חיים מרדכי אייזיק חדקוב
 | |
| לידה |
12 בינואר 1902  |
|---|---|
| פטירה |
23 באפריל 1993 (בגיל 91) ברוקלין, ארצות הברית |
| מדינה |
רוסיה |
| תקופת הפעילות |
? – 23 באפריל 1993 |
| רבותיו |
מנחם מנדל שניאורסון |
  | |
הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' בשבט ה'תרס"ב, 12 בינואר 1902 – ג' באייר ה'תשנ"ג, 24 באפריל 1993) היה ראש מזכירות הרבי מלובביץ'[1], יו"ר המרכז לענייני חינוך, הממונה על מערך שלוחי חב"ד מטעם הרבי מלובביץ', ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. לפני מלחמת העולם השנייה שימש כממונה על החינוך היהודי מטעם משרד החינוך הלטבי[2], חבר אגודת ישראל ומנהל בתי החינוך "תורה ודרך ארץ" בלטביה[3].
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה בישנקוביץ לחוה טריינא ולרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד. בגיל שנתיים עברה משפחתו לריגה שבלטביה שם התחנך בבית הספר המקומי. בשנה השלישית ללימודיו נאלץ להיעדר מבית הספר למשך כחודש וחצי בשל מחלה ומשכך החליטו בהנהלת המוסד להשאיר אותו שנה נוספת באותה כיתה. הדבר היה למורת רוחו ורוח אביו והוא עזב את המוסד והחל ללמוד אצל יהודי מקומי באופן פרטי. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבה בריגה, ואחרי תקופת לימודים עבר ללמוד בישיבה אחרת. נכדיו המספרים בשמו על מוסדות הלימודים בהם התחנך איש החינוך, אינם מפרטים היכן למד, אצל מי ולאיזה חוג השתייכו ישיבות אלו[4]. מתקופת לימודיו בישיבות אין מידע על לימודיו, ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ושם הכיתה בה למד, ובו מסביר הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף על ידי משה רבנו[5]
בתקופת טרום מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו, נפטר אביו[6].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ניהל את הארגון "תפארת בחורים"[7], מייסודו של הרב יואל ברנצ'יק, אצלו גם למד. בגיל 18[8] החל לנהל את בית הספר "תורה ודרך ארץ" בריגה, ופיתח את המוסד לרשת בתי ספר ברחבי לטביה. עבד יחד עם חבר הסיים הלטבי הרב מרדכי דובין. הפך את רשת המוסדות לרשת מוכרת ממשלתית, ונתמנה לעובד משרד החינוך הלטבי. שימש חבר הנהלת אגודת ישראל ונציגה כלפי ממשלת לטביה ואף התמנה לתפקיד הממונה על החינוך היהודי במשרד החינוך הלטבי[9].
בשלהי תשרי ה'תרפ"ח (אוקטובר 1927), עבר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, להתגורר בריגה. אז התקרב אליו חדקוב. שם גם נקשר לחתנו, הרב מנחם מנדל שניאורסון[3]. בשנים הבאות היה בקשר עם רבי יוסף יצחק וחתנו הרבי מליובביץ', ויחד עמם פעל בתחומים ציבוריים שונים. אין כיום אינפורמציה ברורה לגבי העסקנות החב"דית שלו בשנים אלו אם כי בנו הרב שלום ישראל חדקוב פרסם מכתבים של הרבי מליובביץ' אל הרב חדקוב, מהם עולה כי רבי יוסף יצחק יזם הצאה חאור של חוברת חסידות בגרמנית, ואת המשימה הטיל על חתנו הרבי מליובביץ והרב חדקוב ניהל בפועל חלק מההוצאה לאור לפי הוראות שקיבל. החוברת תורגמה על ידי אדל פפנהיים מווינה[10] ויצאה לאור בשנת תרצ"ז (1937) בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד" והופצה בעותקים רבים בגרמניה ומגינות נוספות במטרה להפיץ את תורת החסידות במקומות בהם לא הכירו את האידאולוגיה החסידית[11].
ספרו: ספר השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון האח שיצא לאור על ידי ישיבת ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה[12].
מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית. במבוא למהדורה שנייה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח": "שונה הוא "האח" משאר העיתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם[13].
באדר תרצ"ט בגיל 37 נישא עם עטל שוחט[14]. רבי יוסף יצחק דאג עבורו לשידוך וקיבל אותו לפגישה אישית ימים מספר לפני חגיגת חתונתו וההעניק לו באופן חריג וייחודי הוראות מפורטות הקשורות לחופה וחגיגת החתונה[15].
