חיים בן-עמרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חיים בן-עמרם (לִיפּוֹבֶצְקי) (29 באוגוסט 1924, ליטא26 בפברואר 1990, רמת גן, ישראל) היה עורך ומתרגם ישראלי. תרגם ממספר שפות ובהן אנגלית, צרפתית ורוסית. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת 1955.

חיים בן-עמרם, שנת הצילום אינה ידועה

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לפסח בן-עמרם (אז ליפובצקי; המשפחה החליפה את שמה לבן-עמרם ב-1948) ואשתו רחל במהלך שהותו של פסח בליטא מטעם ארגון "החלוץ". ב-1925 שבה המשפחה לארץ ישראל. בשל עבודתו של אביו כמורה בבתי ספר שונים, התגוררה המשפחה במקומות שונים בארץ. בנעוריו, למד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה והיה חבר בתנועת הנוער המחנות העולים. ב-1943, לאחר סיום לימודיו, הצטרף להכשרה של "המחנות העולים" בקיבוץ דפנה.

בשנת 1950 סיים את לימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. בשנת 1952 הצטרף לקיבוץ בית קשת (אשר בהקמתו השתתף, עם חבריו להכשרה, ב-1944). בהיותו חבר קיבוץ, התחיל לעסוק בתרגום ובעריכה בהוצאת הקיבוץ המאוחד (היה חבר המערכת בשנים 1956 - 1961), ותרגום מאמרים ל"השדה לנוער". ב-1955 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגום הספר תורת הקרקע (לייאון, באקמן ובריידי).

בשנים 1957 עד 1959 עשה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת רן בצרפת, בתחום תולדות הרפואה. כותרת העבודה: L'histoire de la draconculose et de la bilharziose et leur incidence ėconomique et sociale

בשנת 1962 עזב את הקיבוץ ועבד בעריכה ובתרגום, בין השאר במחלקת הפרסומים של משרד החקלאות, במערכות כתבי העת "השדה" ו"טבע וארץ" ובהוצאת דביר. משנת 1968 עבד באוניברסיטת תל אביב. תחילה שימש כמלבה"ד, עורך ומתרגם מאמרים בכתב העת "הספרות", ולאחר מכן עבר לכתב העת "הציונות" (כרך תשל"א) וכתב העת "מיכאל" (כרכי השנים תשל"ג עד תשמ"ט). כן ערך פרסומים שונים של המכון לחקר התפוצות, בהם ספריהם של יעקב טורי, משה גיל ועוד.

בשנת 1989 פרש לגמלאות. ב-1990 נפטר.

משנת 1950 לערך ועד יום מותו עסק, במקביל לפעילויותיו האחרות, בתרגום ספרים, כתיבת סיקורות (רצנזיות) בכתבי עת (בעיקר "מעריב" ו"הארץ") וכתיבה מקורית, במיוחד בתחומי מדעי החיים, הטבע וידיעת הארץ, תולדות ארץ ישראל ותולדות עם ישראל. כמו כן, כתב ערכים לאנציקלופדיות "בריטניקה לנוער", "עולם התרבות" ו"תרבות"; שירים וחידות על צפורים לעיתוני הילדים "סלעית" ו"פשוש".

על תרגומו לז'אן-אנרי פאבר כתב נתן אלתרמן מילים אלו:[1]

השפה שלך, שהיא שפה ברורה ויפה, שפה חפשיה ועם זאת קשורה בנימים רבות אל תולדותיה וחוקיה, מעידה עליך שעשוי אתה להיות תוספת כח באמנות התרגום ושעתיד עתה לשמח ליבם של החרדים לה בהווה.

מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים בן-עמרם בעקבות נטליה בוליס, אוצר המדע לבני הנעורים: עולם בעלי החיים, תל אביב: הוצאת מ. מזרחי, 1966, ציורים:פרננדו רוסו.
  • חיים בן-עמרם בעקבות נטליה בוליס, אוצר המדע לבני הנעורים: עולם הצומח, תל אביב: הוצאת מ. מזרחי, 1966, ציורים:פרננדו רוסו.
  • חיים בן-עמרם בעקבות נטליה בוליס, אוצר המדע לבני הנעורים: עולם הכימיה והפיסיקה, תל אביב: הוצאת מ. מזרחי, 1966, ציורים:פרננדו רוסו.
  • חיים בן-עמרם, חיות הבר, רמת-גן-גבעתיים: מסדה, 1969.
  • חיים בן-עמרם, חיות במים, רמת-גן-גבעתיים: מסדה, 1969.
  • חיים בן-עמרם, חיות בית, רמת-גן-גבעתיים: מסדה, 1969.
  • חיים בן-עמרם, צפרים יפהפיות, רמת-גן-גבעתיים: מסדה, 1969.

