כותב החיבור, איינהרד, היה מזכירו ויועצו הקרוב של קרל הגדול בערך משנות ה-90 של המאה ה-8 ועד מותו של המלך. הוא גם היה היחיד מבין אנשי חצרו של קרל הגדול ששמר על תפקידו לאחר שבנו של קרל, לואי, הוכתר למלך.

הספר תורגם לעברית בשנת 2005 על ידי יצחק חן.

זמן כתיבת החיבור ומטרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הציעו חוקרים מועדים שונים לכתיבת החיבור, הנעים בין השנים 817830. אולם כיום יש נטייה להסכמה שאיינהרד חיבר את הביוגרפיה בין השנים 817–818. זמן קצר לאחר מותו של קרל הגדול בשנת 814 ועלייתו לשלטון של בנו, לואי החסיד, היו בקרב האצולה הפרנקית שפקפקו בזכותו לרשת את אביו. אלה היו בעיקר אצילים שאיבדו את המעמד הרם שהיה להם בתקופת שלטונו של קרל הגדול. כתגובה על ההתקפות וההאשמות שהוטחו בלואי החסיד, חיבר איינהרד פולמוס פוליטי במסווה של חיבור ביוגרפי על חייו של קרל הגדול, ובמהלכו הפריך את כל ההאשמות שהועלו נגד לואי ונגד זכותו לרשת את אביו. לכן הקדיש חלק ניכר מהחיבור לשנות חייו האחרונות של קרל הגדול, שבהן שיתף את בנו לואי בניהול הממלכה, ותיאר בפרטים את הכתרתו של לואי, שהתקיימה בארמון המלוכה באאכן בשנת 813, ביוזמתו של קרל הגדול ובנוכחות כל האנשים החשובים בממלכה.[1]

תוכן החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור מתוך כתב יד מהמאה ה-13 של הספר "חיי קרל הגדול"

החיבור כולל פרק מבוא ו-33 פרקים המתארים את חייו של קרל הגדול.

המבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון המבוא שונה מסגנון שאר הפרקים, מאחר שהוא כתוב בשפה גבוהה ובסגנון מסורבל יותר משאר הפרקים, וייתכן שנוסף לחיבור בשלב מאוחר יותר. לואי הלפן העלה את ההשערה שהמבוא עוצב על בסיס המבוא של סווטוניוס לחיבורו "חיי שנים-עשר הקיסרים", אולם מאחר שהמבוא של סווטוניוס לא השתמר, אין דרך לאמת השערה זו.[2]

בפרק המבוא מסביר איינהרד מדוע הוא החליט לכתוב את החיבור, ומתנצל על הלטינית הקלוקלת של ברברי (פרנקי) כמוהו. התנצלות מעין זו הייתה מקובלת כבר בעבר, ואף מופיעה בחיבורו של גרגוריוס מטור "עשרת ספרי ההיסטוריה". איינהרד מציין שהחליט לסכן את המוניטין שלו ולכתוב את החיבור ובפרט ש"לא לזנוח את זכרו של איש שכזה."[3]

חלוקת הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיבים בחיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבור חוזר המספר 33 במספר הקשרים, ובניהם חלוקת הספר ל-33 פרקים, והבחירה של איינהרד לתחם את המלחמה בסכסונים ל-33 שנים. המספר 33 מזוהה עם אלכסנדר מוקדון (הכינוי "הגדול" ניתן לקרל בערך בתקופה בה נכתב החיבור) ועם ישו, שעל פי המסורת שניהם מתו בגיל זה. ייתכן והבחירה של איינהרד לחלק את סיפור חייו של קרל הגדול ל-33 פרקים, נובע מניסיון להשוות אותו לאלכסנדר מחד - מלך לוחם, כובש ואהוד, ולישו מאידך - אדם האדוק באמונתו הנוצרית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט המלא של הספר (בלטינית) באתר The Latin Library

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 7, עמ' 187.
  2. ^ איינהרד, חיי קרל הגדול, מבוא מאת המתרגם יצחק חן (מהדורה 2021), עמ' 49, הערה 1.
  3. ^ איינהרד, חיי קרל הגדול (תרגם: יצחק חן), האוניברסיטה הפתוחה: 2005, עמ' 37.
  4. ^ איינהרד, חיי קרל הגדול, עמ' 43 - 44.