בזמן מלחמת העולם השנייה, יצא מאירופה הבוערת יחד עם רבי יוסף יצחק אשר צירף אותו לקבוצה המצומצמת שבאה אתו לארצות הברית, שם מונה למזכירו של רבי יוסף יצחק[16].
בשנת ה'תש"א (1941) הקים רבי יוסף יצחק את שלושת המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בתחומי החינוך והשליחות: מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת ומינה את חתנו רבי מנחם מנדל לעמוד בראשם, ואת חדקוב למנהל העובד תחתיו, וכן בגוף העל אגודת חסידי חב"ד[17]. לאחר התמנות רבי מנחם מענדל לתפקיד האדמו"ר מחב"ד מונה חדקוב ליו"ר המזכירות וליו"ר מרכז לענייני חינוך ואגודת חסידי חב"ד. שימש יד ימינו של הרבי בכל מגוון הפעילות הענפה שבוצעה על ידו. היה גם הממונה על מסירת תשובות הרבי לשואלים הרבים ומסדר ומתאם הפגישות האישיות ("יחידות") עם הרבי[18].
במשך עשרות שנים ניהל את סגל המזכירות של הרבי, ופעמים רבות העביר הדרכות מהאדמו"ר לחסידים ברחבי העולם כאשר הרבי שוהה עמו על קו הטלפון - דבר שנחשב לנדיר מאוד בחסידות[19]. הוא נחשב לתלמיד חכם, יודע ספר. היה איש חסד ובשקט ובצניעות היווה כתובת לרבים מהמשחרים לפתחו של הרבי. יחד עם זאת לא הירבה לדבר על עצמו ונחשב לאדם די סגור ומופנם[20].
בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לרבי יוסף יצחק שניאורסון להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי, בה שכן ביתו של רבי יוסף יצחק. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים (ואילו ישיבה חב"דית כבר הייתה קיימת באזור זה). מתוך שלושה בחר רבי יוסף יצחק יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית(אנ') על שם הרבנית רבקה סבתא של רבי יוסף יצחק, כאשר ההקמה נוהלה בראשותם של רבי יוסף יצחק וחתנו הרבי מליובביץ', ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, רבי יוסף יצחק ורבי מנחם מענדל באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם[21].
שלוחי חב"ד ברחבי תבל נשלחו רשמית על ידי ה"מרכז לענייני חינוך", וחדקוב בתוקף תפקידו ניהל ופיתח את מוסד השליחות של חב"ד בדגש על שלוחי חב"ד בארצות הברית (ובחלקים אחרים בגלובוס, כמעט ולא התערב בניהול, אלא העביר הוראות מהרבי) ובמספר מקורות מובאים תיאורים על הקשר המיוחד שלו עם השלוחים הרב שמעון לזרוב מטקסס והרב נחמן סודק מאנגליה[22]
כמו כן היה אחראי יחד עם הרב אליהו קווינט ויהודא קרינסקי על הניהול הפיננסי של שלושת המוסדות המרכזיים. לאחר שהתרבתה עבודת המזכירות הוא מינה לעוזרו את בנימין קליין שעבד במזכירות לצידו של לייבל גרונר.
איש הקשר למוסדות חב"ד בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב חדקוב היה איש הקשר של הרבי למוסדות וארגוני חב"ד בישראל. דרך הרב חדקוב, הרבי היה מעביר במשך עשרות שנים - הוראות, הדרכות ובקשות לבירורים במגוון נושאים ותחומים. הקשר הישיר והרציף היה מתקיים באמצעות שיחות טלפון בין הרב חדקוב לשניים מראשי חב"ד בישראל – הרב אפרים וולף מנהל ישיבות תומכי תמימים, והרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל (ארגון הגג של חב"ד בישראל). השניים היו מקבלים הוראות הקשורות לעבודת המוסדות אשר בראשותם, לצד הוראות הקשורות לארגונים חב"דיים, בתי חב"ד, מוסדות חינוך והוראות מיוחדות ניתנו אודות הקשרים העניפים של השניים עם אדמו"רים ורבנים, ראשי המדינה, אנשי תקשורת, נדיבים ורבים אחרים[23].