ספרים שתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלברט הווארד, המעטה הירוק של האדמה - לקט מכתביו של סר אלברט הווארד ; לקטה לואיז א. הווארד, הוצאת ארגון העובדים בזבל האורגני, תשי"ב.
  • לייאון, באקמן ובריידי, תורת הקרקע (קורס באדפולוגיה) (מאנגלית), מרחביה, הוצאת ספרית פועלים, 1955.
  • פאבר, זכרונות אנטומולוגיים, פרקים נבחרים (מצרפתית), תל אביב, הוצאת עם עובד, 1955.
  • בודנהיימר, הנרי בייקר טריסטראם: אבי הזואולוגיה של ארץ-ישראל (תרגום מכתב היד, מאנגלית), תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1957.
  • לאק, חיי אדום החזה (מאנגלית), תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1961.
  • רוסטאן, תורשת האדם (מצרפתית), תל אביב, הוצאת מ. מזרחי, 1964.
  • לורנץ, טבעת המלך שלמה (מאנגלית), תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1958, 1964.
  • שרם, נעורים לאורך ימים (מצרפתית), תל אביב, הוצאת דביר, תשכ"ז (מהדורה שנייה: תש"ן).
  • בויס, בועות סבון והכוחות המעצבים אותן (מאנגלית), תל אביב, ספרית מדע לעם, הוצאת דביר ועם עובד, תשכ"ז.
  • אמיל גיינו, מוצא המינים, תל אביב: הוצאת מ. מזרחי, 1969.
  • קסטלר, יוהנס קפלר, האיש ופעלו (מאנגלית), תל אביב, הוצאת דביר, 1970.
  • טריסטראם, מסע בארץ ישראל (לחקר חיי הארץ וטבעה), יומן 1863 - 1864 (מאנגלית), ירושלים, מוסד ביאליק, 1975 (כולל מבוא והערות מאת בן-עמרם). מהדורה מתוקנת יצאה ב-1981.
  • באטלר, הביולוגיה החדשה ומשמעותה לאדם (מאנגלית), תל אביב, הוצאת דביר, תשל"ט.
  • טולקובסקי, יומן ציוני מדיני, לונדון 1915 - 1919 (מצרפתית), ירושלים, הספרייה הציונית, תשמ"א.
  • כרוניקה של הפראנציסקנים, מתוך ספר VI, שנת 1625. נספח לספר חרבות ירושלם במהדורה מדעית מאת מינה רוזן, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"א.
  • גרן, תיאור גאוגרפי היסטורי וארכאולוגי של ארץ ישראל (מצרפתית), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב 1982 - תשמ"ה 1985. (7 כרכים: א–ג – יהודה; ד–ה – השומרון; ו–ז – הגליל. מבוא והערות של המתרגם)[2].
  • חיסין, מסע בארץ המובטחת (מרוסית), תל אביב, אוניברסיטת תל אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב.
  • צ'רנוב (עורך של המהדורה העברית), עולם החי - מינים, תחומי מחיה ואבולוציה (מאנגלית), בסדרת האנציקלופדיה המדעית לנוער בהוצאת כתר, ירושלים 1990.

פרסומים בכתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים בן-עמרם (בחתימת חיים ליפובצקי), "לילה אחד בנגב" (סיפור), עתים, גיליון מס' 9, 5.12.1946.
  • חיים בן-עמרם, "בהפסקה הגדולה (מחברת חיבורים של התלמיד יצחק יעקבי)", דבר, 5.12.1947.
  • חיים בן-עמרם, "טרמפ" (סיפור), דבר השבוע, 5.7.1951.
  • חיים בן-עמרם, "אינטרמצו אירופי" (סדרת כתבות), בקיבוץ, גיליון 452 (23.12.1959); גיליון 457 (27.1.1960); גיליון 462 (2.3.1960); גיליון 467 (6.4.1960); מס' 478 (29.6.1960).
  • חיים בן-עמרם, "זמירות כנף" (שירים על צפורים), סלעית, גיליון ב/1 (ספטמבר 1973); גיליון ב/2 (אוקטובר 1973).

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים בן-עמרם, "Astronomical Investigation in the History of the Jewish People", בתוך החוברת The Florence and George Wise Observatory, חוברת שהוצאה לכבוד מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג' וייז על ידי אוניברסיטת תל אביב בשנת 1973.

תרגומים בכתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'אן-אנרי פאבר, "שבתאי השקד" (מצרפתית), השדה לנער, יוני 1950.
  • ז'אן-אנרי פאבר, "הכומר" (מצרפתית), השדה לנער, ינואר 1953.
  • ז'אן רוסטאן, "המדע צריך להביאנו לידי תיקון חוקינו ומנהגינו" (מצרפתית), מבפנים, כרך כג, מרץ 1961.
  • מרסל פרוסט, "שני סיפורים (פגישה על שפת האגם, ביקורת התקווה לאור האהבה)", משא, 8.12.1961.
  • אנטון צ'כוב, "נשף הזמיר" (מרוסית), טבע וארץ, כרך ו', חוב' י', יולי 1964.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דברים לזכרו בכתב העת "האוניברסיטה", אוניברסיטת תל אביב, יולי 1991.
  • ד"ר חיים בן-עמרם: ביבליוגרפיה של כל פרסומיו. עבודה סמינריונית. אילנה קדמי, אוניברסיטת בר-אילן, ניסן תשמ"ד. הביבליוגרפיה מכילה כ-160 פריטים, ובהם ספרים ופרסומים אחרים שערך, ספרים ומאמרים שכתב או תרגם, ועוד; וכן תקציר תולדות חייו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצוטט אצל קדמי (תשמ"ד)
  2. ^ ויקטוֹר גֵרֵן, ‏תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל, כרך חמישי: השומרון (ב), תרגום מצרפתית והוסיף מבוא והערות חיים בן-עמרם (התרגום לפי מהדורת פּאריס 1875), בארכיון האינטרנט