חולות ניצנים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | חולות |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 30 קמ"ר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | בין אשדוד לאשקלון |
| קואורדינטות | 31°44′23″N 34°37′49″E / 31.739779°N 34.630366°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   חולות ניצנים  | |
  | |
חוֹלוֹת נִצָּנִים (או חולות אשדוד) הוא אזור המשתרע על פני 30 אלף דונמים דרומית לאשדוד וצפונית לאשקלון, על חוף הים התיכון. למעט היישוב ניצן השטח כמעט ולא מיושב. חלק מאזור החולות הוכרז כשמורת טבע על מנת להגן על הדיונות המעטות שקיימות בארץ ישראל, ולאחר שנעשה שימוש לא יעיל בחולות למען תעשיית הבנייה בארץ. החולות בניצנים מאופיינים בקרקע הכורכר הטיפוסית למישור החוף הדרומי.
בשמורה יש מגוון צמחים ובעלי חיים הכוללים צבי מצוי ארצישראלי (מעל 100 פרטים), צב יבשה מצוי, תן זהוב, חזיר בר, שועל מצוי, ארנבות, נמיות וחוגלות.
במרחק של כקילומטר מחוף הים משתרעת שורה של בריכות מי תהום. הבריכות נוצרו כתוצאה מחפירתן של מחצבות כורכר בין שנות ה-60 לשנות ה-90, ואורכן הכולל כקילומטר אחד מצפון לדרום. החפירה בין צוקי הכורכר בגובה של כ-20 מטרים אפשרה למי התהום להציף את המחצבות, וכך נוצרו בריכות מלאכותיות שסביבן גדלים צמחים הידרופיליים.
מלבד שמורת הטבע והיישוב הדתי-לאומי ניצן שוכנים במתחם גם בסיס טירונות (בט"ר ניצנים), חוף רחצה בתשלום וכן פארק המשמש להופעות רוק.
היסטוריה של האזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
באזור ניצנים התרחשו קרבות מרכזיים במלחמת העצמאות, שבמהלכם כבש הצבא המצרי את האזור, ובפרט את קיבוץ ניצנים, ולאחר מכן גורש בידי צה"ל.
בשנת 1962 זוהה אזור ניצנים ביחד עם שלושה אתרים אחרים לחוף הים התיכון, כמתאים להקמת כור גרעיני[1] משולב לאספקת חשמל והתפלת מי ים[2]. בשנת 1974 התקדמו הדיונים להקמת כור גרעיני בישראל וניצנים נחשב לאתר המוביל[3]. במקום בוצעו בדיקות גאולוגיות מחשש שבקע בים או תנודות קרקע בקרבת חולות ניצנים יסכנו את הכור[4]. באוגוסט 1980 הוחלט סופית שלא להקים בחולות ניצנים כור גרעיני, בגלל הקרבה למרכזי אוכלוסייה[5]. בשנת 1976 צולם הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" בחולות ניצנים.
בעקבות תוכנית ההתנתקות הועלתה הצעה להעתיק את כל יישובי גוש קטיף לאזור ניצנים, וליישבם בארבעה יישובים באזור. תוכנית זו זכתה להתנגדות רבה מצד ארגוני איכות הסביבה, אך לתמיכתו של ראש הממשלה אריאל שרון, שהכריז שיש להקל על המתיישבים המפונים ככל האפשר. תוכנית התיישבות במתחם ניצנים גררה ספקות רבים לגבי עתיד הדיונות הייחודיות בישראל. מתחם ארבעת היישובים על פי התוכנית היה אמור לקום על כ-500 דונם בלבד, אך רבים מהמפונים רצו לייעד עוד כ-4,500 דונם גם לחקלאות, דבר שהיה גורם להרס הדיונות ולהרס שמורת הטבע. כתוצאה ממאבק סביבתי, נבנה בסופו של דבר יישוב אחד בלבד - באר גנים, ובנוסף הורחב היישוב ניצן, שניהם על חשבון שטחים חקלאיים.
שמורת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמורת טבע חולות ניצנים היא שמורת טבע באזור החולות המתפרשת על פני שטח של 7,700 דונם, והיא הוכרזה כשמורת טבע ב-2 ביוני 2005.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
נוף בחולות ניצנים -
נוף בחולות ניצנים -
הכניסה לשמורת הטבע סמוך לחניון חורשת האקליפטוס -
מראה בבריכות מי התהום בניצנים -
שלט ובו מפת השמורה -
מבט אווירי על חוף ניצנים
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר חולות ניצנים
- בריכות ניצנים, באתר "טבע ונופים בישראל"
- שמורת חולות ניצנים, באתר "טבע ונופים בישראל"
- שמורת טבע חולות ניצנים, באתר רשות הטבע והגנים
- כתבי ynet, שרון סייר בניצנים; הורה להתחיל לעבוד בשטח, באתר ynet, 7 באפריל 2005
- "פרויקט 1:18 דק' על..." - חורשת האקליפטוס, חניון הלילה (מיכה אמיתי)
- "פרויקט 1:18 דק' על..." - שלולית החורף, חולות ניצנים (מיכה אמיתי)
אילנה קוריאל, חוף מבטחים, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בספטמבר 2018- איתן לשם, טיול מפתיע בארץ האגמים המתוקים שעל שפת חוף ניצנים, באתר הארץ, 6 ביוני 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד מושיוב, לא שאלת יוקרה, דבר, 15 בנובמבר 1972
- ^ האם כדאי יהיה להמתיק מי ים בכור גרעיני דו תכליתי?, דבר, 10 במרץ 1966
- ^ עזרא ינוב, ראשי רשויות בדרום נגד הקמת כור גרעיני, מעריב, 30 בדצמבר 1974
- ^ עזרא ינוב, "בקע בים" מעמיד בספק הקמת כור גרעיני בניצנים, מעריב, 19 ביוני 1975
עמוס לבב, תנודות קרקע בחוף ניצנים מטילות בספק בטיחות הכור, מעריב, 18 ביולי 1976 - ^ שמעון רפפורט, בניצנים לא תוקם תתנת כח גרעינית, מעריב, 6 באוגוסט 1980
