חידושי רבנו חיים הלוי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
חיים הלוי סולובייצ'יק  |
| שפת המקור |
עברית |
| סוגה |
נושאי כליו של הרמב"ם |
| נושא |
משנה תורה |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | חידושי רבנו חיים הלוי |
| היברובוקס | 39831 |
  | |
חידושי רבנו חיים הלוי הוא חיבור שכתב רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, והוא נסוב על עניינים שונים במשנה תורה לרמב"ם.
יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ו, כ-18 שנים אחרי פטירתו של ר' חיים. במשך שנים רבות היה ספר זה הספר היחיד של הרב סולובייצ'יק שנדפס.
חשיבות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר נחשב לאבן יסוד בשיטת בריסק המפורסמת, תלמידי השיטה מייחסים חשיבות מיוחדת לאמור בספר ומדייקים בכל מילה הכתובה בו. הלימוד בספר אינו מתוך רפרוף בעלמא, אלא נעשה מתוך עיון מעמיק, וכלשון בני המחבר בהקדמה: "כי אין הספר הזה כשאר ספרים הנקנים בקריאה ועיון בעלמא, רק ספר של לימוד, שאינו נקנה רק ביגיעה ועיון ועמל רב בדרכה של תורה, ואשרי מי שיעמוד על אמתתן ועומקן של דברים גם אחרי היגיעה והעיון המרובה בינו זאת".
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה מורה לבניו ללמוד את הספר כצורתו עוד לפני שידעו את התלמוד[דרוש מקור]. בנו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק העיד כי הוא למד את הספר לאחר בר מצווה[דרוש מקור], על פי הוראת אביו, והיה בקיא בו בעל פה.
גדולי ישראל התייחסו לספר בהערצה מיוחדת. וביניהם רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל החזון איש, שכתב הגהות לספר "חידושי רבינו חיים הלוי", ועוד.
כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי חיים מבריסק כתב חידושים רבים והיו בביתו ארגזים שונים של חידושי תורה שכתב. עם זאת, הוא בירר את חידושיו מספר פעמים, והרשה להכניס רק את החידושים שהיה בטוח ללא ספק כי הם אמת לאמיתה. הוא גם דייק בכל מילה שכתב בספר, וחידושים ארוכים ומפולפלים כלל במילות בודדות. כך כותבים בניו של המחבר ב"הקדמת בני המחבר" לספר:
וכשם שנפלאה שדרכו של אאמו"ר בעניין שיטת הלימוד והחידוש, שיגע בהן יגיעות נוראות במוחו הכביר והנפלא שיהא הכל מכוון לאמתה של תורה בעמקות נוראה, כן באותה המדה עצמה התנהג גם בעניין כתיבת החידושים והעלותם על ספר, שגם זה היה אצלו פרק של לימוד, והעמיק דעתו בזה כמו בעניין הלימוד עצמו, ובפלס תבונתו הרבה והעמוקה שקל כל תיבה ותיבה ממש, וזיקק אותה שבעתיים, שיהיו הדברים מכוונים ומדוקדקים ומצומצמים כחוט השערה, אמת לאמתו כפי עומק כוונתו וסברותיו הדקות, ולגודל ענוותנותו שנה הכל בדרך קצרה ובדברים מעטים, עד שפעמים רבות כלל חידושים גדולים ונכבדים במלה אחת או שתיים ממש, כאשר המעיינים יבינו בדברים, ולא יאומן כי יסופר למי שלא ראה בעיניו גודל יגיעתו ודקדוקו בזה, כי נתן נפשו על כל קוץ וקוץ מן הספר, שיהא הכל מכוון ומאומת ומדוקדק, ולא שקט ולא נח ולא זז מהעניין עד שהוציא כל דבר לאמתו ולאורו, ואז פנה לעניינים אחרים, ואחרי כל הנ"ל עדיין לא נחה דעתו, והיה שוקד תמיד על כתביו לתקנם ולהגיהם ולרקדם ולנפותם, וניפה הכל במאה נפה, עד שהוציא מהם סולת נקייה וטהורה לפי דעתו הרחבה ולאמתה של תורה, הוא הספר הזה שאנחנו נותנים לפניכם היום.
— "הקדמת בני המחבר זצוקלל"ה", חידושי רבנו חיים הלוי, באתר היברובוקס
הספר יצא לאור לראשונה בשנת תרצ"ו, בעיר בריסק. הספר נדפס בדפוס באותיות רש"י, ובצורת דף מיוחדת. לאחר שמדפיסים שונים הדפיסו את הספר באותיות מרובעות ובצורת דף אחר, מחו ראשי ישיבת בריסק נגד הדפסת הספר שלא כצורתו. בעקבות זאת הספר נדפס לאחרונה במספר מהדורות בצורה מחודשת, אך באותיות רש"י ובצורת הדף הישנה.
הספר נדפס לאחרונה עם ביאורים בשם עץ חיים וכן על ידי מכון המאור בתוספת עשרות ביאורים ומראי מקומות.
התנגדות לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שהתנגדו למהלך הספר וקישורו לביאור דברי הרמב"ם בטענה שהרמב"ם עצמו לא חשב כן מפני שדרך לימודו שונה, וכדברי בעל השרידי אש [במכתב]:
"בשעתו אמרתי לגר"מ סולביציק בן הגר"ח כי חידושי אביו אמיתיים לגמרי מבחינת המחשבה ההגיונית אבל אינם אמיתים מבחינה היסטורית, לרמב"ם הייתה דרך מחשבה אחרת לגמרי, הבאתי ראיות חותכות שבתשובות הרמב"ם לא נמצא דבר הדומה במהותו לחידושי הגר"ח, הרמב"ם מתרץ עצמו באופן אחר לגמרי הוא אומר היה לי גרסה אחת וטעיתי ושכחתי... אבל אין לקפח שכרו של הגר"ח חלילה בו קם לנו רמב"ם חדש שהנהו פאר למחשבה התורנית".
חידושי הגר"ח (סטנסיל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חידושי הגר"ח (סטנסיל)
את החידושים שלא הגיה, הדפיסו תלמידי בנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק במכונת כתיבה (סטנסיל), כדי שלא לעבור על רצון רבם שלא להדפיס באופן רשמי את החידושים שלא עברו את הגהתו. הספר התקבל בתפוצה נרחבת בעולם הישיבות, אם כי נהוג להתייחס אליו בזהירות לעיתים, שכן מדובר בחידושים שלא הוגהו על ידי אומרם, כמו כן בישיבת בריסק אין לומדים בספר זה כלל.
