חורבת קסטרא

חורבת קסטרא
בית בד מחורבת קסטרא, מתקן כבישה של זיתים מסוג מכבש קורה ומשקולות. נמצא היום בדרך הדורות השייך למוזיאון הכט ליד חורשת הארבעים
בית בד מחורבת קסטרא, מתקן כבישה של זיתים מסוג מכבש קורה ומשקולות. נמצא היום בדרך הדורות השייך למוזיאון הכט ליד חורשת הארבעים
בית בד מחורבת קסטרא, מתקן כבישה של זיתים מסוג מכבש קורה ומשקולות. נמצא היום בדרך הדורות השייך למוזיאון הכט ליד חורשת הארבעים
מידות
שטח 250 דונם
היסטוריה
תקופות התקופה הרומית,
התקופה הביזנטית
תקופה המוסלמית הקדומה
ננטש המאה ה-10
סוג יישוב
אתר ארכאולוגי
התגלה נסקר ב-1965 על ידי יעקב עולמי ואברהם רונן.
חפירות 1988 נערכה חפירת הצלה קטנה, ובשנת 1989 חפירת בדיקה. 1993–1997, 2000–2001
ארכאולוגים עזריאל זיגלמן, שלום ינקלביץ, זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין
גישה לציבור נגיש, אבל לא מתוחזק
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°47′35″N 34°58′11″E / 32.793111°N 34.969841°E / 32.793111; 34.969841
(למפת חיפה רגילה)
 
חורבת קסטרא
חורבת קסטרא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אמפורה מזכוכית, תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית, מאות רביעית חמישית לספירה
שרידי רצפת פסיפס במבנה מידות באתר
תוכנית בתי הבד בקסטרא. צילום שלט בדרך הדורות
מתקן ריסוק הזיתים, חורבת קסטרא בדרך הדורות
אולם קבורה מס' 16; צילום המוצג במוזיאון קסטרא, צלם: סנדי מנדואה
צלמית אפרודיטה מקנידוס נשענת על עמוד, לרגליה אמפורה, מחרס, התקופה הרומית, המאה ה-2–3
שרידי מבנים ליד הכניסה למנהרות הכרמל במבואות הדרומיים של חיפה

חורבת קסטרא היא אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7, ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה עד שננטש בסוף המאה ה-10. האתר נמצא במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה על שלוחה של הר הכרמל בשטח היישוב כפר סמיר במרחק 1.5 קילומטר מהחוף, ומשתרע על שטח של כ-250 דונם. זיהוי האתר עם "קסטרא של השומרונים" נעשה בהנחה ששמו של כפר סמיר, שנוסד בתקופה העות'מאנית וישב על חורבותיה של קסטרא, שימר את השם שומרונים בשמו. ממצאי החפירה באתר אינם מאשרים זיהוי זה.[1]

קסטרא במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל מוזכרת העיר קסטרא (או קצרה) בדברי רבי אבהו (בן סוף המאה ה-3 ותחילת המאה ה-4), כעיר נוכרית עוינת בסמוך לחיפה. כך לדוגמה במדרש איכה רבה: ”"צִוָּה ה' ליעקב סביביו צריו" - כגון חלמיש לנוה, סוסיתא לטבריה, קסטרא לחופה, יריחו לנוערן, לוד לאונו. וכן הוא אומר: "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה"”.[2]

בכתביו של אנטונינוס מפיאצ'נצה מהמאה ה-6 מופיע השם "קסטרא של השומרונים". אנטונינוס מתאר את הדרך מעכו לחיפה וכותב: ”מפתולמאיס היישר דרך הים לעיר היהודים שקמונה, חצי מיל, ודרך חוף הים שישה מילין, קסטרא של השומרונים נמצאת מיל אחד משקמונה, למרגלות הר הכרמל”.[3]

החפירות הארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נסקר בשנת 1965 במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל על ידי יעקב עולמי ואברהם רונן. בין השנים 1990–1995 נעשו באתר סקרים ארכאולוגים, בשנת 1988 נערכה חפירת הצלה קטנה בידי עזריאל זיגלמן, ובשנת 1989 נערכה חפירת בדיקה על ידי שלום ינקלביץ. ההחלטה על פרויקט מנהרות הכרמל הביאה בין השנים 1993–1997 לחפירת הצלה גדולה שבוצעה באתר על ידי רשות העתיקות. החפירה מומנה על ידי חברת "נתיבי כרמל" ונוהלה על ידי הארכאולוגים זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין. בחפירה זו נחפר שטח של כ-32 דונם. חפירות נוספות נערכו בשנים 2000–2001 הורחבו החפירות לתחילת מדרון ההר לכוון מזרח.

