חטיפות המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חטיפות המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר בוצעו בבוקר 11 בספטמבר 2001. בבוקר זה נחטפו ארבעה מטוסי נוסעים במהלך טיסות פנים בארצות הברית. לאחר שהשתלטו החוטפים על המטוסים הם החליפו את טייסיהם בטייס מביניהם שמטרתו הייתה ניווט המטוס אל היעד שבו תוכנן לפגוע.

החטיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה 11[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיסה 11 של אמריקן איירליינס
נתיב הטיסה של טיסה 11 של אמריקן איירליינס מרגע ההמראה ועד להתנגשות

מתקפת הטרור התחילה בחטיפת טיסה 11 של אמריקן איירליינס. חמשת החוטפים: מוחמד עטא, עבד אל-עזיז אל-עומארי, ואליד אל-שחרי, ואעיל אל-שחרי וסטאם אל-סוקמי עלו על מטוס הבואינג 767, והתיישבו בנפרד אחד מהשני במחלקה הראשונה ובמחלקת עסקים.[1] על פי ההערכות ב-8:14, כ-15 דקות לאחר ההמראה, החלה החטיפה. החוטפים שהיו חמושים בסכינים, נכנסו לתא הטייס. עטא, בכיר החוטפים ובעל ידע בטיס, השתלט על ניווט המטוס. ב-8:25 הוא ניסה להעביר מסר לנוסעים דרך הקשר במטוס אך עקב טעות שביצע עבר המסר לפקחי הטיסה ששמעו אותו אומר: "יש לנו כמה מטוסים, רק תשבו בשקט, אנחנו חוזרים לנמל התעופה". כדקה לאחר מכן נשמע קולו של עטא שוב אומר: "שאף אחד לא יזוז. הכל יהיה בסדר. אם תנסו לעשות משהו אתם תסכנו את עצמכם ואת המטוס. פשוט תישארו בשקט." בעקבות הודעות אלה הבינו פקחי הטיסה לראשונה כי המטוס נחטף.[2]

שתי דיילות הצליחו ליצור קשר טלפוני עם משרדי אמריקן איירליינס, ודיווחו שהחוטפים ריססו חומר המקשה על הנשימה ודחקו את הנוסעים לאחורי המטוס באומרם שיש בידם פצצה. הן אמרו ששתי דיילות ונוסע נדקרו, ושהם טסים בגובה נמוך מאוד.[3] הקשר עם הדיילות נמשך כמעט עד להתרסקות המטוס. מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית הודיע על דבר החטיפה לפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה שאחראי על פיקוח התנועה האווירית בצפון אמריקה. שני מטוסי F-15 הוזנקו לעבר המטוס החטוף אך היה זה מאוחר מדי.[1] בשעה 8:46 ניווט עטא את המטוס לעבר המגדל הצפוני של מגדלי התאומים והתרסק לתוכו. כל 81 הנוסעים שהיו במטוס (כולל חמשת החוטפים) ו-11 אנשי הצוות נספו בהתרסקות.

טיסה 175[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיסה 175 של יונייטד איירליינס
נתיב הטיסה של טיסה 175 של יונייטד איירליינס מרגע ההמראה ועד להתנגשות

טיסה 175 של יונייטד איירליינס נחטפה ב-8:45 לערך. דגם המטוס, בואינג 767, ונתיב הטיסה, מבוסטון ללוס אנג'לס, היו זהים לאלה של טיסה 11. חמשת החוטפים: מרואן אל-שייחי, פאיז באניחמאד, חמזה אל-גמדי, אחמד אל-גמדי ומוהנד אל-שהרי עלו לטיסה בנפרד על מנת לא לעורר חשד, והתיישבו בכיסאות נפרדים במחלקה הראשונה. אף על פי שכמה מהחוטפים נראו לחוצים לפני העלייה למטוס, וחלקם אף התקשו לענות על שאלות ביטחוניות בסיסיות, לא עורר הדבר את חשדם של אנשי הביטחון, ואף אחד מהחוטפים לא סווג כ"בעייתי" ולא נבדק בקפידה.[4] הטיסה המריאה בשעה 8:14. בשעה 8:37 יצר פקח הטיסה קשר עם הטייסים ושאל אותם אם הם מצליחים לראות את טיסה 11. הטייסים ענו בחיוב ופקח הטיסה הורה להם לשמור מרחק מהמטוס החטוף.[5]

