חיים אמסלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים אמסלם
חיים אמסלם, 2006
חיים אמסלם, 2006
לידה 12 באוקטובר 1959 (בן 64)
י' בתשרי ה'תש"ך
צרפתצרפת אוראן, אלג'יריה הצרפתית
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1970
מפלגה ש"ס, עם שלם, זהות
סיעה ש"ס, ח"כ יחיד
חבר הכנסת
17 באפריל 2006 – 5 בפברואר 2013
(6 שנים ו־42 שבועות)
כנסות 17 - 18

הרב חיים (אמיל) אמסלם (נולד בי' בתשרי ה'תש"ך, 12 באוקטובר 1959; אוראן, אלג'יריה) הוא ראש תנועת עם שלם, לשעבר חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בשנים 2006–2013.

בבחירות לכנסת ה-19 התמודד לכנסת מטעם מפלגת עם שלם, ולקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום השני ברשימת מפלגת זהות. בשתי הפעמים לא עברו המפלגות את אחוז החסימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוראן שבאלג'יריה לדוד ופרחה אמסלם, שהיגרו לשם ממרוקו. כשהיה בן שישה חודשים עברה משפחתו לליון שבצרפת שם גדל עד גיל 11. בשנת 1970 עלתה המשפחה לישראל. הוא בוגר ישיבת כיסא רחמים, שם הוסמך לרבנות בשנת 1980 ושימש כר"מ. בשנת 1990 קיבל תעודת טוען רבני ובשנת תשנ"ג הוסמך לרב עיר[1].

בשנת 1982 נשא לאישה את חנה, נכדת הרב נסים כהן, אב בית דין בג'רבה. לאחר נישואיו שימש כרב המושב שרשרת במשך כשבע שנים. בהמשך שימש כרב שכונה בנתיבות וכראש מוסדות משפחת אבוחצירא בעיר. משם עבר לשכונת הר נוף שבירושלים והקים בה כולל להוראה "שירי דוד" על שם אביו. לאחר מכן נתמנה לרב הקהילה הספרדית "היכל הנס" בז'נבה שבשווייץ, משרה שבה כיהן עד לכניסתו לכנסת.

הרב אמסלם חיבר ספרים במגוון נושאים תורניים ופרסם מאמרים ומחקרים תורניים בכתבי העת התורניים "אור תורה", "אור ישראל", "בית הלל" ועוד. עסק בפענוח כתבי יד והוציא לאור כתבים של חכמי צפון אפריקה, בהם "פני משה" לרבי כלפון משה הכהן ו"ויעמוד פנחס" לרבי פנחס אביטבול.

פעילות פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 נבחר הרב אמסלם לכנסת מטעם מפלגת ש"ס, כנציגם של הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כיסא רחמים, ושל הרב ברוך אבוחצירא. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום העשירי ברשימת ש"ס ונבחר שנית.

בתקופת כהונתו בכנסת פרסם את הקובץ "החוק לאור ההלכה". הרב אמסלם תומך בהקלת הליך הגיור של ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה, אך הם צאצאי יהודים, ובייחוד את גיורו של מי ששירת בצה"ל, משום שלדבריו הוא הוכיח בכך את רצונו האמיתי לדבוק בעם ישראל. בעניין זה כתב: "כמה גדולה מעלתם של אלו שנלחמים וכוונתם לקדש את השם ואלו שכוונתם לשמור על העם היהודי בארץ ישראל מפני הקמים עלינו לכלותנו... ולכל הפחות גדולה זכות זו להיות סיבה מספקת לקבלתם לגיור"[2]. את משנתו בעניין הציג בספרים "זרע ישראל" ו"מקור ישראל" שהוציא לאור בשנת 2010. בעקבות דעותיו בתחום זה הותקף מספר פעמים בעיתון החרדי "יתד נאמן"[3]. רבנים בולטים, כמו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב שמואל וואזנר, תקפו בחריפות את ספרו "זרע ישראל". הרב דב ליאור, שנתן הסכמה לספר, כתב מאוחר יותר שהוא חולק על מסקנותיו, והרבנים זלמן נחמיה גולדברג ושלמה דיכובסקי, שנתנו גם הם הסכמות לספר, ביקשו שלא להדפיס את הסכמתם[4].

