חורחה רובלדו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
14 באפריל 1926 איקיקה שבצ'ילה | |||
| פטירה |
1 באפריל 1989 (בגיל 62) ויניה דל מאר, צ'ילה  | |||
| שם מלא | חורחה "ג'ורג'" רובלדו אוליבר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
חורחה "ג'ורג'" רובלדו אוליבר (ספרדית: Jorge "George" Robledo Oliver; 14 באפריל 1926 - 1 באפריל 1989) היה כדורגלן צ'יליאני.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובלדו נולד באיקיקה שבצ'ילה לאב צ'יליאני ולאם אנגליה. הוא היגר עם משפחתו לברמפטון בירלואו שביורקשייר ב-1932, בעקבות המצב הרעוע בצ'ילה באותה תקופה. רובלדו החל את קריירת הכדורגל שלו בהאדרספילד טאון, ושיחק שם באופן חלקי כשחקן חובב במקביל לעבודתו בכריית פחם. הוא מעולם לא הופיע במדי הסגל הבכיר. רובלדו עזב את עבודתו במכרה לאחר שעבר לבארנסלי מהליגה השנייה בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא הוחתם בניוקאסל יונייטד מהליגה הראשונה ב-27 בינואר 1949, תמורת סכום של 26,500 לירות שטרלינג. תמורת סכום זה עבר גם אחיו טד, אך הנהלת ניוקאסל הייתה מעוניינת רק בחורחה שסירב לעבור ללא אחיו.
הופעת הבכורה של רובלדו הייתה בניצחון החוץ 2 - 0 על צ'רלטון אתלטיק ב-5 בפברואר, ואילו שער הבכורה שלו הובקע במשחק הדרבי נגד סנדרלנד באצטדיון סנט ג'יימס פארק. המשחק הסתיים בניצחון 2 - 1 לטובת ניוקאסל, כאשר רובלדו משתף פעולה עם ג'קי מילברן בחוד ההתקפה במה שעתידה להיות אחת השותפויות הטובות ביותר בהיסטוריה של ניוקאסל. רובלדו הבקיע חמישה שערים נוספים ב-12 המשחקים האחרונים של העונה.
נבחרת צ'ילה זימנה את רובלדו לקראת מונדיאל 1950, למרות שהוא לא ידע ספרדית. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק הראשון של שלב הבתים מול נבחרת אנגליה, והבקיע שער בניצחון 5 - 2 על נבחרת ארצות הברית.
בעונה שלאחר מכן הבקיע רובלדו 11 שערים עבור ניוקאסל, ובעונת 1950/1951 הבקיע 14 שערים והפך לשחקן הדרום אמריקני הראשון שמשחק בגמר גביע ה-FA, שהסתיים בניצחון על בלקפול בתוצאה 2 - 0. רובלדו זכה בתואר מלך השערים של הליגה בעונת 1951/1952 עם 33 שערים, ובסך הכל עם 39 שערים בכל המסגרות שהשוו את שיאו של יואי גלאגר. רובלדו סיים את העונה עם שער הניצחון על ארסנל בגמר גביע ה-FA, וסייע לניוקאסל לזכות בתואר פעם שנייה ברציפות.
בעונת 1952/1953 הבקיע רובלדו 18 שערים, והגיע לסך כולל של 91 שערים בכל המסגרות ו-82 שערי ליגה. בזכות מספר זה הוא הפך לשחקן הזר (שאינו אירי) עם מספר השערים הגבוה ביותר בליגה האנגלית הבכירה, כאשר רק כחמישים שנה לאחר מכן השיא נשבר על ידי דווייט יורק. בסיום העונה הועבר טד רובלדו למועדון הצ'יליאני קולו-קולו, וחורחה עבר בעקבותיו. שני האחים היו פופולריים בצ'ילה, וחורחה סיים כמלך השערים של ליגת העל הצ'יליאנית ב-1953 וב-1954 עם 26 ו-25 שערים בהתאמה.
רובלדו עזב את קולו-קולו ב-1958 והיה בחופשה מכדורגל במשך שנה לפני שחזר לשחק בדפורטיבו או'היגינס, שהיה המועדון האחרון בקריירה שלו. הוא התחתן ב-1959, ומאוחר יותר נולדה לו בת. הוא פרש סופית ב-1961 והחל לעבוד כמנהל תוכנית הספורט של בית הספר סנט פיטר בוויניה דל מאר. הוא עבד בתפקיד זה עד למותו ב-1989 כתוצאה מהתקף לב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוג'ר האצ'ינסון, The Toon: A Complete History of Newcastle United, מיינסטרים, 1997 (ISBN 1-85158-956-2)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- מידע באתר Palabra de Fútbol (בספרדית)
| מלך השערים של הליגה האנגלית | ||
|---|---|---|
| הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992) |
1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט | |
| פרמייר ליג (1993–) | 1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד | |