חוק יסוד: משאל עם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק יסוד: משאל עם
פרטי החוק
סוג חוק יסוד
תאריך חקיקה עברי י"א באדר ב' התשע"ד
גוף מחוקק הכנסת התשע עשרה
תומכים 68
מתנגדים 0
עיקרי החוק עיגון בחוק יסוד שאם תחליט הממשלה לוותר על שטחים בריבונות מדינת ישראל, הדבר יובא למשאל עם.
נוסח מלא ספר החוקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק-יסוד: משאל עם נחקק בכנסת התשע עשרה במטרה להסדיר בחוק יסוד עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה. תחולתו של החוק בעת חקיקתו היא על שטחי מדינת ישראל שבגבולות הקו הירוק וכן על מזרח ירושלים ורמת הגולן.

החוק אושר בכנסת ב-12 במרץ 2014 ברוב של 68 תומכים וללא מתנגדים, על רקע החלטת סיעות האופוזיציה להחרים את ההצבעה[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, בעת כהונת הכנסת הארבע עשרה, אישרה הכנסת את חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999[2] שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", על פיו החלטת ממשלה לוותר על שטחים בריבונות המדינה, היינו - שטחים שבהם חל המשפט, השיפוט והמינהל של השלטון הישראלי (שטחי מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק, רמת הגולן ומזרח ירושלים ללא יהודה ושומרון ורצועת עזה)[א], תידרש לאישור של רוב מוחלט מחברי הכנסת (61 ח"כים או יותר) ואישור של רוב המשתתפים בהצבעה במשאל עם[ב]. בחוק נקבע עוד שהסעיף הנוגע לקיום משאל עם יחול רק כאשר יוסמך על ידי חוק יסוד שיחוקק בנושא ובכך נותר החוק עקר מהבחינה הזו.

במהלך כהונתה של הכנסת השבע עשרה הציעו חברי כנסת רבים תיקון לחוק זה[3], לפיו ועדת הבחירות המרכזית היא שתתקין תקנות לעניין עריכת משאל עם ויבוטל הצורך בהסמכת חוק יסוד. התיקון לחוק עבר בקריאה טרומית ב-16 במאי 2007, בניגוד לעמדת הממשלה המכהנת[4], והוא הועבר לוועדה משותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט במטרה להכינו ולנסחו לקריאה ראשונה. ב-30 ביוני 2008 התיקון עבר גם בקריאה הראשונה ברוב גדול[5] והצעת החוק הוחזרה לוועדה לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, אך זו לא הגיעה עד התפזרותה של הכנסת לקראת עריכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה.

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, שקמה לאחר הבחירות, החליטה לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק[6], והדיון בה בוועדה המשותפת נמשך גם במהלך כהונתה של הכנסת השמונה עשרה. לבסוף החליטה הממשלה לתמוך בהצעת החוק, וב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת את התיקון לחוק הקיים[7] שזכה לכינוי הנוסף "חוק משאל עם"[8], לפיו בטלה הדרישה לעיגון בחוק יסוד. כשלושה שבועות לאחר אישור התיקון בכנסת, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד החלטת הכנסת[9] בטענה כי החוק במתכונתו החדשה פוגע בסדרי השלטון של מדינת ישראל ועוקף חוקי יסוד אחרים ועל כן אין זה ראוי להעבירו בחקיקה רגילה.

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש לאחר השבעתה של הכנסת התשע עשרה, ובמסגרת הסכם קואליציוני שנחתם בין סיעת השלטון הליכוד ביתנו לבין סיעת הבית היהודי[10], הוסכם לעגן את קיומם של משאלי העם בחוק יסוד, וזאת כדי למנוע אפשרות שבג"ץ יידרש לדון בשאלת החוקתיות של "חוק משאל העם" הקיים משנת 2010[11]. באופן הזה החל הליך חקיקתו של חוק היסוד החדש.

מטעם הממשלה הוגשה "הצעת חוק-יסוד: משאל עם" לכנסת לקריאה ראשונה[12], כשעוד לפניה הוגשה הצעת חוק פרטית זהה על ידי חברות הכנסת אורית סטרוק ואיילת שקד (מסיעת הבית היהודי) וחבר הכנסת יריב לוין (מסיעת הליכוד ביתנו). שתי הצעות החוק עברו בקריאה הראשונה ובקריאה הטרומית, בהתאמה, ב-31 ביולי 2013[13], והועברו לוועדה המשותפת של ועדת הכנסת ושל ועדת חוקה, חוק ומשפט למיזוגן ולהכנתן לקריאה שנייה ושלישית.