הדרכה וייעוץ חינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשי חינוך חב"דיים ובהם מורים, מנהלים ומפקחים מישראל ומרחבי העולם, קיבלו מהרב חדקוב, הדרכות בתחומי ניהול ופיתוח מוסדות, הפדגוגיה והמתודה החב"דית, ומקובל בחב"ד שהוראות אלו באו על בסיס דברים של הרבי[24].
יחיאל מלוב, מחנך ומפקח ברשת בתי הספר של חב"ד בישראל – רשת אוהלי יוסף יצחק – סיפר בראיון לבית משיח אודות שיחות מסוג הנזכר עם הרב חדקוב:
"מדי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חדקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חדקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה לארץ ישראל הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בעניינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו[25].
ההדרכות הפדגוגיות והרוחניות שקיבל הרב מלוב ואנשי החינוך בבתי ספר חב"ד בישראל, פורסמו בפורמטים שונים:
- רשימת הדרכות אל הרב מלוב פורסמה בשבועון בית משיח[26].
- רשימת הדרכות למנהלים ומחנכים רוכזה בחוברת: "קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק". ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב.
- רשימת הדרכות למחנכים בכל העולם, תועדה על ידי הרב חיים מאיר דיין והרב אליהו פרידמן - בספר החינוך והמחנך (קה"ת, תשנ"ה).
בנוסף היה ידוע כנואם. חלק מנאומיו פורסמו בכתבי עת שונים. נפטר בליל שבת ג' באייר תשנ"ג ונטמן ביום ראשון למחרת בבית הקברות מונטיפיורי בניו יורק, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'. ממלאי מקומו בהנהלת המוסדות הם ניסן מינדל שנפטר שנתיים אחריו ויהודא קרינסקי.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשתו, עטל צערנא שוחאט ילידת טלז, עבדה בהנהלת ארגון נשי ובנות חב"ד וחיברה ספרים ביידיש. נפטרה בכ' בסיוון ה'תשס"ו.
- בנו שלום ישראל שימש כמשב"ק בביתו של הרבי מלובביץ'. חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), רואה חשבון של מרכז לענייני חינוך, כיום מנהל משרד המזכירות של הרבי מליובאוויטש משרד ממנו ניהלו המזכירים את הקשר בין הרבי והחסידים).
- בתו חיה קרמר.
- גיסו חיים יהודה בלוי, מהדיר כתבי יד הראשונים ומחבר ספרים רבים.
ביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמי שהיה לסמל בקרב חסידי חב"ד והמקורבים לרבי מליובביץ' ומצד שני בגין היותו צנוע ולא מרבה לספר על עצמו - עד כדי כך שכיום לא ידוע באלו מוסדות חינוך התחנך - נכתבו אודותו תיעודים ביוגרפיים ופורסמו דקומנטים במשורה ובצמצום. ואלו הן המקורות הביוגרפיים ודוקומונטריים בהם מתועדים תולדותיו ועשייתו הציבורית:
- משפחת חדקוב, הוציאה לאור בשנת תשס"א את החוברת 'עטרת זקנים' ובה חשיפות ותגליות מארכיון הרב שלום ישראל חדקוב, אשר לו ארכיון חב"די עשיר במיוחד. בחוברת נחשפים מסמכים ותיאורים מיוחדים אודות הקשר בין הרב חדקוב ואדמו"רי ליובביץ' בשנות הצ' (השלושים) לצד חשיפת יומן המתעד את הניצנים הראשוניים להתפתחות מוסדות חב"דיים לבנות ונערות – בית רבקה. ופרקים נוספים אף הם חושפים רשימות ויומנים אישיים של הרב חדקוב.
- בספרו של הסופר והעורך החב"די מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי שיצא לאור בתשס"ט, מוקדש פרק מיוחד לדמותו של הרב חדקוב, ובו נכללים תולדותיו, תיאורים על אישיותו, זכרונות של הרב חדקוב על הקשר עם אדמו"רי ליובביץ', בשילוב מסמכים נדירים ותמונות המקפלות בתוכן את ההיסטוריה של ראש מזכירות הרבי מליובביץ'.
- הסופר מענדי קורטס, במוסף 'הרב חדקוב' שצורף לשבועון כפר חב"ד גיליון פסח תשפ"ג, מגולל את סיפורו של הרב חדקוב על פני 64 עמודים, ובהם דברי ימי חייו ותפקידיו הציבוריים מחולקים לפרקים ובין התיעודים הידועים זה מכבר, מבצבצים חידושים – אבני דרך בחייו, לצד תמונות חדשות מימי צעירותו.
