חיים נדל

חיים נדל
	חיים נדל בין השנים 1983–1985
לידה	14 בנובמבר 1933 (בן 90); רפובליקת פולין
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1952–1985 (כ־33 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד הנח"ל המוצנח; מפקד חטיבת הצנחנים; מפקד חטיבה 317; מפקד עוצבת המפץ; נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;
פעולות ומבצעים
	פעולות התגמול; מבצע קדש; מלחמת ששת הימים; מבצע תשורה; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
	צל"ש אלוף

חיים נדל (נולד ב-14 בנובמבר 1933, פולין) הוא אלוף בצה"ל במילואים. לאחר השחרור מהצבא היה למרצה באקדמיה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון. בשנת 1952 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים^[1]. באוגוסט 1955 מונה לסגן מפקד פלוגה ה' בפיקודו של רפאל איתן, השתתף בפעולות התגמול בהם מבצע אלקיים ופעולת כונתילה ב-1955. במבצע קדש נלחם בקרב המיתלה וקיבל צל"ש מאלוף פיקוד הדרום^[2]^[3]. לאחר מכן המשיך ושימש בתפקידי פיקוד בחטיבה, בהמשך שימש מפקד גדוד הנח"ל המוצנח בשנים 1963–1965, וסמח"ט הצנחנים, במלחמת ששת הימים שימש ראש ענף מבצעים במטכ"ל ובדצמבר 1968 שימש סגן מפקד במבצע תשורה בלבנון. בשנת 1969 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, ופיקד עליה במהלך מלחמת ההתשה, שכללה פעולות מבצעיות רבות, בהם מבצע תרנגול 53^[4] ומבצע רודוס^[5], עד 1971.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על חטיבת המילואים הראשונה של הצנחנים, חטיבה 317, ששני גדודים שלה ביצעו איגוף אנכי מוסק, נחתו על החרמון הסורי וכבשו אותו במבצע קינוח^[6]. במהלך קרב זה נפצע. בשנים 1973–1975 שימש כראש מטה פיקוד הדרום. עבר הסבה לשריון ובשנים 1975–1979 היה מפקד עוצבת המפץ, אוגדה משוריינת בפיקוד הצפון. בפברואר 1979 מונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף. יצא ללימודים ב-MIT שבארצות הברית. השתחרר מצה"ל ב-1985, ובאותה שנה, במסגרת שירות המילואים, שימש קצין שיפוט בכיר בהעמדה לדין של יצחק מרדכי בפרשת קו 300 והחליט לזכותו מכל אשמה. שימש בתפקיד בכיר בחברת טלרד. ב-2006 מונה כחבר בוועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה.

נדל הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן בהיסטוריה כללית ובמדע המדינה. מוסמך להיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה (בחוג ללימודי ארץ ישראל)^[7]. כתב את הספר "בין שתי המלחמות: הפעילות הביטחונית והצבאית לכוננות והתכוננות של צה"ל, מתום מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים"^[8] המבוסס על עבודת הדוקטורט שהגיש. כמו כן כתב את הספר "המעז מנצח" שיצא לאור ב-2015 בהוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון^[9].

נשוי ואב לשלושה ילדים. יקיר העיר רמת גן לשנת 2012.

חיים נדל, בין שתי המלחמות, הפעילות הביטחונית והצבאית לכוננות והתכוננות של צה"ל, מתום מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים. מערכות, 2006.
חיים נדל, המעז מנצח, מבצעים מיוחדים ומשולבים של כוחות צה"ל בהטסה ובהשטה בין שתי המלחמות (1967 - 1973). הוצאת מודן והוצאת מערכות, 2015.

אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק רביעי: לאט וחכם עם הצלחה מהירה, חטיבת צנחנים 317 בכיבוש החרמון הסורי 21 - 22 באוקטובר 1973, עמודים 67 - 84.
יואל פיקסלר, תרנגול 53 המבצע להבאת המכ"ם ממצרים 26 - 27 בדצמבר 1969. הוצאה פרטית 2009.
יחידת בתי הדין הצבאיים, ההיסטוריה תשפוט, משרד הביטחון, 2019, עמ' 99-98

^ מרדכי גור, "פלוגה ד'", הוצאת משרד הביטחון, 1977, עמוד 174.
^ צל"ש האלוף לסגן חיים נדל, באתר הגבורה.
^ טל זגרבה, היו שם פצועים ונוצרה סמטוחה שלמה של צעקות נפגעים משני הצדדים, באתר הגבורה, במחנה, ‏ 30.10.2009, כפי שהועלה באתר הגבורה.
^ אלעד שפינדל ואביתר אורן, "מילים אחרונות", במחנה, ‏ 27.12.2012, עמוד 30.
^ גל פרל, מי שלא מעז, מערכות, 21 בפברואר 2023
^ יוסי מלמן, לאן נעלמו תיקי הצל"שים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006.
^ הגיש דיסרטציה בנושא: "המחשבה הצבאית של צה"ל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים (1973-1967)" בהדרכת פרופ' יואב גלבר, בשנת 2002.
^ חיים נדל, בין שתי המלחמות: הפעילות הביטחונית והצבאית לכוננות והתכוננות של צה"ל, מתום מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים. מערכות, 2006. ISBN 9650513000
^ הספר המעז מנצח באתר סימניה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חיים נדל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים נדל