חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה

חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000 קובע כי ותיקי מלחמת העולם השנייה (המכונים "וֵּטֵרָנִים") שהם אזרחי ישראל ותושביה זכאים להכרה על פועלם וגבורתם במלחמה בנאצים ומעניק להם מספר הטבות: סיוע בתשלום שכר דירה, תרופות מוזלות, פטור מאגרת הרדיו והטלוויזיה ומענק שנתי בגובה 15% מהשכר הממוצע במשק.

ותיק מלחמת העולם השנייה לפי הוראת החוק הוא מי שבזמן מלחמת העולם השנייה היה בשירות פעיל באחד מצבאות בעלות הברית, או במחתרות שנלחמו בנאצים, או מי שהוכר על ידי שלטונות ברית המועצות כמגן העיר לנינגרד בזמן המצור עליה.

הרקע לחקיקת החוק הייתה דרישה מטעם ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים שהוקמה ב-1977 על בסיס מועדוני וטרנים שהוקמו טרם לכך^[1] והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, שבמסגרתה עלו לישראל ותיקי מלחמה רבים. החוקים לא הכירו אז בשירותם במסגרת הצבא האדום. החוק אינו עוסק רק במתן סיוע וזכויות מיוחדות אלא גם מורה להקים מפעל זיכרון להנצחת הלוחמים נגד הנאצים.

בחוק זה נכלל גם תיקון עקיף לחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, הקובע את 9 במאי כיום הניצחון על גרמניה הנאצית. ביולי 2017 הוחלף סעיף זה בחוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית, התשע"ז–2017.^[2]