על פי העדויות הקיימות, נראה כי החטיפה התבצעה בין השעות 8:42 ל-8:46. החוטפים נכנסו בכוח לתא הטייס ואל-שייחי השתלט על ניווט המטוס. הוא הסיט את המטוס מנתיב טיסתו המתוכנן וכיוון אותו לעבר ניו יורק. פקח הטיסה שהבחין כי המטוס סוטה ממסלולו ניסה ליצור קשר עם הטייסים מספר פעמים, ללא הצלחה. הפקח הצליח להסיט בזמן מספר מטוסים אחרים שהיו במסלול התנגשות עם המטוס החטוף, והודיע לממונים עליו כי יש חשד כי המטוס נחטף.[1] פקחי הטיסה המשיכו לעקוב אחרי מסלולו של המטוס שהחל בצלילה מבוקרת מטה, לכל אורך טיסתו. בינתיים יצרו הנוסעים קשר טלפוני עם העולם החיצון. דווח שהחוטפים דקרו למוות את הטייסים בסכין, וגם שהם ריססו חומר מסוים ואיימו כי יש ברשותם פצצה. המטוס התנגש במגדל הדרומי של מרכז הסחר העולמי וכל 56 נוסעי המטוס (כולל חמשת החוטפים) ו-9 אנשי צוות נספו מיידית. שעת ההתרסקות הייתה 9:03, והיא נצפתה בשידור חי על ידי מיליוני אנשים לאחר שרשתות הטלוויזיה קטעו את שידוריהם הרגילים בעקבות ההתנגשות הראשונה, ועברו לשידורים ישרים מניו יורק כשהמצלמות מכוונות אל עבר המגדלים.

טיסה 77[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיסה 77 של אמריקן איירליינס
נתיב הטיסה של טיסה 77 של אמריקן איירליינס מרגע ההמראה ועד להתנגשות

בשעה שבין 8:51 ל-8:54, דקות ספורות לאחר שטיסה 11 התרסקה על המגדל הצפוני של מגדלי התאומים ופיקוח התנועה האווירית בארצות הברית התחיל לקבל דיווחים ראשונים על חטיפתה של טיסה 175, נחטפה טיסה 77 שיצאה מוושינגטון הבירה ללוס אנג'לס. חמשת החוטפים: האני אנג'ור, נאווף אל-חזמי, מג'ד מוקד, חאלד אל מיהדר וסאלם אל-חזמי, הגיעו לנמל בנפרד מעט אחרי השעה 7:00. לפני העלייה למטוס זוהו כל החמישה כחשודים ונבדקו בקפדנות על ידי אנשי האבטחה בנמל. החוטפים הורשו לעלות למטוס אף על פי שהם נשאו על גופם סכינים יפניים שכן לא היה איסור על הדבר באותה עת.[1] החמישה התיישבו בנפרד במושבים במחלקה הראשונה, והמטוס מדגם בואינג 757 המריא בשעה 8:20. כחצי שעה לאחר ההמראה, נכנסו החוטפים לתא הטייס, ואנג'ור, הטייס וראש החוליה, השתלט על ניווט המטוס. בשעה 8:56 הבחין מגדל הפיקוח כי המטוס ביצע פניית פרסה לא מתוכננת, וכי הוא טס לכיוון וושינגטון הבירה. הייתה זו חטיפת המטוסים השלישית עד לאותה שעה והחטיפה השנייה בה היה מעורב מטוס של חברת אמריקן איירליינס. בעקבות כך, הוחלט בחברה על קרקוע כל טיסותיה עד להודעה חדשה.[1]

גם בטיסה זו הצליחו מספר נוסעים ליצור קשר עם העולם החיצון. בדומה לחטיפות האחרות דווח גם הפעם על העברת הנוסעים לאחורי המטוס. בינתיים, התקשו פקחי הטיסה לעקוב אחרי המטוס עקב מיעוט אמצעי המעקב באזור שבו טס. בשעה 9:09 התקבל דיווח שגוי כי המטוס התרסק.[6] מספר דקות לפני שהמטוס התרסק באמת, התקשרה ברברה אולסון, אחת הנוסעות בטיסה, לבעלה, הפרקליט הכללי הפדרלי, טד אולסון, ואמרה לו כי מטוסה נחטף. בעלה בתורו יידע אותה על החטיפות וההתרסקויות הקודמות. אולסון דיווחה לבעלה כי אחד הטייסים נמצא ביחד איתם באחורי המטוס, בניגוד לשאר הטיסות בהן דווח כי החוטפים רצחו את הטייסים. זמן קצר לאחר מכן השיחה נותקה.[1] המטוס החל בצלילה חדה כלפי מטה. בשעה 9:37 ראו עדים רבים על הקרקע את המטוס מבצע תמרונים מסובכים בגובה נמוך מאוד ומיד לאחר מכן מתנגש בפנטגון לאחר שפגע במספר פנסי רחוב בדרך. כל 58 הנוסעים שהיו במטוס (כולל חמשת החוטפים) ו-6 אנשיי צוות נספו מיידית בהתרסקות.