- מיכאל אהרן זליגסון סופר והיסטוריון חב"די, פרסם בשנת תשס"ח באתר קראון הייטס אינפו, ביוגרפיה מפורטת לפי נושאים מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון.
- הסופר וההיסטוריון החב"די יוסף אשכנזי, בספרו אוצר החסידים חלק ניו יורק, שיצא לאור בשנת תשע"ג, פרסם פרק "הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב" ובו פורש את דמותו של הרב חדקוב על פני עשרות עמודים, ובהם התמקדות בתיאור אישיותו כחסיד, כמקורב לרבי, וכיועץ ומדריך לחסידים[27].
- ספרי ביוגרפיה. בתשס"ח פורסם כי יצא ספר חדש - תולדות הרב חדקוב[28], אך פרטי הספר לא זמינים בספריות או ברשת האינטרנט. ובפרסום הנלווה למוסף "הרב חדקוב" צוין באזכור קצר כי המוסף יהפוך לספר. ולא הוסבר אם מחבר המוסף מספק הצצה לספר, או הנכדים המתראיינים למוסף הם מחברי הספר.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים דיין, אליהו פרידמן (עורכים), החינוך והמחנך, תיעוד הדרכות פדגוגיות של הרב חדקוב, קה"ת, תשנ"ה
- יחיאל מלוב (עורך), קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשת אהלי יוסף יצחק - לקט הוראות פדגוגיות של הרב חדקוב, ישראל[29]
- חדקוב, חיים מרדכי איזיק, השנה, נ.י. תשט"ו, באתר HebrewBooks
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 - סקירה אודות הקשר של הרב חדקוב עם אדמו"רי חב"ד.
- מענדי קורטס, הרב חדקוב, מוסף נושא (30 שנה לפטירת הרב חדקוב), שבועון כפר חב"ד, חג הפסח תשפ"ג גיליון 2004.
- משפחת חדקוב, עטרת זקנים, תשס"א - תולדותיו ופועלו של הרב חדקוב לפי הוראות אדמו"רי חב"ד, יצא לאור לחתונת נכדו הרב לוי חדקוב, וחלק מהחומרים פורסמו לראשונה מארכיון הרב שלום ישראל חדקוב בן הרב חדקוב.
- זושא וולף ימי תמימים, הוראות מהרבי מליובאוויטש, שהעביר הרב חדקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב אפרים וולף.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ארצות הברית. פרק הרב חדקוב - תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד.
- מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, ג' תמוז תשס"ט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב מיכאל אהרן זליגסון באתר קראון הייטס אינפו
- ספר חדש על חדקוב, שטורעם.נט
- גיליון חדש: סיפורו של הרב חדקוב כפי שמעולם לא סופר
- מה היה סוד כוחו של הרב חדקוב? מאמר לדמותו מאת הסופר מענדי קורטס
- הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב, שטורעם.נט
- "למדתי כמה נחוץ לייקר הזמן", שטורעם.נט
- צילומים נדירים מחתונתו של הרב חדקוב (קורטס, כפר חב"ד)
- הרב מרדכי מנשה לאופר, ראש המזכירות, מתוך שבועון התקשרות.
- האיש והאגדה: הרב חדקוב (באנגלית)
חיים מרדכי איזיק חדקוב, דף שער בספרייה הלאומית- תמונות של הרב חדקוב מצעירותו, מגיליון "הרב חדקוב" של עיתון כפר חב"ד
- מסמך שכתב בגיל 11 כתלמיד ישיבה בריגה, מגיליון "הרב חדקוב" (קורטס, כפר חב"ד)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תפקיד חברי המזכירות היה להעביר הוראות מהרבי על ידי שליחת מכתבים וטלפונים לכל מקום בעולם, לאנשים שביקשו עצה מהרבי, תיאום פגישה (יחידות) עם הרבי ועוד
- ^ Rabbi Chaim Mordechai Aizik Hodakov (1902-1993) אתר בית חב"ד
- ^ 1 2 ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו
- ^ מענדי קורטס, "הרב חדקוב", שבועון כפר חב"ד על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10
- ^ מסמך שכתב בגיל 11 כתלמיד ישיבה בריגה, מגיליון "הרב חדקוב" (קורטס, כפר חב"ד)
- ^ מענדי קורטס, "הרב חדקוב", שבועון כפר חב"ד על פי רישומי הנכדים שהעלו על הכתב מתוך הקלטה מפיו, עמוד 10.
