חוצות היוצר

מתחם חוצות היוצר
	חוצות היוצר
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1969
מייסדים	דוד פלומבו, טדי קולק
קואורדינטות	31°46′31″N 35°13′34″E / 31.775225°N 35.22618056°E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים העתיקה רגילה) חוצות היוצר

חוצות היוצר הוא מתחם סדנאות אמנים הממוקם בחלקו הצפוני של גיא בן הינום בין בריכת הסולטאן לפארק טדי בירושלים, למרגלות שער יפו ומגדל דוד, באזור בו שכנה בעבר שכונת ג'ורת אל-ענב. בחוצות היוצר מתקיים מדי קיץ יריד אמנים הנושא את שמו. המתחם שוכן בתוך שני מבני רכבת משני צדדיו של רחוב "מעבר ג'יימס פלט" המחבר את רחוב חטיבת ירושלים אל רחוב דרור אליאל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים באזור נבנו בשנת 1930 בעידודו של שלטון המנדט הבריטי והיו חלק מן השכונה המעורבת (ליהודים וערבים) ג'ורת אל-ענב, שנוסדה ב-1892. בין השנים 1948–1967 היה חלק מהקו העירוני שחצה את ירושלים - שטח הפקר חרב וממוקש. הרעיון להקים במבנים הנטושים של ג'ורת אל-ענב שכונת אמנים, הועלה לראשונה בשנת 1965 על ידי הפסל והצייר דוד פלומבו. בשנת 1966 החליט ראש עיריית ירושלים טדי קולק לממש את הרעיון באמצעות החברה העירונית החברה לפיתוח מזרח ירושלים שייעדה אותו למרכז אומנות, במטרה ליישב את האזור הנטוש הסמוך לחומת העיר העתיקה^[1]. הפרויקט קיבל תנופה לאחר מלחמת ששת הימים כחלק מתוכנית לפינוי ושיקום אזור הקו העירוני ולהקמת גן לאומי סובב חומות ירושלים^[2].

במבנים המשופצים נפתחו 26 גלריות וסדנאות לאמנים ואומנים כגון ציירים, פסלים, אורגים, צלמים, צורפים, קליגרפים וכדומה. בספטמבר 1969, החלו האמנים הראשונים להיכנס למתחם, ביניהם: האמן הרב-תחומי מוטקה בלום, בית מלאכה לעיצוב תכשיטים ותשמישי קדושה של מנחם ברמן, מפעל לאריגת שטיחי קיר של ג'ורג' גולדשטיין, סדנא לקרמיקה אמנותית של יעקב דר, סדנא לניפוח זכוכית של שלמה נקר, סדנא לצורפות של חיים פז, מפעל לאריגי אופנה של לויטה תדמור ואולפן קולנוע קטן של אריה ממבוש ונינה מאיו שהועבר לירושלים מפאריס^[1].

בשנת 2009 החלה החברה לפיתוח מזרח ירושלים ביוזמה לשינוי אופי המתחם ולמסחר אותו, בדומה לרחוב ממילא הסמוך. האמנים שמפעילים את הסדנאות נדרשו לפנות את המתחם^[3]. בשנת 2011 גובש הסכם שלפיו בשלוש השנים הקרובות לא יפונו האמנים מהסדנאות בהן הם פועלים^[4].

בדצמבר 2009 פתח במתחם השף משה בסון את "מסעדת האקליפטוס" עטורת הפרסים (שפעלה בעבר במיקומים אחרים)^[5].

יריד חוצות היוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יריד חוצות היוצר נערך לראשונה בספטמבר 1970, במלאת שנה לפתיחת המתחם. ביריד הראשון הציגו בסך הכל 21 אמנים (11 אמנים שעבדו במקום באופן קבוע ו-13 אמנים אורחים)^[6]. מאז מתקיים היריד בקביעות מדי שנה במשך שבועיים. במשך השנים גדל היריד, בשנת 1976 כבר השתתפו בו 100 אומנים ואמנים וביקרו בו 300,000 מבקרים^[7]. בשנת 1978 השתתפו לראשונה ביריד אמנים ממזרח ירושלים והגדה המערבית^[8]^[9]. בסוף שנות ה-80 החל היריד לערוך גם הופעות מוזיקה במהלך היריד^[10].

היריד מתקיים בשעות הערב והאזור, כולל חומות העיר העתיקה מואר בתאורה צבעונית מיוחדת. החל משנות התשעים הורחב היריד מתחומי חוצות היוצר אל בריכת הסולטאן הסמוכה, תוך שהוא כולל הופעות מוזיקה, סדנאות יצירה, פעילויות לילדים ותצוגות של אומנים מארצות חוץ (ביתנים בולטים הם של ארצות דרום אמריקה, סין, רוסיה ארצות אפריקה ועוד).

