חזית העם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוכר עיתונים מציג את הדף הראשון של חזית העם מ-8 בינואר 1934

"חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20.

השבועון נוסד בשנת 1931 על ידי יהושע ליכטר ("איש ברוריה"). עורכו הראשי היה יהושע השל ייבין. השבועון שימש ככלי ביטוי לאגף הימני-קיצוני של התנועה הרוויזיוניסטית, "המקסימליסטים" בהנהגת אב"א אחימאיר[1].

בתקופת קיומו של השבועון החריף המאבק בין הרוויזיוניסטים למפלגות תנועת העבודה. בשער גיליון 2 בדצמבר 1932 הופיע מאמרו של זאב ז'בוטינסקי "כן, לשבור!"[2], שהיה גרסה עברית למאמרו ביידיש "יא, ברעכן!" שפורסם בעיתונות הרוויזיוניסטית בחו"ל, שבו תקף בחריפות את ההסתדרות הכללית ואת העבודה העברית המאורגנת.

ב-31 במרץ 1933, מספר שבועות לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, קבע העיתון כי "טרם הרע היטלר כשם שהרע סטלין לנו" והסביר את ההבדל ביחס אל הנאציזם בין השמאל והימין: "הסוציאליסטים והדמוקרטים למיניהם סבורים שתנועת היטלר היא כולה קליפה, ואנחנו סבורים שיש בה קליפה וגם תוך. את הקליפה האנטישמית יש לזרוק, אבל לא את התוך האנטי מרקסיסטי שבו". העיתון קבע שמשום כך המלחמה בנאצים מכוונת רק נגד האנטישמיות שלהם. ז'בוטינסקי כתב לעורכי העיתון שהמאמרים על היטלר הם "נעיצת סכין בגב"[3], "קלון" ו"זנות מילולית" ודרש להפסיק את פרסומם מיד. כעבור מספר שבועות, ב-2 ביוני 1933, כבר כתב העיתון: "המוני ירושלים העברית מזדהים עם עמדתו של ז'בוטינסקי נגד גרמניה"[4].

בתקופת רצח חיים ארלוזורוב (נרצח ב-16 ביוני 1933) ומשפטם של אב"א אחימאיר, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוטחה כלפי "חזית העם" ביקורת על ההסתה החריפה נגד ארלוזורוב, שקדמה לרצח. בין היתר הוזכר המאמר שהופיע בעיתון בבוקר יום הרצח בשם "ברית סטליןבן-גוריון–היטלר". במאמר זה הותקף ארלוזורוב על שליחותו לגרמניה הנאצית להצלת רכוש יהודי, ואף כונה בו בשם "הינוקא האדום". העיתון האשים כי כבודו, זכויותיו, ביטחונו ומעמדו בעולם של העם העברי "נמכרו להיטלר בעד בצע כסף ואתנן" והצהיר כי העם היהודי "יֵדע להגיב על הנבלה הזאת"[5].

"חזית העם" נסגר באמצע שנות ה-30, ובמקומו החל להופיע כביטאונה של התנועה הרוויזיוניסטית העיתון 'הירדן', שבו היה ניסיון למתן את התדמית הקיצונית שאפיינה את "חזית העם".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גבריאל צפרוני, '"חזית העם": העיתון שרבים אהבו לשנוא', קשר, 2, נובמבר 1987, עמ' 85–94.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אשר חתם בין השאר בשם העט אבא סיקרא
  2. ^ תוכן המאמר, באתר תנועת בית"ר, סניף נתניה.
  3. ^ ראו מכתב למערכת "חזית העם", 17.5.1933. בתוך: כתבים: מכתבים, עמ' 331.
  4. ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, 1, א, עמ' 20.
  5. ^ תום שגב, המיליון השביעי, א, 1, עמ' 24.