חג'י בקטש ולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חג'י בקטש ולי
حاجی بکتاش ولی
לידה 1209
נישאפור, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1271 (בגיל 62 בערך)
נוושהיר, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקדוש חג' בֶּקטַש וֶלי (טורקית: Hacı Bektaş-ı Veli, פרסית: حاجی بکتاش ولی) היה מייסדה של הטריקה[א] הסופית באקטשי, ואחת מהדמויות המרכזיות בזרם האַלֶווי. נולד ככל הנראה בנישאפור שבח'ורסאן באמצע המאה השלוש עשרה, אך עבר לאנטוליה, שם חי ולימד[1]. ישנה מחלוקת לגבי התאריכים המדויקים של לידתו ומותו. שמו, אשר ככל הנראה נתנו לו מאמיניו, מצביע כנראה על כך שביצע את החאג', וניתן לתרגם את שמו "העולה לרגל הקדשו בקטש". דמותו אפופה מסתורין וישנן מחלוקות לגבי יחסו אל השריעה, מוצאו, והשושלת המשפחתית שלו[2]. המקור המפרט אודות חייו של חג'י בקטש באופן הנרחב ביותר הוא הוילאיאתנאמה[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת, חג'י בקטש ולי הוא צאצא של עלי[4]. בוילאיאתנאמה נכתב כי חג'י בקטש הוא בנו של סעיד מחמד אבן מוסא, ונינו של מוסא אלכאט'ם, האימאם השביעי על פי המסורת השיעית. אך, גנאלוגים אשר חקרו את שושלתו טענו כי מידע זה אינו מהימן, וזאת משום שאנו יודעים כי הוא חי במאה ה-13, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הטענה כי אלו הם אביו וסבו[5]. בוילאיאתנאמה מצוין כמו כן כי חג'י בקטש נולד בנישאפור שבח'ורסאן (כיום איראן). אמנם אין הוכחה לכך, אך קיימת סבירות גבוהה שחג’י בקטש אכן היגר מאזור זה לאנטוליה לאחר הפלישה המונגולית. ככל הנראה לאחר הגעתו של חג'י בקטש לאנטוליה הוא הפך לחסידו של באבא רסול אללה, והתחיל את פעילותו תחת חסותו[6]. במספר מקומות מופיעה שנת 1270-1271 (669 לפי הלוח ההיג'רי) כשנת מותו של חג'י בקטש, ואילו במקורות אחרים נכתב כי הוא מת בשנת 1291–1292 (691 לפי הלוח ההיג'רי)[7].

חייו של חג'י בקטש סוכמו על ידי מאמיניו ב-4 משפטים, כאשר ערכה הגימטרי של מילה מסוימת בכל משפט מסמל תאריך או מספר כלשהו בחייו של חג'י בקטש. א. Hazreti Pirin veladeti murüvet - לידתו של הקדוש, נדיבותה של הנשמה ערכה הגימטרי של המילה murüvet הוא 646, ותאריך זה מייחסים באופן מסורתי ללידתו (לפי הלוח ההיג'רי). ב. Horasandan Ruma teşrif eder, reft - הוא הגיע מח'וראסאן לרום ערכה הגימטרי של המילה reft הוא 680, ולשנה זו מייחסים להגעתו לאנטוליה, בגיל 34 (לפי הלוח ההיג'רי). ג. Müddeti ömrü Muhammad dir cemali - אורך חייו הוא היופי של מחמד. ערכה הגימטרי של המילה Muhammad הוא 92, ולערך זה מייחסים את שנות חייו. ד. Bektaşiye tarih asvabi rihlet - תאריך מותו של הבקטשי ערכן הגימטרי של המילים Bektashi ו rihlet הוא 738, ושנה זו מייחסים למותו (לפי הלוח ההיג'רי) (Birge 1994: 34-35) .

