חוסן ארגוני
חוסן ארגוני הוא מונח המתייחס למידת היכולת של ארגון לצפות ולהתאושש מזעזועים. חוסן ארגוני הוא יכולתו של הארגון להתמודד מראש עם הפרעות ואירועים בלתי צפויים, תודות לערנות אסטרטגית החוזה פני עתיד ותודות לניהול מחובר למציאות המסייע לארגון להבין את מצבו האמיתי תוך כדי התרחשותם של זעזועים פנימיים או חיצוניים. החוסן מושתת על הכנה מראש ופעולות מניעה מקדימות שמטרתן להקטין את ההסתברות של התרחשות האיומים ולהפחית מעוצמת כל זעזוע שעלול להתרחש. בנוסף, החוסן מושתת על היכולת להתנהל בתנאי משבר וזעזוע כדי לקצר את משך השלכותיהם השליליות, תוך מקסום יכולת ההתאוששות של הארגון והחזרתו למצב המקורי או למצב החדש והרצוי תוך פרק זמן קצר ככל שניתן.
רמת החוסן הארגוני היא פונקציה של רמת הירידה בתפקוד הארגון כתוצאה מזעזוע, משך הזמן בו הארגון לא נמצא בתפקודו הרגיל ורמת התפקוד אליה הארגון הצליח להגיע לאחר הזעזוע. ככל שהירידה בתפקוד הארגון מצומצמת יותר, משך ההתאוששות- הזמן בו הארגון לא נמצא בתפקודו הרגיל קצר יותר ורמת התפקוד לאחר ההתאוששות מהזעזוע גבוהה יותר, כך לארגון יש רמה גבוהה יותר של חוסן ארגוני.[1]
התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעידן של חוסר ודאות כלכלית וגאופוליטית עולמית, קהילות נתקלות יותר ויותר במצבי חירום ומשברים המאתגרים את היציבות החברתית והכלכלית שלהן. כדי להתאושש ממשברים אלה הן נעזרות בארגונים, בעובדיהם ובשירותיהם. במצבי חירום ארגונים וקהילות חולקים את אותה המטרה, אם קהילות אינן מוכנות להתמודד עם משבר גם לארגונים אין את המסוגלות להתמודד איתו ולהפך.
מעשי הטרור כמו ה-11 בספטמבר הובילו לעליה בדיון במושג החוסן. בנוסף, תקופה זו מתאפיינת בשינויים חסרי תקדים וחוסר יציבות כלכלית ועסקית, שמביאים לשיבושים הדורשים זריזות ארגונית וחוסן ארגוני. למשל, ההאצה בשינויים טכנולוגיים, תהפוכות רגולטוריות, זעזועים גאופוליטיים, שינויים פתאומיים בטעמי הצרכן ותחרויות לא מסורתית.
בשנים האחרונות ישנה גישה טובה יותר לשוקי העולם (יצוא ויבוא סחורות), עלייה של בסיס הצרכנים (מעמד הביניים בעולם גדל), פיתוחים טכנולוגיים ותקשורת המעצימים את השינויים. לאור כך, בסביבה כאוטית ולא וודאית ההישרדות תלויה במידת היכולת להסתגלות מהירה ובתגובה פעילה ויעילה המסוגלת להתמודד עם תחרות ושינויים סביבתיים.[2]
גורמים המשפיעים על חוסן ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התאמת מבנה הארגון לסביבתו מסייעת לו להתמודד עם זעזועים. כאשר סביבת הארגון משתנה באופן תדיר, המבנים הארגוניים מעניקים לארגון גמישות להשתנות ומשום כך רמה גבוהה יותר של חוסן ארגוני.
תהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליכי ניהול חשיבה והפקת לקחים מאפשרים לארגון להתנהל תוך כדי משבר באופן יעיל ובכך לצמצם את השפעות שליליות, ירידה בתפקוד, משך זמן ההתאוששות ויכולת הארגון לחזור לתפקוד הרצוי.
אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולת הארגון לצפות תרחישים עתידיים ולזהות זעזועים אפשריים מבוססת על ראייתו האסטרטגית. יכולת אסטרטגית גבוהה מאפשרת לארגון להיערך מראש באופן טוב יותר לקראת זעזוע ואף לערוך את השינויים וההתאמות הנדרשים כדי לחמוק מהשפעותיו, כך שהארגון הוא שיוזם את השינוי לפני התרחשות הזעזוע. ארגונים בעלי יכולת אסטרטגית גבוהה יכולים אף לרתום את הזעזוע לטובתם ולשפר עמדות לעומת ארגונים מתחרים אחרים שצפויים להיות מושפעים ממנו אף הם.
ניהול משאבי הארגון החיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולת הארגון להבטיח את המשאבים החיצוניים הנחוצים להמשך פעילותו (ללא תלות במשאב אחד), דוגמת אספקת חשמל.
בקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולת הארגון לקבל משוב מדויק ומהיר על מצבו ולעקוב אחר היעדים שלו ולהשיג את מטרותיו.
המשאב האנושי בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עובדים בעלי מוטיבציה גבוהה, כישורים מקצועיים גבוהים, המצוידים בכל הנחוץ להם לביצוע תפקידם, צפויים לתפקד באופן אפקטיבי ובפרט בתנאי משבר.
בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהלי בטיחות לפיהם הארגון צריך לפעול בעת חירום לרבות הנהלים הנוגעים לשמירה על בטיחות האנשים ועל תקינות הציוד בחירום.
חדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולת הארגון לקיים תהליך של חדשנות מתמדת המאפשר לו ליצור יתרונות תחרותיים בכל עת ובכך להתמודד בסביבה טורבולנטית.
אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם ארגונים אשר אינם מעוניינים כלל להשתנות ורמת החוסן שלהם תימדד על פי יכולתם להישאר כפי שהם ובאותה רמה תפקודית למרות השינויים בסביבה. [3][4][5]
עקרונות לחוסן ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכתיות: מבנה מערכתי אינו נשען ותלוי ברכיב בודד. התלות ברכיב בודד גורמת לארגון להיות פגיע יותר מול זעזועים שכן אובדן הרכיב יפגע מהותית ביכולת הארגון להתאושש.
- ביזוריות: מיקומים שונים של מבנים ופונקציות ארגוניות מהותיות המהוות את "השכל הארגוני", ותומכות ביכולת הלמידה הארגונית, יהוו כגיבוי במקרה הצורך ויאפשרו לארגון לשחזר את עצמו ולהמשיך לפעול.
- יכולת אבולוציונית: יכולת הארגון להתפתח כתוצאה מזעזועים חיצוניים, ארגון הלומד מהתמודדותו עם זעזועים ומשפר את יכולת עמידותו עם הזמן.
- תרבות ארגונית ומנהיגות: תרבות המעודדת יחסי אמון וקיומה של מנהיגות בארגון עומדים בבסיס אוריינטציית העתיד, החדשנות והיכולת לאדפטציה מהירה שנובעת מיכולות המשאב האנושי.
- הבנה ופירוש המציאות: האחיזה של הארגון בנעשה בסביבתו החיצונית והפנימית לפני ותוך כדי משבר.[6][7]
מדידת חוסן ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדידת החוסן מספקת ידע לארגון אודות החוזקות והחולשות שלו לפני התרחשות המשבר. מדדים לחוסן ארגוני יכולים לשקף את התפתחות החוסן הארגוני, המשפיעה לטובה על מיצוב הארגון בשוק ועל יכולתו לפעול בתנאי תחרות. כמו כן, כאשר יש מדד לחוסן, והחוסן נחשב לגבוה, זה יכול לסייע בגיוס משקיעים לארגון.
חוסן ארגוני מושפע גם מגורמים חברתיים ותרבותיים שהם גורמים מאתגרים למדידה ולהצבעה על קשר ישיר לתוצאות כלכליות. ישנו קושי לכמת עד כמה העלות של תוכניות ואימונים לחירום משפיעים על החוסן הארגוני ועל הרווחיות של הארגון. בנוסף, רק בעת משבר אמיתי ניתן לדעת מה מידת חוסנו של הארגון היות שרמת החוסן הארגוני נמדדת על ציר הזמן. לכן, המדידה היא עקיפה ומתמקדת בבחינת אותם הגורמים שצפויים להשפיע על רמת החוסן הארגוני.