נמנה עם יוזמי תיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), המאפשר להורה לילד עם לקות להיעדר עד 15 ימים בשנה, על חשבון ימי מחלה או ימי חופשה שנתית העומדים לזכותו, לשם טיפול בילדו[5]. אמסלם יזם, יחד עם אברהם מיכאלי, תיקון לחוק התכנון והבניה, המקל על קבלת היתרים לצורכי הנגשת דירת מגורים לבעל מוגבלות המתגורר בה. כן היה שותף לתיקון חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כך שיסדיר גם את העיסוק בקרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה (יחד עם אריה אלדד ואחמד טיבי).

בדצמבר 2011 קיבל את "אות אביר איכות השלטון". בנימוקי הבחירה כתבה הוועדה: "חבר הכנסת הרב חיים אמסלם הוא דוגמה ומופת לשליח ציבור הפועל בנחישות, בעקביות ובלא מורא למען אחדות, סובלנות ומתינות, ולהחדרת ערכי שוויון וקידמה"[6].

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אמסלם מתנגד לחברת הלומדים בחברה החרדית, שהיא לימוד תורה בכולל ללא עבודה לפרנסתם. הוא סבור כי רק מעטים שמתאימים ללימוד אינטנסיבי צריכים ללמוד בכולל ועל כולם להשתלב בשוק העבודה. הרב אמסלם, שלא שירת בצה"ל אך ארבעת בניו התגייסו לשירות מלא וקרבי, תומך בהשתלבות החברה החרדית בשירות בצבא ובשירות לאומי.

את שיטתו הוא מתאר כחזרה לגישה המתונה והסובלנית שהוא מייחס לחכמי יהדות ספרד. הוא מתנגד להקצנה ולהחמרה הקיימות לדעתו בציבור החרדי, לדבריו הדבר נעשה בין היתר כדי לבצר את החומות מול הנעשה בעולם החילוני, אולם זוהי התמודדות שגויה, משום שלא ניתן ליצור ניתוק מהעולם החיצוני. הוא סובר כי חלק ניכר מתופעת הנשירה בציבור החרדי נובעת מתפיסה של "הכל או כלום"[7]. הרב אמסלם טוען כי ההקצנה הדתית האשכנזית גרמה להיווצרותן של התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, דבר שלא היה קיים בקרב עדות המזרח.

הרב אמסלם ממעט לנקוט בעמדות נחרצות בנושאים ביטחוניים ומדיניים, והוא מגדיר את עצמו כאיש שפועל בנושאים אלה על פי "שכל ישר"[8].

בנובמבר 2012 יצא לאור הספר "בשם התבונה" מאת ארי איתן, הכולל שיחות עם הרב אמסלם שבהן הוא פורס את השקפת עולמו.

לאחר פרישתו מהכנסת עסק הרב אמסלם בנושא הגיור של אנשים ממוצא יהודי באופן חלקי המעוניינים בהצטרפות לעם היהודי והשבה לחיק היהדות של בני אנוסים, בפרט כאלה שמוצאם מיהדות חצי האי האיברי או אישים שדתם הומרה בעודם צעירים. הוא רואה בכך יישום חזון הנביאים על קיבוץ נדחי ישראל. היה מיוזמי ומייסדי פרויקט 'גיור כהלכה' שהתחיל בחסות עמותת "עתים" וכיום היא עמותה עצמאית. הרב אמסלם משמש בו דיין ואב בית דין בהרכבים מסוימים.

המחלוקת עם תנועת ש"ס ופעילותו הפוליטית לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים אמסלם באייר תשע"ז

במסגרת ריאיון ב"מעריב" באוגוסט 2009 טען כלפי ראשי מפלגת ש"ס שהם "ספרדו-ליטאים". הוא טען שמפלגת ש"ס רחוקה מתפיסת העולם הספרדית המקורית, וכי נדמה לעיתים שהיא פועלת לשרת את התפיסה האידאולוגית האשכנזית-ליטאית[9]. הוא מתח ביקורת על כך שהציבור החרדי-ליטאי מייחס לעצמו באופן בלתי מוצדק מעמד-על בנושאים תורניים[10].

בנובמבר 2010 החריף העימות בינו למפלגת ש"ס, לאחר שהעניק ראיונות לתקשורת שבהם התבטא נגד עמדת ש"ס בנושא בג"ץ בית הספר בעמנואל[11]. באותו חודש פורסם כי בכוונתו להקים מפלגה חדשה שמצעה יכלול שילוב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך החרדיים ללא יוצא מן הכלל, השתלבות רוב אברכי הכולל בשוק העבודה ושירותם בצה"ל[12]. בעקבות זאת גברה המחאה בש"ס נגדו והרב עובדיה יוסף יצא בפומבי כנגד עמדותיו[13]. גם פטרונו הרב מאיר מאזוז כתב כי בריאיון יש "כמה משפטים בסגנון של המשכילים מהמאה הקודמת". לאחר מכן פורסם מכתב מאת מועצת חכמי התורה נגדו, הקורא "לכל מי שהתורה יקרה בעיניו להתרחק מן האיש הזה הרחק כמטחווי קשת, ומדעותיו המוזרות והכפרניות", ודורש מ"מר חיים אמסלם" להתפטר מתפקידו כחבר הכנסת תוך קביעה שאם לא יעשה כך אינו אלא גזלן[14]. למכתב הצטרפו גם הרבנים מאיר מאזוז וברוך אבוחצירא[15].