עם תום הדיונים בוועדה המשותפת הועברה הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שם זכתה לרוב של 68 תומכים וללא מתנגדים[14], על רקע החרמתן של סיעות האופוזיציה את ההצבעה ואת הדיון במליאה שקדם לה (וכן את הדיונים וההצבעות על שתי הצעות חוק שנויות במחלוקת אחרות שנדונו לפניה) לנוכח החלטת ועדת הכנסת, מספר ימים לפני כן, לקבוע סדרי דיון מיוחדים בהצעת החוק (ובשתי הצעות החוק האחרות) בהתבסס על סעיף 98 לתקנון הכנסת, ללא הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה[15].

עיקרי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק 5 סעיפים:

  • סעיף 1 קובע כי אם "החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו", אזי יובא ההסכם, לאחר שיאושר בכנסת ברוב מוחלט, להצבעה גם במשאל עם, אלא אם יאושר ההסכם בכנסת ברוב מיוחס של 80 ח"כים. סעיף קטן ב' מוסיף וקובע שגם החלטה כאמור שלא במסגרת הסכם, נסיגה חד-צדדית למשל, תעבור בדרך זהה.
  • סעיפים 2–3 נוגעים לעניין עצם עריכת המשאל, וקובעים כי יהיה זכאי להשתתף בהצבעה כל אדם שזכאי להשתתף בבחירות לכנסת בעת עריכת המשאל (סעיף 2) ודרך עריכתו של משאל העם תיעשה באופן זהה לזה הנערך בעת הבחירות לכנסת בשינויים המחויבים (סעיף 3). הדרך המדויקת לעריכת משאל העם קבועה כבר כיום במסגרת החוק הקיים שאושר בשנת 1999 ותוקן בשנת 2010 למטרה זו.
  • סעיפים 4–5 מסדירים את מעמדו העליון של חוק היסוד ביחס לתקנות שעת חירום ומשריינים את חוק היסוד כולו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט חוק-יסוד: משאל עם, באתר ויקיטקסט
  • ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ רמת הגולן ומזרח ירושלים היו בין השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים אך סופחו במסגרת חוק רמת הגולן וחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל.
    2. ^ במהלך כהונת הכנסת החמש עשרה הוצע לקבוע כי יהיה דרוש רוב מוחלט במשאל העם אבל הצעה זו לבסוף לא נתקבלה.

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ הישיבה המאה-ועשרים-ושבע של הכנסת התשע-עשרה, יום רביעי, י' באדר ב' התשע"ד (12 במרס 2014), דברי הכנסת
    2. ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, ס"ח 1703 מיום 9 בפברואר 1999
    3. ^ הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון - התקנת תקנות), התשס"ז-2007, באתר הכנסת
    4. ^ אמנון מרנדה, אולמרט נתלה באופוזיציה, והפסיד בהצבעה, באתר ynet, 16 במאי 2007
    5. ^ אריק בנדר, אושר בקריאה ראשונה: משאל עם לפני ויתור בגולן, באתר nrg‏, 30 ביוני 2008
    6. ^ החלת דין רציפות על הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט, באתר משרד ראש הממשלה
    7. ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
    8. ^ עמית סגל, ‏הכנסת אישרה את חוק משאל העם, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2010
    9. ^ גלעד גרוסמן‏, עתירה לבג"ץ: חוק משאל העם אינו חוקי ויש לבטלו, באתר וואלה!‏, 13 בדצמבר 2010
    10. ^ יהונתן ליס, בתום משא ומתן מפרך, נתניהו הודיע לנשיא על הקמת הממשלה ה-33, באתר הארץ, 16 במרץ 2013
    11. ^ עידן יוסף, יריב לוין: חוק משאל העם – בגלל בג"ץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באוגוסט 2013
    12. ^ הצעת חוק–יסוד: משאל עם, ה"ח הממשלה 794 מ-29 ביולי 2013, באתר הכנסת
    13. ^ יובל בגנו, חוק יסוד משאל עם עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, באתר ישראל פוסט, 1 באוגוסט 2013
    14. ^ מורן אזולאי, בהיעדר האופוזיציה: חוק יסוד משאל עם אושר בכנסת, באתר ynet, 12 במרץ 2014
    15. ^ עמרי נחמיאס‏, האופוזיציה החליטה: נחרים הדיונים בכנסת על חוקי המריבה, באתר וואלה!‏, 9 במרץ 2014