חומת מגן כלכלית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
חומת מגן כלכלית הוא כינוי שטבע שר האוצר בממשלת שרון הראשונה, סילבן שלום, למדיניות הכלכלית של משרד האוצר, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן[1]. בהגשמת התוכנית עסק השר שלום עצמו בשנת 2002, והמשיך בה מחליפו בתפקיד בממשלת שרון השנייה, בנימין נתניהו, בשנים 2003–2005.
התוכנית הגיעה בתגובה למיתון הכלכלי בישראל לאחר ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2001, משבר התעשיות הטכנולוגיה והחמרה במצב הביטחוני ב-2002 כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה. התוכנית עזרה בהפחתת הגרעון הציבורי ועזרה בקבלת חלק מהערבויות שממשלת ישראל ביקשה מארצות הברית לצורך יציאה מהמיתון. היא אוששה את הפעילות העסקית במשק, הקטינה את המעורבות הממשלתית, כך שכלל הפרמטרים הראו התאוששות כלכלית רחבה בהם חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית.
חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למימוש התוכנית שימשו שלושה חוקי הסדרים, שלוו בצעדי חקיקה נוספים. ראשית מימושה של התוכנית בחוק תוכנית החירום הכלכלית[2], שאושר בכנסת ביוני 2002, והמשכה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002[3] ובחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל[4].
השינויים שהונהגו במסגרת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינויים בתקציב המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיצוץ בשכר במגזר הציבורי
- קיצוץ של 4% ברבות מהקצבאות והגמלאות של המוסד לביטוח לאומי
- קיצוצים חדים ביותר בקצבאות הילדים
רפורמה במס הכנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", נחקק תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה[5], שמרכיביו העיקריים:
- תחילתו של תהליך להורדת שיעורי המס (סעיף 121 לפקודת מס הכנסה).
- חיוב במס הכנסה של רווחים ריאליים מהכנסות מריבית ומשוק ההון.
- מעבר ממיסוי טריטוריאלי למיסוי פרסונלי, שהביא להרחבה מהותית בחיוב במס הכנסה של ישראלים השוהים בחו"ל.
- רפורמה במיסוי הקצאת מניות לעובדים (סעיף 102 לפקודת מס הכנסה).
רפורמות מבניות במשק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפורמת בכר להקטנת הריכוזיות בשוק ההון
- הלאמת קרנות הפנסיה הגרעוניות
- העלאת גיל הפרישה לגברים מגיל 65 לגיל 67, ולנשים מגיל 60 לגיל 62.
הפרטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל על הונפקה לבורסה ב-2003[6]
- צים נמכרה לאחים עופר ב-2004
- גרעין השליטה בבנק דיסקונט נמכר ב-2005 לקבוצת משקיעים בראשות איש העסקים מתיו ברונפמן
- גרעין השליטה בבזק נמכר לקבוצת משקיעים בראשות חיים סבן[7].
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוכנית הצטיירה כמדיניות כלכלית אנטי-חברתית הפוגעת בשכבות חלשות ומגדילה את אי-השוויון במשק ובמהלכה הייתה עליה חדה במדדי העוני היחסי והפערים החברתיים הורחבו. כמו כן רווחות האשמות שנתניהו "מכר בזול" נכסי ציבור לאילי הון, ובכך למעשה העשיר משפחות בודדות על חשבון כלל אזרחי ישראל. חלק מהמתנגדים לתוכנית מכנים את המדיניות "גזרות ביבי". בעיתונות החרדית כונתה התוכנית "גזרות תשס"ג"[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התוכנית הכלכלית 2002–2003 של משרד האוצר(הקישור אינו פעיל), באתר משרד האוצר
- תני גולדשטיין ועידו אפרתי, בנימין נתניהו: רפורמטור והמפריט הלאומי, באתר ynet, 7 באוגוסט 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גד ליאור, שלום: "התכנית הכלכלית לא פגעה בשכבות הביניים", באתר ynet, 26 בפברואר 2002
- ^ חוק תוכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002 ו-2003), התשס"ב-2002, ס"ח 1850 מיום 16 ביוני 2002
- ^ חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002, ס"ח 1882 מיום 29 בדצמבר 2002
- ^ חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ס"ח 1892 מיום 31 ביולי 2003
- ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, ס"ח 1863 מיום 4 באוגוסט 2002
- ^ אל על עברה ב-2003 מהפסד לרווח, באתר ynet, 3 במרץ 2004
- ^ תני גולדשטיין, סבן-אייפקס זכו במכרז בזק; המחיר - 972 מיליון דולר, באתר ynet, 9 במאי 2005
- ^ הפגנת חרדים נגד "גזרות תשס"ג", באתר ערוץ 7, 27 במאי 2003