חוזה הפרשים
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך נחתך באמצע ולא מבאר מונחים הניתנים בו.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך נחתך באמצע ולא מבאר מונחים הניתנים בו. | |
חוזה הפרשים (באנגלית: CFD Contract for Difference) הוא חוזה בין שני צדדים, המתואר בדרך כלל כ"קונה "ו"מוכר", הקובע כי הקונה ישלם למוכר את ההפרש בין הערך הנוכחי של נכס לבין שוויו במחיר זמן החוזה (אם ההפרש שלילי, המוכר משלם במקום זאת לקונה)[1].
חוזה הפרשים הוא בעצם מכשיר פיננסי שמבוסס ועוקב אחרי המחיר של מכשירים פיננסים וניירות ערך אחרים, והקונה לא באמת קונה את הנכס הפיננסי (מט"ח, מדד, מניה, סחורה וכו') ואינו הבעלים שלה בשום שלב. החוזה הוא על ההפרש בין מחיר הנכס במועד פתיחת העסקה לסגירתה. הכלי רלוונטי בעיקר למסחר בטווח זמן קצר[2][3].
חוזה הפרשים הוא מכשיר השקעה משוכלל המבוסס על מינוף ובדומה לאופציה יש אפשרות להפסדים משמעותיים[4].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצאתם[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוזי הפרשים פותחו במקור בראשית בשנות ה-90 של המאה ה-20 בלונדון כסוג של החלפת מניות (עסקת החלף) הנסחרות בשולי רווח נמוכים. המצאת חוזי הפרשים, מיוחסת לשני בנקאים מבנק UBS Warburg. הם שימשו בתחילה קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים כדי לגדר בצורה חסכונית את חשיפתם למניות בבורסה לניירות ערך בלונדון, בעיקר מכיוון שהם נדרשו לרווחיות קטנה בלבד. יתרה מזו, מכיוון ששום מניה פיזית לא החליפה ידיים, הם גם נמנעו ממס בולים בבריטניה.
מסחר קמעונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות התשעים החלו חוזי הפרשים להיסחר גם על ידי סוחרים קמעונאיים והציבור הרחב. הם זכו לפופולריות על ידי מספר חברות בבריטניה, שהקימו פלטפורמות סחר מקוונות חדשניות שהקלו על הצגת מחירים וסחר בזמן אמת. החברה הראשונה שעשתה זאת הייתה GNI ושירות המסחר שלה GNI Touch, שנרכשה מאוחר יותר על ידי חברת MF Global. מיד אחר כך החלו לפעול IG Markets ו-CMC Markets.
בסביבות שנת 2001, מספר ספקי פלטפורמת המסחר בחוזי הפרשים הבינו שהייתה להם השפעה כלכלית זהה ל"הימורי מרווחים" (Spread betting), פרט לכך שרווחי "הימורי מרווחים" פטורים ממס רווחי הון. מרבית הספקים השיקו גם פעילות "הימורי מרווחים" על מכשירים פיננסיים במקביל לסחר בחוזי הפרשים. בבריטניה שוק חוזי ההפרשים ושוק "הימורי מרווחים" על מכשירים פיננסיים במובנים רבים היה זהה. עם זאת, בשונה מחוזי הפרשים, שיוצאו למספר מדינות שונות, "הימורי מרווחים", ככל שהיא מסתמכת על יתרון מס ספציפי למדינה, נותרו בעיקר תופעה של בריטניה ואירלנד.
ספקי המסחר בחוזי הפרשים החלו להתרחב לשווקים מעבר לים, החל מאוסטרליה ביולי 2002 על ידי IG Markets ו-CMC Markets. הם הפכו זמינים באוסטרליה, אוסטריה, קנדה, קפריסין, צרפת, גרמניה, הונג קונג, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, הולנד, לוקסמבורג, נורווגיה, פולין, פורטוגל, רומניה, רוסיה, סינגפור, דרום אפריקה, ספרד, שוודיה, שווייץ, טורקיה, בריטניה וניו זילנד. הם אינם מורשים במספר מדינות אחרות - ובמיוחד בארצות הברית, שם, בשל כללים של הוועדה לניירות ערך ולבורסות, חוזי הפרשים אינם יכולים להיסחר על ידי משקיעים קמעונאיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיא רונן, תוכן מקודם, מינוף של עשרות ואף מאות אחוזים: נצלו את התנודתיות בשווקים באמצעות מסחר בחוזה הפרשים, באתר TheMarker, 26 בספטמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ CFD/ חוזה הפרשים – כל מה שצריך לדעת, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2018
- ^ סוחרים? משקיעים בבורסה? מה זה CFD? והאם הוא רלבנטי עבורכם?, באתר Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה, 2020-11-02
- ^ מה זה CFD והאם כדאי לסחור בהם?, באתר INSIDERS
- ^ אבישי בן משה, CFD- חוזה הפרשים - המדריך המלא! |, באתר הון, 2015-04-05
