חיים סבתו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים סבתו
הרב חיים סבתו, 2017
הרב חיים סבתו, 2017
לידה 31 בינואר 1952 (בן 72)
ד' בשבט תשי"ב
מצריםמצרים קהיר, מצרים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מקום פעילות מעלה אדומים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבת ברכת משה, סופר
רבותיו הרב ישעיהו הדרי, הרב אריה בינה, הרב אביגדר נבנצל
חיבוריו ראה להלן
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים הכהן סַבָּתו (נולד בד' בשבט תשי"ב, 31 בינואר 1952) הוא רב דתי לאומי, ממייסדי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים, וראש הישיבה שלה מאז ה'תשע"ה. מחבר ספרים תורניים וספרות יפה. הרב סבתו היה הזוכה הראשון בפרס ספיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקהיר למשפחה מיוצאי חלב, צפון סוריה. סבו היה הרב אהרון שויקה (שוויכה), שהיה ראש ישיבה במצרים.

אביו היה בעל השכלה תורנית ואמו בעלת השכלה כללית רחבה. משפחתו עלתה לישראל בהיותו בן חמש, עם גירוש יהודי מצרים, לאחר שאביו נעצר בגין פעילות ציונית[1]. הוא גדל ב"שיכון העולים" ב"בית מזמיל" בירושלים[2] במצוקה כלכלית קשה, ולמד בשכונה הסמוכה, בית וגן, בתלמוד-תורה "לויכטר" ובישיבה התיכונית "נתיב מאיר".

הרב סבתו למד בישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, מפי הרב ישעיהו הדרי, הרב אביגדר נבנצל ועוד. התגייס לצה"ל במסגרת מסלול ההסדר לנח"ל מוצנח, לפני קורס צניחה נשלח להסבה לשריון על טנק השוט, צנטוריון, בתפקיד תותחן, בסיום ההסבה לשריון הוצב בחטיבה 679, השתחרר משירות סדיר בשנת 1973. כחייל מילואים, גויס ללחימה במלחמת יום הכיפורים, במסגרת חטיבה 679 והשתתף בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן. בעקבות החוויות שעברו עליו במלחמה החליט להקדיש את חייו ללימוד תורה. את חוויותיו במלחמה הוא מתאר בספרו " תיאום כוונות".

בשנת תשל"ז (1977) ייסד, עם הרב יצחק שילת את ישיבת ההסדר "ברכת משה", שבה הוא מכהן, מאז הקמתה, כר"מ של שיעור א' - תלמידי השנה הראשונה. הוא מלמד בהיקף שעות מצומצם בחודשים האחרונים של השנה וכך מתפנה ללימוד עצמאי. בעת הקמתה הזמינו שניהם את הרב נחום רבינוביץ' לכהן בראשותה. בשנת תשע"ה מונה עם הרב שילת לראש הישיבה, לצדו של הרב נחום רבינוביץ' ולבקשתו[3].

מעבר להוראת תלמוד בעיון, הרב סבתו מרבה ללמוד וללמד נושאים הנוגעים להלכה, מוסר, מחשבת ישראל, חינוך יהודי ופרשת השבוע.

בשנת תשע"ב קיבל הרב סבתו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן[4].

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם "קנה לך חבר", תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[5].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם זוכי פרס כץ 2017, יושב מימין

יצירתו של הרב סבתו כוללת מאמרים תורניים המתפרסמים בבמות שונות, ספרים בנושאים יהודיים הפונים גם לציבור הרחב, וכן סיפורים קצרים וספרי פרוזה. בסוף שנות ה-80 פרסם ספר שירים לילדים בנושא השבת, תחת שם העט "חיים שבתי". יש הרואים ברב סבתו מקור השראה לסופרים נוספים בוגרי ישיבתו שכתבו על השירות הצבאי ועל השותפות במערכות ישראל[6].

ספרי הפרוזה שלו, שיצאו החל משנת 2001, מכילים פרטים ביוגרפיים רבים. הספרים מספרים על אודות משפחתו (בספר "אמת מארץ תצמח"), חוויות מילדותו (בספרים "בואי הרוח", "כעפעפי שחר", "תיאום כוונות" ו"בשפריר חביון") וחוויות ממלחמת יום הכיפורים (בספרו "תיאום כוונות"). הוא כותב בלשון המשנה ובאופן הדומה לכתיבתו של ש"י עגנון[7].

הרב סבתו זכה בפרס ספיר על ספרו "תיאום כוונות" שיצא, כמרבית ספריו, בהוצאת "פרוזה" של ידיעות ספרים, תורגם לאנגלית ולרוסית ואף עובד לקולנוע בשנת 2003. כמו כן זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, בפרס הציונות הדתית ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בשנת 2008 (תשס"ח) נבחר לחבר יועץ באקדמיה ללשון העברית. בשנת 2009 (ה'תשס"ט) זכה בפרס ניומן. בשנת 2016 זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום הספרות[8]. כל ספריו זכו באות ספר זהב של התאחדות הוצאות הספרים.

בשנת 2010 ה'תש"ע תורגם ספרו "בואי הרוח" לאנגלית. התרגום הצרפתי לספר "תיאום כוונות" זכה בפרס ויצו לשנת 2011.

הרב סבתו עוסק גם בכתיבת שירה, וסגנונו מושפע מלשון הפיוט. בין השאר כתב קינה על השואה הפותחת במילים "איך על אחי נגזר דין ונחתם". ישנן קהילות שהפכו קינה זו לקינה לתשעה באב[9].