טיסה 93[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיסה 93 של יונייטד איירליינס
נתיב הטיסה של טיסה 93 של יונייטד איירליינס מרגע ההמראה ועד להתרסקות

גורלה של טיסה 93 של יונייטד איירליינס היה מעט שונה מגורל הטיסות האחרות – כמו בהן גם בה נהרגו כל הנוסעים, אך שלא כבאחרות לא הצליחו החוטפים להשתמש בה כדי לחולל הרג המוני על הקרקע.

הטיסה הייתה אמורה להמריא בשעה 8:00 אך עקב עומס שהיה בשדה התעופה המריאה הטיסה באיחור של כ-40 דקות, בשעה 8:42. בניגוד לשאר הטיסות החטופות, אותן חטפו חמישה חוטפים, על מטוס הבואינג 757 היו ארבעה חוטפים, זיאד ג'ראח, אחמד אל-עזנאווי, אחמד אל-נמי וסעיד אל-גאמדי. בדומה לחטיפות האחרות, חלק מהחוטפים עלו גם הפעם ללא מטען אולם רק אל-עזנאווי נבחר לעבור בדיקה מדוקדקת. האיחור בהמראת המטוס פגע בתוכניותיהם של החוטפים שכן כל הטיסות האחרות המריאו בזמן קרוב אחד לשני. בעת המראת טיסה 93 תוכניתם של המחבלים כבר הייתה בעיצומה. טיסה 11 הייתה דקות ספורות לפני פגיעה במגדל הראשון של מגדלי התאומים וטיסה 175 בדיוק נחטפה. ב-9:24 התקבל בתא הטייס של טיסה 93 דיווח ממרכז יונייטד איירליינס לפיו יש לנהוג בזהירות מוגברת, מאחר שמטוסים התנגשו במרכז הסחר העולמי. ב-9:28 החלה החטיפה. שלוש הטיסות האחרות נחטפו כ-30 דקות לאחר ההמראה. כעבור כמה דקות מההשתלטות התיישב ג'ראח בכיסא הטייס וביקש מהנוסעים ברמקול שיישבו במקומותיהם. הוא גם הודיע כי יש פצצה על המטוס, שיש להם דרישות ושהם חוזרים לנמל התעופה. גם בפעם הזאת מגדל הפיקוח שמע את הודעתו של ג'ראח וכך נודע להם לראשונה כי המטוס נחטף. ג'ראח הסיט את המטוס מנתיב טיסתו וכיוון אותו לעבר וושינגטון.

באמצעות הטלפונים הניידים קיבלו נוסעי הטיסה תמונה בהירה של מה שהתרחש באותו בוקר בניו יורק, והבינו מה הולך להיות גורלה של הטיסה שלהם. הנוסעים החליטו להסתער על החוטפים ולהשתלט על המטוס. החלטה שיצאה לפועל ב-9:57. הנוסעים הצליחו להגיע עד לדלת תא הטייס וניסו לפרוץ פנימה. הטייס החוטף, ג'ראח, הגיב בטלטול המטוס, כדי לפגוע ביכולת הנוסעים לנוע. ג'ראח הפסיק את טלטול המטוס ב-10:00. בהקלטות מתא הטייס שנמצאו נשמעים קולות של צעקות וזכוכיות מתנפצות. ג'ראח נשמע שואל חוטף אחר: "זהו? שנגמור עם זה?" וזה ענה "לא עכשיו, כשכולם יגיעו, נגמור עם זה". לאחר מכן, ג'אראח שאל שוב "זהו זה, שנוריד אותו?" ואחד החוטפים ענה לו בחיוב. הנוסעים המשיכו בניסיונותיהם לפרוץ לתא הטייס, וב-10:02 שב וצעק אחד החוטפים: "תוריד את זה. תוריד את זה" ואחר כך נשמעה צעקת "אללה אכבר". ג'ארח גילגל את המטוס על גבו, והוריד את אפו מטה. המטוס החל בצלילה חדה מאוד, ובשעה 10:03 התרסק בשדה פתוח סמוך לשאנקסוויל, פנסילבניה.

