חדית' ע'דיר ח'ום
עַ'דִיר ח'וּם (ערבית: غدير خم, תעתיק מדויק: עַ'דִיר חֻ'ם, נהגה לפעמים רק ר'דיר או ר'אדיר) הוא שמו של חדית' מפורסם באסלאם הקובע, על פי טענת השיעים, כי יורשי מוחמד צריכים להיות עלי בן אבי טאלב וצאצאיו.
החדית' מספר שכאשר מוחמד ועלי טיילו באזור מכה יחד עם עוד מספר מוסלמים[דרושה הבהרה] הם עצרו לנוח ליד מעיין מים חמים. שם אמר מוחמד: "מי שמכיר בי כמַוולַא צריך להכיר בעלי כמַוולַא" (من كنتُ مولاه فعلي مولاه). למילה "מוולא" יש שני פירושים: חבר, ואדון. הסונים מפרשים את המילה כ"חבר", והשיעים – כ"אדון". לטענת השיעים, זוהי ההוכחה הדתית לכך שעלי וצאצאיו צריכים להנהיג את המדינה המוסלמית. לעומת זאת טוענים הסונים כי מדובר בהוכחה לידידותם של מוחמד ועלי ותו לא.
השיעים טוענים כי הכרזת מוחמד באירוע עד'יר ח'ום לא כובדה, ולכן השלטון על המדינה המוסלמית נלקח מעלי בזדון. זהו מקור הפילוג בין הסונים והשיעים עד היום.
ניתוח האירוע מבחינה שיעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאירוע ע'דיר ח'ום חשיבות רבה במסורת השיעית. השיעים טוענים שמוחמד הסביר שראוי שעלי יירש אותו כשהחזיק את ידו מעלה באירוע ע'דיר ח'ום והכריז עליו כאדם קרוב.
לפי האימאם האמריקני השיעי מוחמד באקיר קאזוויני, נביא האסלאם מוחמד לקח 100,000 מוסלמים לע'דיר ח'ום מיד לאחר החאג', כשהם עייפים מהחאג', למשך שלושה ימים, ובשלב מסוים באירוע זה כשמוחמד נאם הרים את ידו של עלי אבן אבי טאלב והכריז עליו כ"מוולא" (מילה שיכולה להתפרש הן כחבר והן כמנהיג). לדעתו של באקיר קאזוויני, משום שמוחמד עשה זאת הדבר מעיד שעלי היה האדם הראוי לרשת אותו; ואפילו אם כשאמר "מוולא" התכוון רק לידיד, זה עדיין כבוד שלא זכה לו אף אחד מהסחאבה, ולכן על המוסלמים לקבל את עלי כיורש[1].
