חוות גלעד
 | |
| טריטוריה | יהודה ושומרון |
|---|---|
| מחוז | מחוז יהודה ושומרון |
| תאריך ייסוד | 2002 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במאחז | 70 משפחות (2021) |
| קואורדינטות | 32°12′03″N 35°11′01″E / 32.200961°N 35.183506°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
חוות גלעד הוא מאחז בשומרון, הממוקם ליד כביש 60 סמוך לצומת ג'ית וליישוב יצהר וקדומים. דרומית למאחז נמצא אתר ארכאולוגי בשם ח'רבת אפקס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאחז הוקם על ידי איתי ובת-ציון זר ונערים מהיישובים הסמוכים ב-2002. לטענת משפחת זר, בסוף שנות ה-70, משה זר, אביו של איתי זר, רכש את הקרקע עליה ממוקם המאחז, באמצעות חברת "הר וגיא" שבבעלותו[1]. אולם, שאלת הבעלות על הקרקע אינה מוכרעת, ועולה מפעם לפעם בדיונים המשפטיים הסובבים את המאחז, וחוקיות הבנייה בשטחו ובשטחים הסובבים אותו[2][3][4]. המאחז הוקם בשנת 2002 על ידי איתי זר כתגובה לרצח אחיו גלעד זר, שהיה קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון, ליד צומת ג'ית. עם הקמתו, מנה 4 משפחות.[דרוש מקור] בשנת 2005 הוקמה בחווה "ישיבת שירו למלך" בראשות הרב מאיר גולדמינץ[5].
ב-30 באוקטובר 2010 נערך בחווה ביקור רשמי של יושב ראש הכנסת רובי רבלין. ריבלין נפגש עם איתי זר וחברי ועד החווה. בביקור הביע ריבלין תמיכה בהכשרת המאחז[6][7]. ביוני 2011, המאחז מנה 29 משפחות[8].[דרוש מקור]
בתחילת 2014, לאור הבנה בין התושבים לבין שר הביטחון בוגי יעלון הסכימו תושבי המאחז לפנות ארבעה מבנים ובתמורה הבטיח שר הביטחון לאשרר את חוקיות המאחז. לאחר הבנה זו אכן פונו חלק ממבני המאחז, אולם נכון ל-2015, הנושא עדיין מצוי במחלוקת משפטית, שכן ההבנה בין התושבים לבין השר אינה מעוגנת בחוק[9][2].
בגבעות הסמוכות נמצאים מאחזים המיושבים על ידי נוער הגבעות ומסייעים לבניית החווה, על המקום מפקחים מועצת יש"ע והמועצה האזורית שומרון.
ב-2015 התגוררו בחווה כ-40 משפחות[10], ופועלת בה "ישיבת שירו למלך"[2].
בשנת 2021 גרו בחווה 70 משפחות, שרובן בבתי קבע. החווה מתפקדת כיישוב קהילתי, ויש בה בית כנסת, 2 גני ילדים, מעון, ספרייה וסניף של "בני עקיבא". חקלאים בני המקום מגדלים בו כרמי זיתים וענבים מהם מיוצרים שמן זית ויין.
תהליכי הסדרת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פיגוע הירי ליד חוות גלעד
ב-9 בינואר 2018 נרצח תושב המאחז, הרב רזיאל שבח, בפיגוע ירי בצומת הכניסה ליישוב[11]. הוא נקבר למחרת בבית עלמין שנחנך במקום.
בעקבות הפיגוע, ב-4 בפברואר 2018 החליטה ממשלת ישראל להסדיר את המאחז באמצעות הגדרתו כיישוב חדש (במעמד התנחלות) או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו[12]. עם זאת, בדיון שנערך לקראת סוף שנת 2018, עלה כי ההחלטה לא קודמה בפועל מסיבות בירוקרטיות[13].
אירועים ביטחוניים ופינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2002, חודשים ספורים אחרי הקמת החווה, פינו כוחות הביטחון את החווה. במהלך הריסת המבנים בחווה התפתחו עימותים קשים שבהם היו 90 פצועים. זמן קצר לאחר סיום האירוע, החלו המתיישבים לבנות מחדש את החווה[14].
בינואר 2009 קיבל בית המשפט את תביעת תושבי היישוב נגד עיתון "מעריב", בשל הוצאת דיבה נגדם בכתבה שעסקה במניעת פינוי היישוב. בית המשפט חייב את מעריב בפיצוי בסך 40,000 ש"ח[15].