דמותו של חג'י בקטש ולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ההיסטוריה היו מחלוקות לגבי אופיו של חג'י בקטש: האם היה דמות מיסטית כריזמטית בעלת התנהגות אנטינומית[8], או חכם הלכה סוני המציית לחוקי השריעה באופן אבסולוטי. הבקטשים ידועים בהתנהגותם האנטינומית, ורבים טוענים כי הם הלכו בעקבותיו של חג'י בקטש אשר פעל בצורה דומה. עם זאת קיימת גם פרשנות נוספת אשר תובא בהמשך. אין בידינו מקורות על אודות חג'י בקטש אשר נכתבו בתקופתו[9]. המקור המוקדם ביותר אשר מתאר את דמותו הוא הביוגרפיה בשפה הפרסית על חיי קדושים שכתב אהמד אפלאקי, ככל הנראה בין 50 ל-90 שנים לאחר מותו של חג'י בקטש[10]. בביוגרפיה זו מופיעים שני סיפורים הכוללים את חג’י בקטש, ובשניהם דמותו ופעילותו מתוארת כנוגדת את חוקי השריעה. כך, לדוגמה, הוא אינו ממלא בקפידה את מצוות התפילה (נאמאז). עם זאת בבואנו להבין את דמותו של חג'י בקטש, יש לשים לב כי את המקורות העומדים לרשותנו יש לקרוא בהקשר ההיסטורי והפוליטי שלהם, ועם תשומת לב מיוחדת למניעים שהביאו לכתיבתם. לכותב הסיפורים יש אינטרס להציג את דמותו כנוגדת את השריעה, וזאת משום שאפלאקי תמך ברומי, אשר היה יריבו של חג'י בקטש[11]. מאה שנים לאחר חיבורו של אפלאקי, ומאתיים שנים לאחר מותו של חג'י בקטש, נכתב הואילאיטנאמה, מקור נוסף העוסק בדמותו, אלא שהפעם נכתב על ידי מאמיניו. חיבור זה כולל אוסף סיפורים אשר מקורם אינו ידוע, ומתוארים בו הניסים הרבים שחולל חג'י בקטש, במטרה להוכיח את קדושתו. מקור נוסף השופך אור על דמותו של חג’י בקטש הוא השירה שנכתבה במאה ה-15 על ידי סאדיק עבדאל (בטורקית: Sâdık Abdâl). בשיריו, מהלל סאדיק עבדאל את חג’י בקטש. בשני המקורות האלו, גם בשיריו של סאדיק עבדאל וגם בואילאיטנאמה, לא ברור האם חג'י בקטש פועל באדיקות לפי חוקי השריעה או לא[12]. מקור עוסמאני מאוחר יותר המזכיר את חג'י בקטש ולי הוא עאשקפאשאזדה (בטורקית: Aşıkpaşazade), לפיו חג’י בקטש ולי לא פעל באדיקות לפי חוקי השריעה. עאשקפאשאזדה אף מתנגד לטענה שיחידות הצבא של היניצ'רים נוסדו על ידי חג’י בקטש[13]. במאה ה-16, עם התגברות המגמה האורתודוקסית במדינה העוסמאנית, חלה תפנית בתפיסה לגבי חייו ומנהגיו של חג’י בקטש. הדעה הרווחת בקרב מלומדים הייתה כי הוא היה אמנם סופי, אך פעל לפי חוקי השריעה, וזאת למרות שמאמיניו במאה ה-16 לא פעלו בצורה כזו[14]. הקשר של הבקטשים ליניצ'רים, פעל לטובתם במאה ה-16, אך במאה ה-19 החל לפעול לרעתם, כאשר רבים טענו שהם יצאו ממעגל האסלאם[15].

הקשר של חג'י בקטש ולי ליניצ'רים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת, היה זה חג’י בקטש אשר ייסד את מוסד היניצ'רים והעניק לו את שמו. עם זאת, לסופים במאה ה-13 לא היה קשר ישיר לגורמי הצבא, חג'י בקטש חי ופעל לפני ייסודה של הנסיכות העות'מאנית, ולמיטב ידיעתנו חיל היניצ'רים נוסד שנים רבות לאחר מותו. בואילאיטנאמה מצוין כי חג’י בקטש העניק לחיילים עות'מאנים צעירים סמל על מנת שיענדו אותו. למרות שאין ציון מפורש לכך שמדובר ביניצ'רים, רבים קישרו בין השניים. הקשר המיתולוגי הזה השפיע על התפיסה העות'מאנית את דמותו של חג’י בקטש והביא לדיעה חיובית כלפי הבקטשיה, דבר אשר ישתנה מאוחר יותר במאה ה-19[16] .