אמסלם סירב לדרישה זו באומרו שעמדתו זוכה לתמיכה בקרב מצביעי ש"ס. על הטענה כי הוא גזלן, הגיב: "אני גזלן, או מי שלוקח 11 מנדטים וגוזל אותם מהספרדים ונותן אותם פעם אחר פעם לליטאים?". עוד אמר כי מגרונו של הרב עובדיה יוסף מדברים למעשה "אלי ישי והחבורה המסובבת את הרב שמסיתה ומדיחה כנגד כל מי שחושב אחרת. אלה שיטות של מאפיה, של הפחדה"[16]. לאחר שביטאון ש"ס, "יום ליום", תקף את אמסלם וכינה אותו "עמלק" ו"אותו האיש", הוצמדה לו אבטחה מטעם הכנסת למשך שישה חדשים[17].

בספר "בשם התבונה" טען אמסלם כי ההערצה ארוכת השנים שגילה כלפי מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף נבעה מכך ש"לא שמתי לנגד עיני את דברי חז"ל בשלל מקומות המפרטים את רשימת התכונות שנדרשות ממנהיג רוחני... קשה לי לסלוח על כך שהוא הלבין את פניי והוציא אותי מחוץ למחנה ללא משפט. ועל שניפץ את חלום נעוריי – חלום שראה בו את גדול הדור הספרדי שירומם באמת ובתמים את קרן הספרדים"[18].

לעומת הביקורת שספג בציבור החרדי, זכה הרב אמסלם לתומכים מחוץ לציבור החרדי. במאמר ב"הארץ" כתב העיתונאי נחמיה שטרסלר: "אמסלם הוא קול השפיות. הוא התקווה של כולנו, חילונים וחרדים כאחד, לחיים נורמליים יותר"[19]. אביעד הכהן תיאר את מעשיו כ"אומץ לב, נדיר מסוגו בפוליטיקה הישראלית" וציין כי "הגיעה העת שעוד רבים וטובים יצטרפו לח"כ הרב אמסלם"[20].

ב-3 בדצמבר 2012 אישרה ועדת הכנסת את פרישתו מסיעת ש"ס[21].

בשנת תשע"א ייסד הרב אמסלם את תנועת עם שלם[22]. התנועה התמודדה בבחירות לכנסת ה-19 אך לא עברה את אחוז החסימה.

ב-2014 הצטרף למפלגת הליכוד[23]. באוקטובר 2014 התמודד בבחירות למשרת הרב הראשי הספרדי של ירושלים[24], אך קיבל רק שני קולות (מתוך 48). ביולי 2016 הצטרף הרב אמסלם למפלגת הבית היהודי והודיע על כוונתו להתמודד בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת[25], אך לאחר כשנה פרש מהמפלגה[26]. בבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום השני ברשימת מפלגת זהות, שלא עברה את אחוז החסימה[27]. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 עזב את המפלגה[28]. בבחירות לכנסת העשרים וארבע התמודד שוב בראשות מפלגת עם שלם[29] שקיבלה 592 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