ב-28 בפברואר 2011 הרסו כוחות הביטחון בית ביישוב, יסודות של מבנה ואוהל. הרס המבנה לווה בהתפרעות מצד מתנחלים, אשר נענה בשימוש באמצעים לפיזור הפגנות על ידי כוחות המשטרה[16]. בעקבות הרס המבנים, התקיימו הפגנות סוערות בירושלים בהן המפגינים מחו על עצם הפינוי ועל שימוש מופרז בכוח שנעשה במהלך הפינוי לטענתם. כמו כן יהודים השליכו בקבוקי תבערה בכפר חווארה[17].
ביוני 2012 הציתו פלסטינים את ביתה של משפחת אורבך. תושבי החווה הקימו קרן כספית לשיקום הדירה ותכולתה[18].
ביולי 2012 סיכלו מאות מתושבי האזור שהגיעו לחוות גלעד, כוונה להרוס שני מבנים[19][20].
ב-20 במאי 2013 ניסו עשרות פלסטינים לתקוף את החווה. כיתת הכוננות של היישוב הדפה אותם עד להגעת כוחות הצבא שהרחיקו את הפורעים ועצרה מספר אנשים[21].
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ 1 - כתבה טלוויזיונית על "חוות גלעד", סרטון באתר יוטיוב
עודד שלום, אלישע בן־קימון, תג מחיר למשתכן, באתר "ידיעות אחרונות", 28 בדצמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית משפט השלום ירושלים 005338/04
- ^ 1 2 3 חיים לוינסון, העליון הורה להרוס מבנה שהוקם במאחז חוות הגלעד ללא היתר, באתר הארץ, 27 בפברואר 2014
- ^ יאיר אלטמן ואליאור לוי, תנופת בנייה בחוות גלעד: "על חשבון פלסטינים", באתר ynet, 8 במרץ 2011
- ^ מאחזים - קצת סדר בבלגן, מתוך אתר שלום עכשיו
- ^ מוישי נשמה, ראש ישיבת שירו למלך: נס חנוכה היום? ממשלת ישראל מתחמקת(הקישור אינו פעיל, 14.10.2021), 13 בדצמבר 2012
- ^ ריבלין הכריז כי "בכל מקום שיהודים יושבים על אדמות שנרכשו בכסף מלא, על הממשלה לסייע בהסדרת מגוריהם וביצירת תשתיות מתאימות".
- ^ יוני קמפינסקי, ריבלין: יש להסדיר מגורים באדמות שנרכשו כדין, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2012
- ^ השומרון - נופי אנוש וטבע(הקישור אינו פעיל, 14.10.2021)
- ^ חיים לוינסון, התושבים יפנו ארבעה מבנים, יעלון בודק אפשרות להלבין את המאחז חוות גלעד, באתר הארץ, 31 בינואר 2014
- ^ יוני קמפינסקי, עשור של בניין לאורו של גלעד הי"ד, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2012
- ^ אלישע בן קימון ויואב זיתון, גר בחוות גלעד, נרצח בחוות גלעד, נטמן בחוות גלעד, באתר ynet, 11 בינואר 2018
- ^ יניר קוזין, הממשלה אישרה פה אחד את הכשרת המאחז חוות גלעד, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2018;
הקמת ישוב במועצה אזורית שומרון - הצעה להחלטה, באתר של משרד ראש הממשלה, 4 בפברואר 2018 - ^ שי ניר, בגלל מחסור בתקנים: גם ממשלת הימין לא מקדמת את הסדרת חוות גלעד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 בדצמבר 2018
- ^ אפרת וייס, המתנחלים החלו בהקמה מחדש של חוות גלעד, באתר ynet, 20 באוקטובר 2002
- ^ משה זר נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, באתר העין השביעית
- ^ חיים לוינסון, המשטרה: השימוש באמצעים לפיזור הפגנות בפינוי חוות גלעד היה "מאופק ומקצועי", באתר הארץ, 6 במרץ 2011
- ^ יהושע בריינר, איילה חננאל וניר יהב, מחאת הימין: הפגנות בי-ם, בקבוק תבערה בחווארה, באתר וואלה!, 28 בפברואר 2011
- ^ אורנית עצר, הזוג שביתו הוצת: נמשיך ליישב את הארץ, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2012
- ^ בני טוקר, בירושלים הפגינו: בחוות גלעד נערכו לפינוי, באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2012
- ^ חוות גלעד, בביצוע מבט - במאחז חוות גלעד מתגייסים למאבק נגד כוונת המדינה להרוס 2 מבנים לא חוקיים, סרטון באתר יוטיוב
- ^ שמעון כהן, עשרות ערבים תקפו את חוות גלעד, באתר ערוץ 7, 20 במאי 2013
| ||||||||||||||||