באלול תשע"א (2011) יצא לאור ספרו "מבקשי פניך" בהוצאת ידיעות ספרים. הספר מבוסס על שיחות שניהל הרב סבתו במשך כחצי שנה עם הרב אהרן ליכטנשטיין בנושאי השקפה ויהדות. הספר זכה להצלחה רבה וכל עותקי המהדורה הראשונה הוזמנו מראש ונמכרו עוד קודם הדפסת הספר והגעתו לחנויות[10].

ב-2019 יצא ספרו לאור "לקראתי מצאתיך" הנוגע בפרקי אמונה.

ב-2022 יצא ספרו "טוב עין" הכולל מבחר שיעורים בתלמוד שנמסרו בישיבת ברכת משה ונערכו על ידי בנו ישראל מאיר.

הרב הוא מהעומדים בראש תכנית הרמב"ם היומי.

הרב חיים סבתו בשנת 2006

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של הרב סבתו, מרסל, הייתה אחותם של פרופסור יעקב שויקה, פרופסור יצחק שווה והקבלן אברהם שוויקה. אחיו הם: הרב שבתי סבתו, ראש ישיבת הישיבה התיכונית והגבוהה במצפה יריחו; פרופ' מרדכי סבתו, מרצה לתלמוד ולתנ"ך; אהרון סבתו, מנהל בחברת הייטק; וד"ר ניסים סבתו, העובד במכון "בן צבי" במחקר הגניזה הקהירית במסגרת פרויקט פרידברג. הרב סבתו הוא גיסו של הרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב (השניים נשואים לאחיות).

קרוב משפחתו הוא הוגה הדעות והפילוסוף הצרפתי-יהודי פרופסור בני לוי, גיבור סיפורו "גלגל חוזר בעולם" (המופיע בספרו "אמת מארץ תצמח").

הרב סבתו גר בשכונת מצפה נבו במעלה אדומים, נשוי לשושנה (לבית ציטרין) ואב לשני בנים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים תורניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמת מארץ תצמח (1997) - שלושה סיפורים המתארים את עולמה המפואר של יהדות ארם צובא במשברי המודרנה והעלייה. הסיפור הראשון והמרכזי - "גלגל חוזר בעולם" - נרקם סביב דמותו של בני לוי שעליו שמע סבתו, אך נפגש עמו לראשונה רק לאחר יציאת הספר לאור.
  • תיאום כוונות (1999) - ספר המתאר את חוויות המלחמה והשכול שחווה במלחמת יום הכיפורים.
  • כעפעפי שחר (2005) - סיפורו של עזרא סימן-טוב, יהודי ירושלמי מן הדור הישן המתמודד עם תמורות העת החדשה.
  • בואי הרוח (2007) - סיפורו של ילד עולה ממצרים לשיכון העולים "בית מזמיל" בירושלים, הספר יצא בהוצאת עליית הגג וידיעות ספרים.
  • בשפריר חביון (2014) - אסופה של סיפורים, חלקם מחיי המחבר וחלקם סיפורים של אחרים. התמה המרכזית של רוב הסיפורים היא העלייה לארץ ישראל והקליטה בה. בספר זה מתייחס סבתו גם לספריו הקודמים.

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי ימלוך על השבוע? - ספר שירי ילדים על השבת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים סבתו, אכלתי דגים מתוקים בסיפורי עגנון: עגנון מזווית אישית, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 477–484, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו
כתבות וראיונות
מכתביו
על כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבריו בכנס מנהלי החמד בכנסת תשעח
  2. ^ כיום שכונת קריית היובל.
  3. ^ חנן גרינווד, הרבנים סבתו ושילת יצטרפו לרב רבינוביץ בראשות ישיבת מעלה אדומים, ‏כ תמוז תשע"ה
  4. ^ על קבלת הפרס
  5. ^ הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים ,כ"ד בחשון תשע"ג, באתר 'ערוץ 7'
  6. ^ דב שוורץ, הציונות הדתית ורעיון האדם החדש, ישראל (כתב עת) 16, 2009 עמוד 154, מונה בהקשר זה את מיכאל (מיקי) שיינפלד, בא מלבנון: בכל מקום שהם, תל–אביב 2007; עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל–אביב 2008; יאיר אנסבכר, כצל ציפור, תל–אביב 2009.
  7. ^ דב אלבוים, "מעשה בשני עגנונים שהיו בעירנו", באתר הארץ, 21 במרץ 2005
  8. ^ הרב חיים סבתו - זוכה פרס שר החינוך
  9. ^ מרדכי מאיר, זכור הנאקות ורעש הצעקות, ירושלים תשס"ד, עמ' 31, באתר אוצר החכמה ועמ' נה–נו; קטע קול הפיוט איך על אחי, באתר הפיוט והתפילה.
  10. ^ אורי פולק, כל המהדורה הראשונה של "מבקשי פניך" נמכרה מראש באתר כיפה, 22 באוגוסט 2011
  11. ^ ביניהם: החוויה הדתית של העוסק בתורה, היחס לציונות ולמדינת ישראל, היחס לציבור החילוני, התחדשות ההלכה ועוד.
  12. ^ טוב עין - חיים סבתו | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il


הקודם:
-
פרס ספיר
2000
"תיאום כוונות"
הבא:
דויד גרוסמן,
מישהו לרוץ איתו