בחפירות הובחנו באתר חמישה שלבים:

  1. התקופה הרומית
  2. תחילת המאה ה-4 - התקופה הביזנטית - תקופה נוצרית בעיר.
  3. שני שלבי פריחה ממחצית המאה ה-4 ועד מחציתה הראשונה של המאה ה-6 - תקופה נוצרית בעיר.
  4. תקופת דעיכת העיר מחצית שנייה של המאה ה-6 ועד למחצית המאה ה-8. בתקופה זו הפכה העיר למוסלמית
  5. המאה ה-15 והמאה ה-16 - התקופה העות'מאנית. בתקופה זו נוסד כפר סמיר.[1]

באתר נמצאו שרידים הקדומים לתקופה הביזנטית שהיא העיקרית באתר. נמצאו בעיקר קברים, הקדום ביותר הוא קבר מהתקופה הכלקוליתית. נמצאו גם קברים מתקופת הברונזה הבייניימית שנשדדו כבר בעת העתיקה. מהתקופה הרומית נמצאו מספר קברים שהכילו בתוכם ממצאים. מתקופה זו נמצא גם מקווה טהרה וכן חותם לחם עשוי חרס עליו חרותה המילה "שביעית". ממצאים אלה מעידים על קיומה של אוכלוסייה יהודית ביישוב בתקופה זו.

ניתן לראות בשטח שרידי שני מבנים גדולים שנחפרו. מבנה בעל מספר חדרים מרוצפים ברצפת פסיפס ומבנה המכיל מספר גתות. המבנים נמצאים משמאל לכביש הגישה למנהרות הכרמל, בין הכביש לאכסניית הנוער.

התקופה הביזנטית באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זו התקיימה באתר עיר ביזנטית שהייתה בעיקרה נוצרית על כל מרכיביה. בחפירות נחשפו דרכים חלקן מרוצפות, בתי אמידים הבנויים באבני גזית מרוצפים באבני פסיפס וכן מבני מגורים. נחשפה מערכת אספקת מים שכללה תעלות, בורות ובריכות מים. השרידים כללו שתי כנסיות עם רצפות פסיפס וכן מבני תעשייה.

העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לתקופה הרומית, העיר לא הייתה מתוכננת. הגידול בעיר נעשה על פי הגידול באוכלוסייה, ורחובותיה לא היו מקבילים. העיר שכנה על מדרון ההר שהכתיב את הדרכים בעיר. כיוון הרחובות הראשיים היה ממערב למזרח, עם רחובות קטנים חוצים שכיוונם הכללי היה מצפון לדרום. חלק מהרחובות ירדו בשיפוע ונמצאו בהם מדרגות חצובות או בנויות. בחלק מהרחובות נמצא ריצוף באבן. מבני המגורים השתרעו בחלקה המזרחי של העיר, ובמערבה הוקם בית הקברות.

מבני המגורים נבנו לרוב עם חצר פנימית. המבנים נבנו באבני גזית ובאבני גוויל. רצפות הבתים היו מגוונות. נמצאו רצפות מעפר מהודק, טיח גס וגם רצפות פסיפס בחדרים המרכזיים. בחצרות הבתים נמצא מגוון של מתקנים שונים כגון: בורות מים, שקתות, מתקני שחיקה, גתות ועוד.

בסמוך לכנסייה המזרחית נמצאו מספר מבנים מפוארים שנבנו באבני גזית ורוצפו באבני גיר מסותתות או ברצפת פסיפס צבעונית. המבנים כללו אולם מרכזי וסביבו חדרי מגורים. בחלק מרצפות הפסיפס נמצאו שרידי צלבים. השערת החופרים היא שמבנים אלה היו שייכים לאנשי הכנסייה.

בתוך העיר נמצאו מבני תעשייה שונים. מבנים אלה לא היו מרוכזים באזור אחד. נמצאו מבני תעשייה באזור המגורים, בשטח בית הקברות ובקרבת הכנסיות.[4]

הגת המשוכללת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורבת קסטרא נתגלה מבנה בעל מספר גתות. מבנה זה הוא שכלול של הגת הפשוטה. הגת המשוכללת נאטמה על ידי טיח הידראולי.

