חות'ים

**החוּת'ים**
**الحوثيون**
	לוגו חות'י ובו הכיתוב: "אללה הוא הגדול מכול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם"
תקופת הפעילות	1994–הווה (כ־30 שנה)
אידאולוגיה	אסלאמיזם שיעי-זיידי; אנטי-אמריקניזם; אנטי-ציונות; אנטישמיות
מוטו	סיסמת החות'ים
קבוצות אתניות	חות'ים (שבט), שבטים שיעים-זיידים במחוז סעדה שבצפון תימן
מנהיגים	חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (עד 2004); עבד אל-מלכ אל-חות'י; בדר א-דין אל-חות'י
מטה	סעדה וצנעא, תימן
אזורי פעילות	צפון תימן ודרום-מערב ערב הסעודית
מדינה	תימן
חברים	350,000
בעלי ברית	מדינות בעלות ברית; איראן; סוריה; צפון קוריאה; רוסיה[דרוש מקור] ארגונים בעלי ברית; חזבאללה; צבא המהדי[דרוש מקור]; חמאס
מתנגדים	מדינות מתנגדות; תימן ; ערב הסעודית; ישראל; ארצות הברית; הממלכה המאוחדת; איחוד האמירויות הערביות; בחריין; מרוקו; מלזיה; מצרים; סודאן; צרפת; גרמניה; סומליה; סנגל ארגונים מתנגדים; המדינה האסלאמית (דאעש); אל-קאעידה בחצי האי ערב
קרבות	ההתקוממות השיעית בתימן; מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
	www.ansarollah.com

אין לבלבל ערך זה עם הערך "חות'ים (שבט)".

החוּתִ'ים (בערבית: الحوثيون, תעתיק מדויק: אלחוּתִ'יוּן) הם ארגון טרור אסלאמיסטי שיעי-זיידי הפועל בצפון-מערב תימן ובחצי האי ערב. הארגון מכונה באופן רשמי אנצאר אללה (בערבית: أنصار الله, "תומכי האל") וגם אַ-שבַּאב אל-מוּאמִן (בערבית: الشباب المؤمن, "הצעירים המאמינים").

ארגון הטרור צמח מתוך שבט החות'ים שהוא פלג של מוסלמים-שיעים-זיידים, המהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן ונקרא על שמו של חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, מנהיגם הראשון, שדווח כי נהרג על ידי כוחות הביטחון של תימן בספטמבר 2004. מאז נהרגו על ידי כוחות הביטחון מפקדים נוספים ובהם עלי אל-קטוואני, אבו היידר, עבאס עיידה ויוסוף אל-מדאני.

עקב אופיו השיעי של הארגון, החות'ים בקשרי ידידות עם איראן ועם חזבאללה, והארגון מהווה חלק ב"ציר ההתנגדות". במקביל, הארגון רואה בגופים מוסלמים-סוניים שונים כגון ערב הסעודית, אל-קאעידה בחצי האי ערב והמדינה האסלאמית (דאעש) אויבים של החות'ים, ובה בשעה הוא רואה גם במערב, ובפרט בארצות הברית ובישראל, אויב.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

הארגון משויך לפלג באסלאם השיעי הידוע כ"זיידים", קבוצה אסלאמית הקיימת כמעט רק בתימן. הארגון מתנגד לפעילות סונית ורואה בסונים את אויב האסלאם כפי שהוא תופס אותו. בשל כך הארגון נלחם בערב הסעודית, בממשל התימני ובארגונים סוניים מובהקים כגון "אל-קאעדה בחצי האי ערב". כמו כן הוא עוין את העולם המערבי ובמיוחד את ישראל וארצות הברית.

לטענת הארגון, הוא הוקם כדי להגן על אוכלוסייתו מאפליה שיטתית נמשכת מצד המשטר בתימן. לאחר שהארגון הצליח באופן יוצא דופן במאבקיו בשלטונות ובפלגים סוניים הפועלים בתימן, הוא החל לכוון לקראת הפיכה של ממש בתימן וכינון ממשל חדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ההתקוממות השיעית בתימן

ארגון החות'ים החל כארגון "הצעירים המאמינים" (BY) שנוסד בשנת 1992 במחוז סעדה, על ידי מוחמד אל-חות'י או אחיו חוסיין אל-חות'י. BY ייסדו מועדוני בתי ספר ומחנות קיץ במטרה "לקדם את החייאת התנועה הזיידית" בסעדה. כשנתיים לאחר מכן כבר השתתפו בין 15,000–20,000 תלמידים במחנות הקיץ שלהם.

לאחר פלישתה של ארצות הברית לעיראק בשנת 2003, BY החלו בקריאות הטפה אנטי-אמריקאיות ואנטישמיות במסגד סאלח שבצנעא, לאחר תפילות יום שישי. הדבר הוביל לחיכוכים עם השלטון, שבהם אף נעצרו כ-800 מחברי BY בשנת 2004. בשנה זו הזמין הנשיא עלי עבדאללה סאלח את חוסיין אל-חות'י להיפגש בצנעא, אך הלה סירב. ב-18 ביוני 2004 שלח סאלח כוחות ביטחון לעצור את חוסיין. פעולה זו הביאה את חוסיין לפתוח במערכה מזוינת נגד השלטון. הוא עצמו נהרג ב-10 בספטמבר 2004, אך פעילות הטרור של הארגון הוסיפה לפרוח ונמשכה עד להסכם הפסקת האש שנחתם ב-2010.

