חוגלית אפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןחוגלית אפורה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תרנגולאים
משפחה: פסיוניים
תת־משפחה: חוגלות
סוג: חוגלית
מין: חוגלית אפורה
שם מדעי
Perdix perdix
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Perdix perdix

חוגלית אפורה, קוֹרֵא אֵירוֹפִּי[2] או חוגלה אנגלית (שם מדעי: Perdix perdix) היא עוף קרקע ממשפחת הפסיוניים החי בכרי דשא וערבות ברחבי אירופה ואסיה וכן נפוצה לאזורים רחוקים כמו לאמריקה הצפונית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוגלית אפורה באורך 28-32 ס"מ. הראש והכנפיים חומים, ועל הראש כרבולת חומה עד כתומה, ושאר הגוף אפור עם מקור קצר ובטן לבנה עם סימן עגול על הבטן אצל זכרים. ההבדל העיקרי בין המינים הוא רצועת פסים על נוצות כנפי הנקבות החסרים בזכרים. הצעירים בעלי נוצות חומות-צהובות ואין להם סימונים על הפנים. כמו רוב התרנגולים הם מעופפים חלשים ואיטיים העפים רק בשעת הצורך.

החוגלית נפוצה ברחבי אירופה ואסיה בערבות ושדות מרעה ומחפשים זרעים קטנים וחרקים. הצעירים ניזונים בעיקר מחרקים המכילים חלבונים רבים.

על אף שהיום מספרם יציב, בעבר הם היו בסכנה גדולה בבריטניה וניצודו עד ש85% מהאוכלוסייה התמעטו עד 1995. כיום הם ניצלו ומספרם יותר יציב בעיקר עקב הפסקת הציד והפגיעה בשדות בה הם ניזונים ומקננים.

הם הופצו על ידי האדם למקומות לא טבעיים כמו לארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם 8 תת-מינים לחוגלית:

  • P. p. perdix
  • P. p. armoricana
  • P. p. sphagnetorum
  • P. p. hispaniensis
  • P. p. italica
  • P. p. lucida
  • P. p. canescens
  • P. p. robusta

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוגלית אפורה בוויקישיתוף
חוגלית אפורה בקינה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוגלית אפורה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ החלטות האקדמיה העברית ללשון