מערכת המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחת לחלק מהרחובות נמצאה מערכת לאיסוף מי גשמים. חלק מחצרות הבתים כללו בורות מים דמויי פעמון. בשטח נמצאו גם שרידי מעיין שיבש בתקופה הביזנטית. לידו נחצבה בריכת אגירה גדולה בנפח של 900 מ"ק לאיסוף מי גשמים. השערת החוקרים היא שבריכה זו נחצבה לאחר שמי המעיין יבשו. בריכות נוספות נמצאו בחצר הכנסייה המערבית, בצפון העיר מתחת לבתי המגורים. בריכה נוספת הרוסה התגלתה בדרום העיר. בנוסף למערכות אלה התגלתה מערכת ניקוז למי שופכין שהוליכה מהבתים בתעלה חצובה שהייתה מכוסה בלוחות אבן עד לבריכה לא מטוייחת בשולי העיר. בריכה זו שימשה כנראה כבור ספיגה.[4]

כנסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נחשפו שתי כנסיות שנבנו בסגנון הבזיליקה. הכנסיות מתוארכות למאות הרביעית-השישית. כנסייה אחת נמצאה בצפון-מזרח השטח שנחפר, והשנייה במערבו.

הכנסייה הצפון-מזרחית נבנתה בחלקה על מבנים קדומים יותר מהתקופה הביזנטית. רצפות הפסיפס בכנסייה עוטרו בדגמים גאומטריים ובצמחים. נתגלו שרידי מספר רצפות פסיפס אחת על גבי השנייה. באחד השלבים נמצא שטיח מעוטר בצלבים, ולשלב זה מיוחסת גם רצפת פסיפס עם כתובת ביוונית. נמצאו גם משקופים וסורגי כנסייה מעוטרים בצלבים.

ליד הכנסייה נמצא אגן טבילה בצורת צלב וכן קפלה ובמרכזה תיבה לשרידים קדושים מצופה שיש ומעוטרת בעמודים קטנים.

הכנסייה במערב תוארכה למועד מאוחר יותר מהכנסייה הצפון-מזרחית והיא קטנה יותר. במערבה נחשף משטח מלבני שבמרכזו בריכת מים מקורה בקשתות ומרוצפת פסיפס. בכנסייה נמצאו פסיפסים צבעוניים, אגן משושה ועוד.

כלכלת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת העיר התבססה על תעשיית ייצור שמן ויין. נמצאו 14 גתות יין עם כושר ייצור של 200,000 ליטר, ו-13 בתי בד עם כושר ייצור של 8,000 ליטר שמן. מספרם הגדול של הגתות ובתי הבד הם עדות לכך שקסטרא הייתה עיר תעשייתית. באתר נמצאו מספר רב של אמפורות שמקורן באגן הים התיכון, הים השחור וצפון אפריקה, וכן קנקנים רבים מייצור מקומי. כלים אלה שימשו לייצוא ולייבוא.

בתי הבד נמצאו בצידי הדרכים, היו בעלי גישה נוחה. ברובם נמצאה מפרכה (מתקן ריסוק הזיתים) אחת ומספר מסחטות. נמצאו שני סוגי מתקני סחיטה, מערכת סחיטה המופעלת באמצעות קורה ומשקולות בד, ומערכת סחיטה שבה הוסף בורג לקורה ולמשקולת. הסוג האחרון נמצא בשני בתי בד. כל בתי הבד שנמצאו הם מהתקופה הביזנטית, אך לדעת החוקרים לא כולם פעלו בו זמנית. תוצרת בתי הבד יועדה בעיקר לייצוא בדרך הים או היבשה.

הגתות נמצאו ברחבי העיר בין הבתים, ליד הכנסיות ובבית הקברות. בקסטרא נמצאו סוגי גתות שונים, פשוטות עם משטח דריכה אחד, בור סינון קטן ובור איסוף אחד, וכן גתות מורכבות בעלות מספר משטחי דריכה ומספר בורות איסוף. בורות אלה רוצפו בפסיפס אבני גיר לבנות, ולעיתים שולבו בהם דגמים גאומטריים צבעוניים. באחת הגתות נמצאה כתובת הקדשה ביוונית בתוך רצפת הפסיפס.[5]

בתי הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הקברות אשר שכן במערב העיר נחפרו 52 קברים חתומים. מרבית הקברים הם מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית. בחלק גדול מהקברים נמצאו ארונות קבורה עשויים מחרס. כל ארונות הקבורה הם מהתקופה הרומית. הם יובאו מקפריסין ומטורקיה שני ארונות היו מעוטרים, אחד בעיטור חבל על שפתו. על הארון השני נמצא עיטור בצבע אדום בדגמים גאומטריים פשוטים. מכסי הארונות היו מעוצבים כרעפים.