בסוף אוגוסט 2022 הודיע כי יתמודד במפלגת הבית היהודי בבחירות הקרובות[30][31] אולם בפועל הוא לא נכלל ברשימת המועמדים שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים. נשוי ואב לשמונה ילדים.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארי איתן, בשם התבונה, שיחות עם חבר הכנסת הרב חיים אמסלם, תל אביב: הוצאת בבל, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים אמסלם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות הרב חיים אמסלם, באתר "דרך חיים"
  2. ^ ח"כ מש"ס: לגייר עולים על בסיס גיוסם לצבא, באתר nrg
  3. ^ דוד כהן, ‏ה'גדולים' על הרב אמסלם: אוי לנו מעלבונה של תורה, באתר כיכר השבת, 28 במאי 2010
  4. ^ חנן גרינוולד, ‏חשיפה: מכתבי בכירי הרבנים נגד הספר זרע ישראל של הרב אמסלם, באתר כיפה, ד' בתמוז תשע"ה, 21 ביוני 2015
  5. ^ הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד); פרוטוקול מס' 210 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 15 במאי 2007 ופרוטוקול נוסף מתאריך 29 במאי 2007.
  6. ^ אבירי איכות השלטון לשנת 2011, אתר התנועה לאיכות השלטון.
  7. ^ ח"כ הרב חיים אמסלם, ‏החרדים הם אלה שנפגעים מהדרת נשים, באתר ‏מאקו‏, 24 בנובמבר 2011
  8. ^ רותם שטרקמן, "ש"ס בוגדת בבוחריה; מאות משפחות מקורבות חיות טוב מהשיטה - רוב הציבור נאנק", באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2012
  9. ^ אבישי בן חיים, ח"כ אמסלם מאשים: ש"ס חולה מהראש, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2009.
  10. ^ חיים אמסלם, התורה לא רק של הליטאים, כיכר השבת, 21.9.2010.
  11. ^ יגאל מוסקו, אמסלם: מסיתים את הרב עובדיה, אולפן שישי, באתר רשת - ערוץ 2
  12. ^ שלום ירושלמי, יש חיים אחרי ש"ס: המפלגה החדשה של ח"כ חיים אמסלם, באתר nrg‏, 5 בנובמבר 2010
  13. ^ יאיר אטינגר, הרב עובדיה יוסף תוקף את הח"כ חיים אמסלם: "חסר אמונה בתורה", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2010
  14. ^ יאיר אטינגר, מועצת חכמי התורה של ש"ס לח"כ המורד חיים אמסלם: החזר את המנדט, 22.11.2010;
    פשקוויל הנידוי, במקבץ פשקווילים באתר "חדשות 24".
  15. ^ שריה רוט, בחדרי חרדים, הגר"מ וה'באבא ברוך': "אין לנו חלק ונחלה עם אמסלם", באתר בחדרי חרדים, 24 בנובמבר 2010
  16. ^ "אני גזלן? או מי שלוקח 11 מנדטים וגוזל אותם מהספרדים ונותן אותם פעם אחר פעם לליטאים? מי כאן הגזלן?", יצחק טסלר, ח"כ הרב חיים אמסלם: המנדט לא יחזור לש"ס, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2010
  17. ^ יצחק טסלר, בכנסת הצמידו אבטחה לח"כ הרב אמסלם, באתר nrg‏, 25 בנובמבר 2010.
  18. ^ שחר אילן, כתב האישום של הרב אמסלם, באתר הארץ, 17 בינואר 2013.
  19. ^ נחמיה שטרסלר, עם שלם אתך, אמסלם, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2010.
  20. ^ אביעד הכהן, יהדות ואומץ לב - בזכות הרב אמסלם, "ישראל היום", 29.11.2010.
  21. ^ ועדת הכנסת אישרה את בקשות חברי הכנסת לפרוש ולהתפלג מסיעותיהם, באתר הכנסת, 3 בדצמבר 2012.
  22. ^ 'זהות' תתמודד גם בלי פייגלין, באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2019
  23. ^ מיכאל טוכפלד, פרסום ראשון: הרב חיים אמסלם מצטרף לליכוד, באתר nrg‏, 1 באפריל 2014
  24. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, עמאר ואליהו צמודים במרוץ לתפקיד הרב הספרדי בירושלים, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
  25. ^ שרי רוט, "זה הבית שמתאים לי": הרב חיים אמסלם מצטרף אל 'הבית היהודי', באתר "חרדים 10", 15 ביולי 2016
  26. ^ גיא עזרא, ‏'בנט לא רוצה ספרדים': הרב אמסלם פרש מהבית היהודי, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2017
  27. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בינואר 2019
  28. ^ אריה יואלי, ‏אחרי 5 חודשים: פייגלין והרב אמסלם נפרדים, באתר "סרוגים", 9 ביולי 2019
  29. ^ הרב חיים אמסלם מודיע: בבחירות הקרובות ארוץ עם מפלגת "עם שלם", באתר גלי צה"ל, ‏4 בינואר 2021
  30. ^ חוזר ושב: זו המפלגה בה יתמודד הרב חיים אמסלם, באתר "סרוגים", 29 באוגוסט 2022
  31. ^ הרב חיים אמסלם מצטרף לבית היהודי: "כל הזרמים הסרוגים יבואו לבית היהודי", באתר כיפה, 29 באוגוסט 2022

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חיים_אמסלם&oldid=38276008"