החות'ים השתתפו בהפיכה בתימן (2011) אולם הם דחו את החלטות "November 2011 Gulf Cooperation Council" אשר כללו חסינות עבור הנשיא סאלח וכן סירבו להשתתף בקואליציה יחד עמו.

דרך התנגדות אלימה הצליחו החות'ים להשיג שליטה מלאה על מחוז סעדה וב-2011 גם על חלקים נרחבים מן המחוזות עמראן, אל-ג'וף וחג'ה.

בספטמבר 2014 השתלטו על חלקים מעיר הבירה צנעא וכן על משרדי ממשלה ותחנת רדיו. המאבקים נמשכו כאשר לחות'ים הייתה התנגדות עזה גם מכיוון פלוגות אל-קאעידה סוניות בתימן, אולם שליטתם הלכה וגברה עד שבפועל בפברואר 2015^[2] כבר הצליח המרד עד כדי כך שהחות'ים הודיעו כי הם שולטים למעשה על תימן כולה ויכוננו ממשל "בזמן הקרוב" וכן כי "המרחב לשיתוף פעולה, לשותפות ולאחווה פתוח לכל מי שמעוניין לסייע בבנייה ולא בהריסת המדינה".^[3] הם פיזרו את הפרלמנט והכריזו על כינון מועצת המהפכה כגוף השולט על תימן.

על פי הערכות ארצות הברית וסעודיה, המורדים החות'ים קיבלו סיוע מאיראן, אשר איפשר להם את הניצחונות במערכות שהם ניהלו.

במרץ 2015 החל מבצע סופה נחרצת, של קואליציית מדינות ערביות ומוסלמיות בהנהגת ערב הסעודית, שנועד לסייע למשטר הסוני לחזור למקומו ולמגר את החות'ים.

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, שיגרו החות'ים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי משחתת הטילים של צי ארצות הברית קרני (DDG-64) ששטה בים סוף^[4] ועל ידי ערב הסעודית, מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".^[5] ב-31 באוקטובר שיגרו החות'ים כטב"ם נוסף, שהפעיל התרעה באזור העיר אילת, והוא יורט מעל לים האדום.^[4] בהמשך טיל קרקע-קרקע ששוגר לעבר ישראל יורט לראשונה באופן מבצעי על ידי מערכת ההגנה נגד טילים חץ ועל ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי. ב-31 באוקטובר הכריז הארגון מלחמה על ישראל.^[6]

ב-14 בנובמבר פעולות החות'ים עלו מדרגה, ופורסמו מטעמם איומים על פגיעה בספינות ישראליות השטות בים האדום, במטרה לפגוע בסחר הישראלי.^[7] חמישה ימים לאחר מכן הם מימשו את איומם, כאשר נחטפה הספינה "Galaxy Leader", אשר אמנם איננה בבעלות ישראלית, אך חלקה בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. נחטפו גם 22 אנשי הצוות אשר היו על האוניה. דובר צה"ל ומשרד ראש הממשלה גינו את החטיפה והבהירו שכל אנשי הצוות אינם ישראלים.^[8] באותו השבוע, ב-24 בנובמבר, בוצעה התקפה נוספת על ספינה בבעלות ישראלית על ידי מל"ט מתאבד, וב-26 בנובמבר פורסמו דיווחים על תקיפה והשתלטות על ספינה אחרת הקשורה לישראל.^[9]

ב-12 בינואר 2024 תקפו צבאות בריטניה וארצות הברית, בסיוע של אוסטרליה, הולנד, בחריין וקנדה, 16 מטרות של החות'ים באמצעות טילי טומהוק ותקיפה אווירית, בעקבות תקיפות חוזרות ונשנות שלהם על ספינות בים האדום ואיום על נתיב השייט העולמי (בעיקר במצר באב אל-מנדב).^[10]

אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הרשמי של הארגון הוא: ”מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”.^[11]

ב-2015, בשל השתלטות החות'ים על המדינה חששות יהודי תימן גברו,^[12] ובאוגוסט 2020 פורסמו ידיעות על התגברות הרדיפות, עד כדי סכנת הכחדה.^[13] עקב הסכנה הגוברת עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות'י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא. במקביל נטשו יהודים את תימן אל ישראל, ארצות הברית ואירופה.^[14] במרץ 2021, לאחר לחץ רב של החות'ים, שלוש המשפחות היהודיות האחרונות בתימן גורשו מהמדינה. הן מנו כשלושה עשר גברים, נשים וילדים.^[15] במהלך 2021, בעזרת סיוע ממדינה ערבית עמה אין לישראל קשרים דיפלומטיים, חולצו כמאה יהודים מתימן והועברו לקהיר, שם הם מתגוררים במתחם סגור.^[16] בעקבות פעולות הארגון, נותר רק יהודי קשיש אחד בשטחי תימן.

כוח צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים.^[17] כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני.^[18]

יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה.^[19] מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן ובין היתר:

טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל גאדר (אנ') האיראני. ^{[דרושה הבהרה]}
סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ.
קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם.^[20]
סאמאד (אנ') – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה.
ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.