על פי הממצאים בתוך הקברים, בית הקברות שימש את תושבי קסטרא תקופה ארוכה, חלקם מספר מאות שנים. נמצאו קברי כוכים גדולים וגם קברים עם כוך קבורה אחד. באחד הקברים שהיה חצוב בסלע, נמצאו 500 נקברים שמחציתם הם ילדים. לצד הנקברים נמצאו כלי מנחה רבים.

שני קברים נחצבו בתוך בורות האיסוף של הגתות, לאחר יציאתם מכלל שימוש. הממצאים בקברים תוארכו למאה הרביעית, התקופה הביזנטית, קברים אלה אפשרו את תיארוך יציאתן של הגתות מכלל שימוש.[6][1]

ממצא קטן באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות קסטרא נמצאו כמויות גדולות מאוד של ממצא קטן. מרביתו נמצא בתוך הקברים, הם הושארו שם כמנחות קבורה. הממצאים כוללים כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן, צלמיות, נרות, תכשיטים, כלי ברונזה וברזל, כלי עצם ומטבעות.

  • כלי זכוכית - נמצאו מאות כלי זכוכית שלמים. כלים אלה נעשו בשיטת ניפוח שהומצאה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה הרומית הקדומה. הכלים העיקריים שנמצאו היו פכים, פכיות, צנצנות וכלי תמרוקים.
  • תכשיטים - באתר נמצאו תכשיטים רבים, רובם בקברים. התכשיטים היו עשויים מ- זהב, כסף, ברונזה וברזל, זכוכית, עצם ואבן. התכשיטים הנפוצים היו עגילי זהב בצורת חישוק. נמצאו גם עגילים בצורת סהרון. עיצובים אלה אופייניים לתקופה הרומית. נמצאו גם טבעות זהב, צמידים ועוד. אחת הטבעות כללה שיבוץ של קרנליאן עליו הייתה חרותה דמותה של טיכה אלת המזל והשפע, בתה של טתיס. התכשיטים תוארכו מבחינה טיפולוגית לתקופה הרומית - רומית מאוחרת.
  • כלים עשויים עצם - נמצאה כמות גדולה של כלים עשויים מעצם בעיקר סיכות. חלק מהסיכות היו עשויות משנהב. הסיכות שימשו לרכיסת בגדים, קישוט ואיסוף השיער. הן נמצאו ליד הנקברים באזור החזה או הראש. החוקרים הסיקו שהנקברים נקברו לבושים בבגדים. עיצוב הסיכות היה מגוון.
  • צלמיות - נמצאו מספר צלמיות, אחת הצלמיות הייתה של אפרודיטה שעוצבה בהשראת הפסל אפרודיטה מקנידוס. נמצאה גם צלמית נער מחרס מהתקופה הרומית שתוארכה למאות הראשונה-שנייה. וכן צלמית של דמות רוכבת על אריה מחרס מהתקופה הביזנטית מאות רביעית-שישית.
  • מסכות - באחד הקברים נמצאו זוג מסכות חרס, אחת בדמות האל דיוניסוס והאחרת בדמות נשית.[7]

מוזיאון קסטרא העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהממצאים שנמצאו באתר מוצגים ב"מוזיאון קסטרא העתיקה". המוזיאון הוקם בקניון קסטרא הנקרא על שם האתר. המוזיאון מכיל ממצאים מכל התקופות שהתגלו באתר, התקופה הכלקוליתית, ברונזה ביניימית, רומית מאוחרת, ביזנטית והתקופה המוסלמית. רוב הממצאים הם מהתקופה הביזנטית. המוצגים כוללים כלים מזכוכית, כלים מחרס, צלמיות, כלים מברונזה כולל ציוד דיג וכלי איפור, סרקופג שנמצא בקברים, פריטי אדריכלות מאבן גיר שהוסרו מהכנסיות, תכשיטים ומטבעות. הממצאים מוצגים באדיבות רשות העתיקות. הכניסה למוזיאון בחינם.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת קסטרא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 קסטרא בימי המשנה והתלמוד — עיירה יהודית-נוצרית באתר רשות העתיקות
  2. ^ איכה רבה (מהדורת בובר) פרשה א ד"ה צוה ה' ליעקב
  3. ^ זאב ייבין וז'ראלד פינקלשטיין, קסטרא למרגלות הכרמל המוזיאון הימי הלאומי, 1999. עמ' 9
  4. ^ 1 2 קסטרא למרגלות הכרמל עמוד 10
  5. ^ קסטרא למרגלות הכרמל עמודים 13-12
  6. ^ קסטרא למרגלו הכרמל, עמוד 13
  7. ^ קסטרא למרגלות הכרמל עמודים 15-13