חושך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גשר חשוך
עיר חשוכה

חושך הוא מצב המתקיים בהיעדר אור. עם זאת, נהוג להתייחס גם למקומות בעלי תאורה חלשה כאל חשוכים.

החושך מקושר עם הצבע השחור, משום שהוא כהה מאוד ונתפש באמצעות חוש הראייה כהיעדר אור המגיע לעין.

השפעה על מערכת הראייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של זוגות עיניים בחושך, הנפוץ בסרטי הנפשה.
התפיסה החזותית מתבססת על מערכת הראייה ולכן היא אינה יכולה להתקיים בתנאי חושך. עם זאת, התפיסה המרחבית אינה תלויה באופן בלעדי במערכת הראיה ולכן היא יכולה להתרחש גם בהיעדר אור. בתמונה נראים עיוורים אשר משתמשים בחוש המישוש כדי להתרשם מצורתם ומיקומם של עצמים במרחב ללא שימוש בחוש הראיה וללא צורך באור.

התפקוד של מערכת הראייה נפגע במצבי חושך משום שהיא נעזרת במידע חזותי, שמקורו באור המגיע לעין ונקלט על ידי תאים קולטי אור. רודופסין הוא קולטן המצוי בתאי הקנים של הרשתית. תאים אלו מסייעים במיוחד לראיה בתנאים של תאורה לקויה. עיוורון לילה הוא מצב שבו קשה עד בלתי אפשרי לאדם לראות באור נמוך או בחושך קל. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה ממולד, מפציעה או מתת-תזונה (למשל, חוסר בוויטמין A).

הפגיעה במערכת הראייה משפיעה על תהליכי תפיסה שונים בדרכים שונות. מאחר שהתפיסה החזותית מבוססת על מערכת הראייה היא אינה יכולה להתקיים בהיעדר אור. עם זאת, התפיסה המרחבית אינה תלויה רק במערכת הראיה ולכן היא יכולה להתקיים גם בתנאי חושך. דוגמה לכך היא היכולת של עיוורים להתמצא במרחב ללא שימוש במערכת הראיה[1]. התערוכה דיאלוג בחשכה מאפשרת להתנסות בהתמודדות בחיי היומיום ללא חוש הראייה.

מדיטציית חושך כוללת מספר טכניקות מדיטציה שבמהלכן מתרגל האדם מגע עם חשכה או עם צללים. העיקרון המנחה מאחורי המקור הבודהיסטי של הטכניקה הוא יצירת אלחוש בחלל תרגול הנעדר גירויים, אשר יתאים להתמרה של התת-מודע. על פי הגישה המודרנית תרגול החושך מאפשר לאדם להשתחרר מהלחצים הפסיכופיזיים הנגרמים לו על ידי תאורה מלאכותית.

בעלי חיים ליליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים בעלי חיים אשר מסוגלים להתמצא היטב בסביבה חשוכה על ידי מערכת ראייה רגישה במיוחד או פיצוי של חושים אחרים, כמו שמיעה. לדוגמה: דורסי לילה, עטלפים ועוד.

שעות החושך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור הירח בלילה חשוך.
ציור של אונייה שמפליגה בחושך.

הלילה הוא הזמן ביממה שבו אין אור שמש ולכן הוא נחשב לחשוך. הוא מתחיל לאחר שקיעת השמש ומסתיים בזריחתה, כאשר מתחיל היום. עם זאת, גם בלילה לא תמיד חל חושך מוחלט. הירח הוא מקור תאורה טבעי, אשר מחזיר לכדור הארץ חלק מקרינת השמש המגיעה אליו בשעות הלילה. הכוכבים הם מקור תאורה טבעי נוסף, אם כי חלש יותר בהשוואה לירח. אף על פי שתאורת הכוכבים כמעט ואינה מספיקה להתמצאות לכאלה שאינם מיומנים בכך, במשך מאות שנים ואפילו כיום אנשים רבים, בעיקר מלחים ונודדי דרכים, השתמשו בכוכבים ובירח כאמצעי ניווט בעת חשכה; בעיקר בכוכב הצפון.

מקומות חשוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקים העמוקים באוקיינוסים נקראים אזור התהומות והם חשוכים באופן קבוע משום שקרני השמש לא מגיעות אליהם.

חושך ואי החזרה של אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקרים בהם חומרים או עצמים מסוימים אינם מחזירים אור או בולעים אור.

כאמור, אחד המצבים המוכרים מחיי היום יום הוא הצבע השחור. פיגמנטים הסופגים אור יותר מאשר הם מחזירים אותו "נראים שחורים". אם מערבבים את שלושת צבעי היסוד בפרופורציות מתאימות, התוצאה מחזירה כה מעט אור עד שהיא נקראת שחורה.

אפקט עין העש נובעת מקיומו של מבנה בליטות זעיר, בגודל ננומטרי, על השכבה החיצונית של עין העש, היוצר התנהגות הזהה לזו של ציפוי אנטי-מחזיר. עקרון הפעולה של שכבה זו משמש בתעשיית האופטיקה לייצור ציפויים אנטי-מחזירים לעדשות ואלמנטים אחרים, בלי צורך בתוספת של שכבת חומר בעל מקדם שבירה שונה.

חומר אפל הוא חומר שאינו פועל על קרינה אלקטרומגנטית: הוא לא פולט, לא בולע ולא משקף אותה, לכן לא ניתן לצפות בו באופן ישיר. על-פי התאוריה המקובלת, החומר האפל מרכיב יחד עם האנרגיה האפלה כ-96% מן המסה של היקום.

חור שחור הוא גוף כה מסיבי שהאור אינו יכול לברוח ממנו. לכן גם אי אפשר לצפות בו ישירות, אלא רק לשער את מיקומו בעקבות ההשפעות שהוא יוצר על סביבתו.

חושך ושינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים רבים מתקשים להירדם במקום מואר ולכן כדי למנוע נדודי שינה נהוג להחשיך את החדר בו מתכוונים לישון. החושך מעורר את הפרשת ההורמון מלטונין אשר משפיע על תהליכים רבים בגוף, וביניהם מחזור השינה.

באופן טבעי האדם משתמש בשעות הלילה החשוכות לצורך שינה, בהתאם לשעון הביולוגי שלו. עם זאת, השעון הביולוגי ועיתוי השינה מושפעים גם מתאורה מלאכותית. מסיבה זו, דפוסי השינה בעולם המודרני שונים מאלו שהיו קיימים בעבר, ומשתנים גם בהתאם לתרבות. שעון ביולוגי שאינו מתואם עם שעות החושך עלול ליצור את תסמונת פאזת השינה הדחויה.

החושך משפיע גם על המחזור היומי של צמחים. בתופעה המכונה ניקטינסטיה העלים, העלעלים או עלי הכותרת אשר נפתחים ביום ופונים כלפי האור, נסגרים בשעות החושך של הלילה.

השפעה רגשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחושך יכולה להיות השפעה רגשית על האדם.

משום שהחושך פוגע ביכולת של האדם להעריך את סביבתו דרך חוש הראייה הוא עלול לעורר פחדים מהלא-נודע. ניקטופוביה היא פחד לא רציונלי מהחושך. פחד זה שונה מפוביות אחרות בכך שהסובל מניקטופוביה אינו פוחד ישירות מגורם הפוביה (החושך), אלא מהסכנות שהוא עלול לטמון בחובו. זהו אחד הפחדים הנפוצים ביותר, בעיקר בקרב ילדים.

שהייה ממושכת מידי בחושך יכולה לפגוע במצב רוח. דיכאון עונתי הוא דיכאון המופיע בעיקר בעונת החורף, בעקבות הצמצום בשעות האור בעונה זו. זוהי תופעה שכיחה יותר באזורים שבהם שעות החושך ארוכות יחסית, כגון בארצות סקנדינביה, שם כ-10% מהאוכלוסייה עלול ללקות בה.

חושך ותאורה מלאכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדורה במחנה לאור ירח.
ציור של רחוב עם תאורה חשמלית

האדם יצר דרכים מלאכותיות ליצירה של אור בתנאי חושך. האש הייתה אחד המקורות הראשונים לאור והיא שימשה גם לחימום ובישול. בתחילה הודלקה האש במדורה נייחת ואחר כך התפתחו כלים שאפשרו לנייד אותה, כמו לפיד, נר ומנורת שמן.

עם המצאת החשמל החל השימוש בנורה חשמלית באופנים מגוונים כמו פנס כיס או פנס רחוב. תאורת במה משמשת בתחום הבידור להארת אולמות חשוכים כדי למקד את הקהל בנעשה על הבמה. מועדון לילה משתמשים בתאורה ליצירת אווירה מתאימה.

בתחום הצילום נעשה שימוש במבזק לצורך הארת סביבות חשוכות, אך לעיתים קרובות הוא יוצר אפקט עיניים אדומות בצילומי פנים.

בנוסף לתאורה המלאכותית האדם פיתח גם אמצעי ראיית לילה, אשר נועדו לסייע למערכת הראייה בתנאים חשוכים.

חושך בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים קרובות משתמשים במילה "חושך" או "אופל" כסמל לרוע, באופן המנוגד לאור אשר מסמל את הטוב והנאור.

לדוגמה:

חושך בתנ"ך וביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור הבריאה שבפרשת בראשית מצוין שבמצב ההתחלתי של העולם היה "חושך על פני תהום". מהותו של החושך עומדת בפולמוס ותיק בקרב אישי המחשבה והקבלה ביהדות. יש האומרים שהחושך הוא בריאה וכלשון הפסוק[2]: "יוצר אור ובורא חושך" ויש החולקים ואומרים שלשון בריאה אינו מכריח עשיית יש מאין, וסילוק האור הגורם לחושך נחשב גם הוא כבריאה.

כמו כן, מכת חושך היא אחת מעשר מכות מצרים המוזכרות בתנ"ך. על מכת חושך כתוב במדרש על פי הפסוק "וימש חושך", שאותו חושך היה בריאה מיוחדת שהיה אפשר למששה. הדעות הטוענות שהחושך הוא העדר אור אומרות שבמכת חושך התחדשה בריאה לעומת זאת המצדדים שהחושך הוא בריאה בפני עצמה אומרים שבמכת חושך נדחו חוקי הטבע שהאור דוחה חושך[3]. מכאן נולד הביטוי "חושך מצריים" המציין אפלה גמורה.

הרי החושך הם הרים אגדיים המוזכרים בתלמוד ובספרות האגדה היהודית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוארד גארדנר (1995). מוח חשיבה ויצירתיות. רעננה: ספרית פועלים.
  2. ^ ישעיהו מ"ה ז'
  3. ^ דעות שהחושך הוא העדר: אמונות ודעות מאמר א', מורה נבוכים ג' י', אבן עזרא על הפסוק בישעיהו, דרשות הר"ן דרוש ג', ספורנו שמות י' כ"א, רמב"ן שמות ד' י"א. דעות שהחושך הוא בריאה: חזקוני בראשית פרק א' פסוק ב', אלשיך שמות י' כ"א, מהרש"א מסכת תמיד חידושי אגדות דף ל"ב, קול אליהו פרשת בא. העמק דבר, בראשית, פרק א' פסוק ה'. ראו גם תורה תמימה פרשת בראשית, וראו גם כאן ו-כאן ו-בדאצ'ה וב חב"דפדיה במחשבת החסידות.