חיזוי פרמטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיזוי פרמטרי - חיזוי שניתן באמצעות נוסחאות ולא ערכים סופיים קבועים. הנוסחאות משמשות להצבת ערכי פרמטרים או משתנים אלפא-נומריים ספציפיים בהתאם לתנאי היישום. עקב זאת, לחיזוי פרמטרי יש דרגת חופש, שמקנה לו גמישות, התאמה למגוון גדול של מצבים, אפשרויות הפצה במערכות, יכולת סימולציה ואופטימיזציה, והשגת דיוק גבוה יותר.

בפרדיגמה של חיזוי פרמטרי משתמשים ביחסים בין הרכיבים, כדי להפעיל ולהעביר מידע לצורך תכנון גאומטריות ומבנים מסובכים. מקורו של המושג "פרמטרי" הוא במתמטיקה (ראו: תיאור פרמטרי של עקום), שמתייחס לשימוש בפרמטרים מסוים או משתנים שניתנים לשינוי כדי להפעיל או לשנות את התוצאות הסופיות של משוואה או מערכת משוואות. תכנון פרמטרי מהווה חלק מתכנון אדריכלי. ההתחשבות בכוחות משתנים כגון מזג אוויר, תנאי הקמה, תרבות ושימוש, היוותה תמיד חלק מתהליך התכנון.

חיזוי וביג דטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיזוי של תופעות על סמך ביג דטה מחייב גישה פרמטרית, בגלל מגוון המצבים הגדול, ישויות שאינן ניתנות לייצוג דיגיטלי, וקצב אירועים גבוה מאוד שמקצר את זמן התגובה. ניצנים ראשונים של שימוש בחיזוי פרמטרי לשטף נתונים במגוון רחב של מצבים ובקצבים גבוהים, ניתן לראות במערכות AI מסוג מערכות מומחה שמכילות בסיסי חוקים. הקושי המיוחד בביג דטה הוא, שהנתונים הם לא מפוקחים, ולכן לא ניתן בשיטות המסורתיות לבצע את ההגדרות הנדרשות לעיל בצורה אנליטית עקבית וממצה כנדרש, ונדרש לבצע הקבצה באמצעות כריית נתונים מסוג ניתוח אשכולות (clustering).