הקשר של חג'י בקטש ולי לאלווים בטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלוויזם הוא זרם מיסטי הקשור באופן רופף לשיעה. סונים רבים טוענים כי האלווים אינם מוסלמים. לקבוצה אין דוקטרינה משותפת או פולחן משותף. הדת התפתחה באזורים הכפריים של אנטוליה סביב דמויות קדושות אשר העבירו את משנתן הדתית באמצעות מוזיקה, שירה וטקסים[17]. האלווים מייחסים חשיבות רבה לקדוש חג’י בקטש. עדות לחשיבותו ניתן לראות במנהג לעלות לקברו. נהוג לבצע עלייה לרגל זו כל שנה ב-16 באוגוסט. גם כיום קיימים מוסדות רבים בטורקיה אשר מטרתם לשמר את המסורת של האלווים, ובתוכה גם את זו של חג’י בקטש[18].

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חג'י בקטש כתב שירים רבים בחייו, להלן שתי דוגמאות לשיריו.

For those who have Awareness,

a hint is quite enough.

For the multitudes of heedless

[19]mere knowledge is useless.

לאלו בעלי המודעות,

רמז הוא די והותר,

להמוני קלי הדעת,

ידע בלבד הוא חסר תועלת.

Peace be to You, O Guide on the

Path to God, Child of Ali

[20]Peace be to You, O Axis of Creation.

שלום עליך, הו המדריך

בדרכו של האל, ילדו של עלי

שלום עליך, הו ציר היצירה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חג'י בקטש ולי בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טריקה (דרך) - מסע רוחני ליישום דרכו הרוחנית של השייח' להתאחדות עם האל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Algar, Hamid, 1989. ‘Bektash, Haji’. In Encyclopedia Iranica 4:116-118.
  2. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459.
  3. ^ Algar, Hamid, 1989. ‘Bektash, Haji’. In Encyclopedia Iranica 4:116-118.
  4. ^ Algar, Hamid, 1989. ‘Bektash, Haji’. In Encyclopedia Iranica 4:116-118.
  5. ^ Algar, Hamid, 1989. ‘Bektash, Haji’. In Encyclopedia Iranica 4:116-118.
  6. ^ Algar, Hamid, 1989. ‘Bektash, Haji’. In Encyclopedia Iranica 4:116-118.
  7. ^ Algar, Hamid, 1989. ‘Bektash, Haji’. In Encyclopedia Iranica 4:116-118.
  8. ^ התנהגות המפרה במכוון את חוקי השריעה ואת הנימוסים החברתיים.
  9. ^ לפירוט המקורות השונים אשר מופיעה בהם התייחסות לחג'י בקטש ולי, ראו מאמר: Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459.
  10. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459
  11. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459
  12. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459
  13. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459
  14. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459
  15. ^ Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459
  16. ^ Bernard, Lewis, 1916. Istanbul and the civilization of the Ottoman Empire, Norman: University of Oklahoma Press
  17. ^ Shankland, David, 2003. The Alevis in Turkey, London: Routledge
  18. ^ לפירוט המקורות השונים אשר מופיעה בהם התייחסות לחג'י בקטש ולי, ראו מאמר: Soileau, Mark, 2014. ‘Conforming Haji Bektash: A Saint and His Followers between Orthopraxy and Heteropraxy’, Die Welt Des Islam 54 :423-459.
  19. ^ Bektash, Haji. <http://www.beyond-the-pale.co.uk/albanian4.htm>
  20. ^ Bektash, Haji. < http://bektashiorder.com/haji-bektash-veli>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חג%27י_בקטש_ולי&oldid=36302520"