יש חילוקי דעות בשאלה האם הנוסעים הצליחו לפרוץ לתא הטייס בדקות האחרונות של הטיסה, אך נראה שהם היו זקוקים לזמן קצר מאוד להשתלט על המטוס. הם לא הצליחו למנוע מהחוטפים להביא עליהם את מותם, עם זאת, הם מנעו את ריסוקו של המטוס על מטרה בבירה האמריקאית, כשהסברה היא שהכוונה הייתה לפגוע בבית הלבן[7][8] או בקפיטול.[9] רגעיהם האחרונים עוררו עניין ציבורי והפכו בתודעת הכלל לסיפור גבורה אמריקני. אחד הנוסעים, טוד בימר, קרא לגלגל עגלה במטוס ולהשתמש בה כאיל ניגוח כדי לפרוץ את תא הטייס. דבריו צוטטו שלא כהלכה כאילו אמר let's roll, נתחיל לפעול, ביטוי שהפך לסיסמה מפורסמת.

תגובת הרשויות האמריקניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגותו של הנשיא בוש בדקות הראשונות לאחר ההתנגשות הייתה נושא למחלוקת. על פי המידע הראשוני שניתן לו, סבר בוש כי מטוס קטן פגע במגדל הצפוני כתוצאה מתאונה. באותה עת שהה בבית ספר בפלורידה. הוא המשיך להקשיב לילדים קוראים מתוך ספר לפחות חמש דקות גם לאחר שנודע לו על פגיעת המטוס השני. מאוחר יותר סיפר כי חשב באותו רגע שהדבר החשוב ביותר הוא לשמור על הבעה של קור רוח. הוחלט להעלות את הנשיא במהירות למטוס אייר פורס 1, ולהחליט מאוחר יותר על יעד, ולא להחזירו לוושינגטון. בשעה 9:40 התקבלה ידיעה לפיה מטוס חטוף פונה לעבר הבית הלבן, והוחלט להעביר את יושביו, ביניהם סגן הנשיא, ריצ'רד צ'ייני, למקלט תת-קרקעי. דווח שהתקשורת בין בכירי הממשל הייתה בעייתית והקו שב ונותק.

בשעה 10:15 קיבל צ'ייני החלטה להפיל את המטוס החטוף שהתקדם לעבר וושינגטון. בשעה 10:20 התקבל אישור הנשיא להחלטה. החלטות אלו, שהיו כבר לא רלוונטיות, התקבלו בעקבות טעות חמורה של רשות התעופה האמריקניות שכשלה במעקב אחרי המטוס ולא ידעה שהוא התרסק כמה דקות קודם לכן. בסופו של דבר התברר שההחלטות לא הועברו לכל זרועות האוויר האמריקניות, אם כי היו מטוסי קרב שהועלו לאוויר עם הוראה כזו. לאחר מכן היו דיווחים מוטעים על מטוסים חטופים נוספים שנמצאים באוויר. הוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר הסיקה שבשל הבלבול המוחלט ששרר במערך ההגנה האווירית של ארצות הברית, קרוב לוודאי שטיסה 93 הייתה מתרסקת על מרכזי השלטון בגבעת הקפיטול אם נוסעיה לא היו מצליחים למנוע זאת. התנגדות נוסעים לחטיפתם הייתה מנוגדת להנחיות הרשמיות באותו זמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Staff Report - "We Have Some Planes": The Four Flights – a Chronology;‏New Video of 9/11 hijackers at Dulles Airport before attacks, Anderson Cooper 360. CNN.
  2. ^ 9/11 recordings chronicle confusion, delay
  3. ^ Airports Screened Nine of Sept. 11 Hijackers, Officials Say; Kin of Victims Call for Inquiry into Revelation by Dan Eggen, The Washington Post
  4. ^ Interview with Gail Jawahir, FBI
  5. ^ We have planes. Stay quiet' - Then silence by Michael Ellison, The Guadian
  6. ^ [Pentagon Crash Highlights a Radar Gap; Limited System in One Area Made Flight 77 Invisible to Controllers for Half-Hour, The Washington Post]
  7. ^ אורן דותן, ‏המתקפה על ארה"ב: השאלות הפתוחות, באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2011
  8. ^ יענקי פרבר, היום לפני 16 שנה: מגדלי התאומים קרסו • מה קרה שם, באתר בחדרי חרדים, 11 בספטמבר 2017
  9. ^ הרגעים הדרמטיים לאחר הפיגוע במגדלי התאומים: "מישהו ישלם בגדול", באתר מעריב אונליין, 9 בספטמבר 2016