- ^ מסגרת לימודים בשעות אחר הצהרים והערב, לבחורים יהודים העובדים לפרנסתם
- ^ בשנת תרפ"א. אברהם גודין, ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א עמוד 44. שנים ראשונות בעברית עמוד 312
- ^ ניסן גורדון, די אידישע היים גיליון 21 עמודים ה-ו וראה ביטאון חב"ד, ניסן תשל"א ושם - בשנת תרצ"ד מונה למפקח על כלל מוסדות החינוך היהודים מטעם משרד החינוך הלטבי
- ^ בת הרב קלמן פפנהיים מעסקני אגודת ישראל, בת דודה של שלמה פפנהיים, נישאה לזלמן בן הרב מרדכי דובין
- ^ המכתבים פורסמו על ידי משפחת חדקוב בעטרת זקנים, תשס"א. "הרב חדקוב" (קורטס, שבועון כפר חב"ד), פסח תשפ"ג. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, פרק הרב חדקוב. הפרשה סוקרה בהרחבה ב: שמואל בוטמן, הרבי בפאריז, פרק הפצת דא"ח בגרמנית
- ^ קובץ ליובאוויטש ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. שניאור זלמן ברגר, האח מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב
- ^ הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק
- ^ משפחת חדקוב, עטרת זקנים פרק ג, תשס"א ושם תיעוד מדיווחים לפני ואחרי החתונה לצד עשרות מודעות ברכה לחתונה ממוסדות חינוך וארגונים יהודים - כפי שפורסמו בעיתון היינט הריגאי
- ^ משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א פרק ג עמודים 26-29 ובעמוד 27 תיעוד בכתב יד הרב חדקוב של הוראות החתונה, כפי שהורה לו רבי יוסף יצחק. מענדי קורטס, "הרב חדקוב", שבועון כפר חב"ד עמוד 16,תשפ"ג, ושם תיעוד מהדיווחים בהיינט הריגאי על חתונתו ותמונות מהולכתו לחופה
- ^ ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20. משפחת חדקוב, עטרת זקנים פרק ג, תשס"א. מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק הרב חדקוב. ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק הרב חדקוב
- ^ משפחת חדקוב, עטרת זקנים פרק ג, תשס"א. פעילותו בארצות הברית בשנים ת"ש-תש"י תועדה על ידי הרב שלום דובער לוין בספר תולדות חב"ד בארצות הברית פרקים נז-סד
- ^ מענדי קורטס, הרב חדקוב - גיליון נושא בעיתון כפר חב"ד, מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק הרב חדקוב. ויוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק ניו יורק, פרק הרב חדקוב
- ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי עמוד 284. מנדי קורטס,מוסף הרב חדקוב, כפר חב"ד, תשפ"ג
- ^ רואיין מספר פעמים לעיתונות האידישאית בניו יורק. הרב חדקוב, מוסף שבועון כפר חב"ד תשפ"ג, פרקים ד-ח
- ^ הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית, ניו יורק תשמ"ח 1988. פרק נח-התייסדות בית רבקה. משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א, פרק ה'-התייסדות בית רבקה
- ^ דוגמא: סיפורים מחדר הרבי עמודים 286-292
- ^ זושא וולף, ימי תמימים (– סדרת ספרים ובה אלפי תיעודים מהוראות הרבי שהועברו דרך הרב חדקוב לרב אפרים וולף) מבוא לחלק ראשון. שלומי חסקי, הקטר של חב"ד– קורות חייו הפרטיים והציבוריים של ר' שלמה מיידנצ'יק
- ^ מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי - פרק הרב חדקוב
- ^ בית משיח 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו
- ^ בית משיח 801 עמודים 24-29
- ^ הביוגרפיות הנזכרות לא נכתבו כמחקר ולכן אין מקור לכל סיפור, ובעבר חלק מהתיאורים פורסמו בכתבי עת שונים, בזמנים שונים ובמדינות שונות, ולכן קשה כעת להבין מאיפה נשאב כל סיפור או מסמך נדיר, ומה מתפרסם לראשונה. יוצא מהכלל - עטרת זקנים, בו המשפחה חושפת יומנים אישיים ומכתבי אדמו"רי חב"ד אל הרב חדקוב
- ^ ספר חדש על חדקוב, שטורעם.נט
- ^ חסר שנת הו"ל