- שאלונים: שימוש במדדים סמי-כמותניים- מבצעים הערכת היבטים שונים של "חוסן ארגוני" כאשר כל היבט נסקר על ידי מספר שאלות. השאלון מספק לארגונים מידע על נקודות החוזק והחולשה שלהם, משך זמן ההתאוששות שלהם, האם רמת העמידות עומדת בציפיות הארגון ושל בעלי העניין ומה ניתן לעשות על מנת להשתפר.
- אינדקס עלות החוסן - RCI: מדידה כמותנית המדגישה את אלמנט ההתאוששות, בוחנת את משך הזמן שנדרש למערכת על מנת להתאושש ואת העלות או ההפסד שנגרמו בתהליך ההתאוששות. [8][9]
מושגים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוסן שרשרת אספקה: ממוקד ביכולת המשכיות הייצור בקו ייצור נוכח הפרעות חיצוניות כמו פגיעה באספקת חומרי גלם ופנימיות כמו תקינות המערכות והמכונות בקו הייצור.
- חוסן כלכלי: ממוקד בפן הכלכלי של מניעת ההפסדים ויכולת ההישרדות של הארגון תוך כדי משבר כלכלי, וכן ביכולתו לבצע את אדפטציות הנדרשות לשם צבירה מחודשת של רווחים והשגת צמיחה.
- חוסן הנדסי: ממוקד בממשק סביבה/מערכות טכנולוגיות ויכולת מבנית פיזית לעמוד בזעזועים סביבתיים. בתוך כך ישנה הסתכלות על אמינות המערכת הטכנולוגית ועל היכולת להחזירה לפעילות לאחר תקלה, או לערוך בה התאמות כך שתתן מענה עבור תפקודים שונים.
- חוסן חברתי: עוסק במידת יכולתם של יחידים, קבוצות וקהילות להתמודד אל מול לחצים חיצוניים והפרעות הנובעות כתוצאה משינויים חברתיים, פוליטיים וסביבתיים.[10]
- כיצד ניתן לפתח חוסן ארגוני לקראת אירועי חירום ומשבר, הוצאת מערכות, אוגוסט 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ (2016). Annarelli A. & Nonino F, Strategic and operational management of organizational resilience: current state of research and future directions, Omega, 62, 1-18
- ^ (de Oliveira Teixeira, E., & Werther, W. B. (2013, Resilience: Continuous renewal of competitive advantages, Business Horizons, 56(3), 333-342
- ^ (2013). Aleksić A., Stefanović M., Arsovski S. & Tadić D, An assessment of organizational resilience potential in SMEs of the process industry, a fuzzy approach., Journal of Loss Prevention in the Process Industries, 26, 1238-124
- ^ Mamouni Limnios E.A., Mazzarol T., Ghadouani A. & Schilizzi S.G.M. (2014)., The resilience architecture framework: four organizational archetypes., European Management Journal, 32, 104-116.
- ^ Teixeira, E.O, Werther, J. B. (2013, Resilience: continuous renewal of competitive advantages., Business Horizons (56), 333-342
- ^ Hosseini S., Barker K. & Ramirez-Marquez J.E. (2016)., A review of definitions and measures of system resilience., Reliability Engineering and System Safety, 145, 47-61
- ^ Teixeira, E.O, Werther, J. B. (2013),, Resilience: continuous renewal of competitive advantages, . Business Horizons (56), 333-342
- ^ Hosseini S., Barker K. & Ramirez-Marquez J.E. (2016)., A review of definitions and measures of system resilience, Reliability Engineering and System Safety, 145,
- ^ (Lee, A.V., Vargo, J., Seville,E., (2013),, Developing a tool to measure and compare organizations’ resilience, Natural Hazards Reviews, 14(1), 29-41.
- ^ Hosseini S., Barker K. & Ramirez-Marquez J.E. (2016)., A review of definitions and measures of system resilience, Reliability Engineering and System Safety, 145, 47-61