היריד מושך כמות מבקרים רבה (בשנת 2018 נערכו לקליטת 100,000 איש בעשרה ימים)^[11], תושבי העיר ותיירים ונחשב ל"מסורת בירושלים ולאטרקציה התיירותית והאמנותית הגדולה ביותר בתקופת הקיץ" (לפי אתר עיריית ירושלים). המנהלת האמנותית והמפיקה של היריד היא שרה מלכה, המשמשת בתפקיד למעלה מ-40 שנה^[12].

בקיץ 2020, בשנת ה-50 שלו בוטל היריד, בעקבות מגפת הקורונה בישראל. הוא חזר שוב בקיץ 2021^[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר אמני חוצות היוצר
אתר היריד
יחיאל לימור, "חוצות היוצר" ייחנכו אחר־הצהריים: החיים חזרו לשני מיבני־האבן שלמרגלות חומת העיר העתיקה, מעריב, 9 בספטמבר 1969
רונית סבירסקי, הערב ייפתח בירושלים יריד חוצות היוצר, באתר ynet, 11 באוגוסט 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים פסטיבל חוצות היוצר ירושלים, באתר הארץ
תמונות מיריד חוצות היוצר 2005

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² החיים חזרו לשני מיבני־האבן שלמרגלות חומת העיר העתיקה, מעריב, 9 בספטמבר 1969
^ מינהלת החרום של הבירה ־ לקואליציית־קבע, על המשמר, 16 ביוני 1967
^ ניר חסון, ראש העיר ירושלים מתנגד לפינוי חוצות היוצר, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
^ אמני חוצות היוצר בירושלים ניצחו במאבק ולא יפונו, באתר הארץ, 7 ביולי 2011
^ שפים למען השלום - בלוג חיים משותפים - קרן קטקו איילי
^ ישראל כהן, אמנות בחוצות ירושלים, דבר, 7 בספטמבר 1970
^ בירושלים ננעל יריד חוצות היוצר, מעריב, 22 באוגוסט 1976
^ יונתן פלג, להשלים הפסיפס של יישוב ירושלים בכל הדורות, דבר, 11 ביולי 1978
^ גדעון ויגרט, חוצות היוצר הערבי, דבר, 8 באוגוסט 1979
^ למעלה ממאה אמנים ואומנים, חדשות, 9 באוגוסט 1991
^ דפנה יעקובוס רנצר, פסטיבל חוצות היוצר בירושלים יוצא לדרך, באתר כל העיר, 3 באוגוסט 2018
^ סיגל קליין, מי מנהלת את חוצות היוצר למעלה מ-40 שנה?, באתר כל העיר, 16 ביולי 2018
^ רפי גמיש, תחת מגבלות התו הירוק: פסטיבל חוצות היוצר חוזר, באתר כל העיר, 9 באוגוסט 2021

[מעריב-1] ¹ ² החיים חזרו לשני מיבני־האבן שלמרגלות חומת העיר העתיקה, מעריב, 9 בספטמבר 1969

[2] מינהלת החרום של הבירה ־ לקואליציית־קבע, על המשמר, 16 ביוני 1967

[3] ניר חסון, ראש העיר ירושלים מתנגד לפינוי חוצות היוצר, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009

[4] אמני חוצות היוצר בירושלים ניצחו במאבק ולא יפונו, באתר הארץ, 7 ביולי 2011

[5] שפים למען השלום - בלוג חיים משותפים - קרן קטקו איילי

[6] ישראל כהן, אמנות בחוצות ירושלים, דבר, 7 בספטמבר 1970

[7] בירושלים ננעל יריד חוצות היוצר, מעריב, 22 באוגוסט 1976

[8] יונתן פלג, להשלים הפסיפס של יישוב ירושלים בכל הדורות, דבר, 11 ביולי 1978

[9] גדעון ויגרט, חוצות היוצר הערבי, דבר, 8 באוגוסט 1979

[10] למעלה ממאה אמנים ואומנים, חדשות, 9 באוגוסט 1991

[11] דפנה יעקובוס רנצר, פסטיבל חוצות היוצר בירושלים יוצא לדרך, באתר כל העיר, 3 באוגוסט 2018

[12] סיגל קליין, מי מנהלת את חוצות היוצר למעלה מ-40 שנה?, באתר כל העיר, 16 ביולי 2018

[13] רפי גמיש, תחת מגבלות התו הירוק: פסטיבל חוצות היוצר חוזר, באתר כל העיר, 9 באוגוסט 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]