חובת התלמידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חובת התלמידים
שער המהדורה הראשונה של הספר
שער המהדורה הראשונה של הספר
מידע כללי
מאת רבי קלונימוס קלמיש שפירא
סוגה מוסר ותיקון המידות
הוצאה
הוצאה ורשה
תאריך הוצאה 1932
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט חובת התלמידים
היברובוקס 3893

חובת התלמידים הוא ספר מוסר ותיקון המידות על דרך החסידות. מאת רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצ'נה. הספר פורסם לראשונה בשנת ה'תרצ"ב, (1932) בעיר ורשה, והוא מתייחד בסגנונו ובתכניו. הספר עשה רושם רב בעת יציאתו וזוכה עד היום לפופולריות רבה ואף תורגם לכמה שפות, כולל אנגלית ויידיש. את הספר ייעד המחבר בעיקר להדרכת תלמידים צעירים.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמת הספר הפונה להורים ולמחנכים מדגיש המחבר את הצורך בחינוך המותאם אישית לכל אחד על פי צרכיו הייחודיים, כדברי הפסוק: "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כ"ב). הוא מתייחס לתופעת החילון והירידה ברמה הדתית של המון העם. לדבריו, האשמה בדבר מוטלת לא רק על הדור הצעיר אלא גם על ההורים והמחנכים שלא מוסרים את נפשם למען חינוך הדור הבא. הוא קרא להורים ולמחנכים לבחור בדרך של הסברה ולא בדרך של כפייה, שהתאימה לדורות קודמים אך לא מתאימה לדור בו "ישותו של הילד ועצמותו מתקדם להתגבל בלא עיתו".

הרעיון המרכזי בספר הוא הטלת האחריות והחובה על החניך עצמו, באמצעות הדגשת ערכו העצמי ותפקידו בתור בן לעם היהודי. זאת היא הסיבה לשם הספר "חובת התלמידים". רק כך ולא בדרך של כפייה והכרח יצליחו המלמדים לטעת בלב החניכים את אהבת ה' לאורך שנים.

בספר עצמו פונה האדמו"ר מפיאסצנה אל התלמיד בגוף נוכח ומדבר אל לבו להתמיד בלימוד ובתפילה מתוך הדגשת ערכו ורוממותו. דרישתו מהתלמיד איננה לפעול כמבוגר אלא ליצור מודעות למעשים ונטילת אחריות עליהם. הספר מיועד בעיקר לתלמידים צעירים. לתלמידים מבוגרים יותר כתב הרבי את ספריו "הכשרת האברכים" ו"בני מחשבה טובה" שיצאו לאור רק לאחר מותו.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק להקדמה, שלושה עשר פרקים, נספח ציווים ואזהרות ונספח ובו שלושה מאמרים בעניינים שונים.

  • הקדמה – שיח עם המלמדים ואבות הבנים
פרק א' – קריאה אל התלמיד
פרק ב' – ראשית הסתגלות התלמיד
פרק ג' – מעיקרי מחלות הנפש ותרופותיהן
פרק ד' – מחלות העצלות וההתרפות מהן
פרק ה' – איזה עצות פרטיות למתרפה
פרק ו' – ממחלת הישות
פרק ז' – מחלת שפלות המרומה ותרופותיה
פרק ח' – נחיצת עליות הנפש והמידות
פרק ט' – איזה עצות להתעלות ולתקן עצמך בהן
פרק י' – להפוך המידות הרעות למאורי אור
פרק י"א – התמדת עבודה, התמדת בקשה והשקפה מרוממה
פרק י"ב – דברים אחדים בעניין החסידות והתקשרות בתורה על ידה
פרק י"ג – שלא להחמיץ את עצמו
  • נספח ציווים ואזהרות – תמצית הספר, בו מונה המחבר את הציווים והאזהרות שכתב בספרו, שעל התלמידים להתרגל בהם ולזכרם.
  • נספח ובו שלושה מאמרים:
מאמר ראשון – איך להגות בספרי חסידות
מאמר שני – תורה תפילה ושירה לה'
מאמר שלישי – קצת מענייני שבת קודש

על פי שלום מבנה הספר מורכב משלושה שלבי התפתחות מרכזיים: השלב הראשון (פרקים א-ז), עוסק בהסרת המידות הרעות, ובמשלו של הרבי "לנקות את החדר", בשלב זה המחבר מכנה את הקורא: 'תלמיד' ו'נער ישראל' ו'בחור ישראל'. השלב השני (פרקים ח-יב) עוסק בניית מידות טובות, ובמשלו של הרבי 'לקשט את הבית'. בשלב זה המחבר מכנה את הקורא: 'תלמיד ותיק' ו'איש ישראלי'. בשלב השלישי (פרק יג) לאחר יישום כל השלבים הקודמים האדמו"ר מכנה את הקורא: 'תלמיד חסיד' והיינו שכעת מתלמד בעבודת החסידות. לאחר מכן מופיע פרק הסיכום. כשלבסוף מצורף קונטרס שלושה מאמרים העוסקים בענייני חסידות ועל פי האדמו"ר מהווים 'עוד פסיעה למעלה'[1].

הצוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצוואתו של האדמו"ר, כתב בזו הלשון:

תואילו להשתדל לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל. ונא להדפיס על כל קונטרסי, שאני מבקש ומתחנן לפני כל אחד מישראל שילמד מספרי, ובטח זכות אבותי הקדושים (-רבי אלימלך מליז'נסק, המגיד מקוז'ניץ ועוד) יעמוד לו ולכל ביתו בזה ובבא. וה' ירחם עלינו...

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רון וקס, להבת אש קודש: שערים לתורתו של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הוצאת 'תבונות', מכללת הרצוג, אלון שבות, תש"ע (360 עמודים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום (מתן) שלום, מבוא לחובת התלמידים, אסיף תנ"ך ומחשבה ד, תשע"ז, עמ' 184-183