חברת נתיבי איילון

**חברת נתיבי איילון בע"מ**
נתונים כלליים
סוג	חברה ממשלתית
מוטו	בכל דרך שתבחרו
תקופת הפעילות	1970–הווה (כ־54 שנים)
משרד ראשי	עזריאלי ראשונים, ; שדרות נים 2, ראשון לציון
ענפי תעשייה	תחבורה, בנייה
יו"ר	מקסין פסברג
מנכ"ל	אורלי שטרן
עובדים	179
	www.ayalonhw.co.il

חברת נתיבי איילון היא חברה ממשלתית העוסקת ביזום, ניהול, תכנון וביצוע פרויקטים תחבורתיים במרחב העירוני והמטרופוליני, בעיקר בגוש דן אך גם בשאר רחבי הארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1965 הוקמה מסגרת מנהלית בשם "נתיבי איילון" לצורך הקמת נתיבי איילון^[2]. בתחילת 1969 אישרה הממשלה את הקמת נתיבי איילון כחברה^[3].

חברת נתיבי איילון בע"מ התאגדה בשנת 1970 על-פי דיני מדינת ישראל כחברה פרטית. מאז הקמתה החברה הייתה בבעלות משותפת של מדינת ישראל ועיריית תל אביב-יפו. ביום 4 ביוני 2016 הושלם הליך הפרדת האחזקות בין העירייה למדינה ומניות העירייה בחברה עברו למדינת ישראל.

החברה עוסקת לא רק בבנייה ותחזוקה של כביש נתיבי איילון, אלא גם בבניית הפרדות מפלסיות בדרכים עירוניות בתל אביב במרכז העיר ובשכונות עבר הירקון, בהכשרת נתיבי תחבורה ציבורית, בהכשרת רצועות עבור מסילות רכבת ואף מעורבת בפרויקטים בערים אחרות, כגון הפרדה מפלסית למסילות רכבת ברחובות, בבאר יעקב ובלוד. בתחילת שנות ה-90 התרחבה פעילות החברה מחוץ למטרופלין תל אביב, היא הקימה שני חברות בת: "נתיבי גליל" ו"נתיבי כרמל" שפעלה בחיפה, והייתה אחראית גם על פרויקט מנהרות הכרמל^[4]. ב-1994 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, חוות דעת משפטית לפיה נתיבי איילון, הנמצאת בבעלות משותפת ושווה של הממשלה ועיריית תל אביב, אינה מורשית לעבוד מעבר לגבולות מטרופולין תל אביב^[5]. בעקבות ההחלטה בשנת 1998 מוזגה חברת "נתיבי כרמל" עם חברת יפה נוף של עיריית חיפה^[6]^[7]. במקביל התקבלה החלטה, שלא בוצעה, לסגור את החברה בסוף 2004^[8].

כמו כן תכננה החברה תוכנית לרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן על מנת להתאימה לצורכי הציבור. ביצועה המעשי התעכב והחל רק באוגוסט 2010, כאשר השינוי המהותי ביותר התבצע ב-1 ביולי 2011 עם ביצוע הפעימה השנייה בארגון מחדש. במסגרת השינוי, בוטלו עשרות קווים, אחרים שינו מסלולם וקווים חדשים נוספו. בתגובה לביקורת, בוצעו בקווים שינויים נוספים בשנים הבאות.

ב-25 במאי 2014, אישרה הממשלה להעביר את החברה לבעלות מלאה של המדינה ולרכוש את חלקה של עיריית תל אביב-יפו בחברה ובכך להפוך את החברה לחברה ממשלתית. בעקבות כך הוחלט שהחברה תבצע פרויקטים במרחב העירוני והמטרופוליני, לא רק בגוש דן אלה גם בשאר רחבי הארץ^[9].

ב-3 בדצמבר 2018, חנכה החברה את משרדיה הראשיים בעזריאלי ראשונים, ראשון לציון; לאחר שעברה מתל אביב^[10].

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרויקטים הפעילים של החברה כיום:

מהיר לעיר - פרויקט סלילת מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב.
אופנידן - פרויקט הקמת רשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי גוש דן, שצפוי לקשר בין אזורי מגורי ומרכזי תעסוקה.
הנתיבים מהירים בגוש דן - פרויקט שבו יוקמו 5 חניוני "חנה וסע" ומהם יצאו שאטלים ליעדים שונים בתל אביב^[11]^[12].
הקו הכחול - מערכת אוטובוסים מהירה עתידית שתחבר בין רחובות, נס ציונה וראשון לציון. הפרויקט קודם בתחילה על ידי חברת נת"ע, אך בהמשך עבר לידי חברת נתיבי איילון.
הקו החום - מערכת אוטובוסים מהירה עתידית שתחבר בין לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון. הפרויקט קודם תחילה על ידי חברת נת"ע ותוכנן במקור כקו רכבת קלה כחלק מהדנקל, אך ב-2019 שונו התוכניות, והוא החל תכנון מחדש כ-ART שהוא מעין אוטובוס-רכבת חשמלי שנוסע באמצעות גלגלי גומי ללא צורך במסילה^[13]. חלק ממנו יהיה כנראה בצורת BRT (בדומה למטרונית בחיפה)^[14].
דרך ערך - פרויקט שבו יבחרו 100,000 משתתפים לקידום שינוי הרגלי נסיעה באמצעות תמריצים כספיים, שימוש בנסיעות משותפות ו/או עידוד עבודה מהבית^[15].

מרכז הניסויים הלאומי לתחבורה חכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף 2020 חברת נתיבי איילון מפעילה מרכז הניסויים הלאומי לתחבורה חכמה באשדוד. המרכז מופעל על ידי 4 מפעילים מורשים:

חברת "רובוטיקה כחול לבן"
חברת "מגל הנדסה תקינה ומעבדה"
חברת "מעבדת רכב אריאל"
חברת "ג'נרל מוטורס"

כמו כן, החברה מפעילה מספר אתרי ניסוי ברחבי הארץ.

ראשי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוך עמיר
ישראל גרנית (1975–1976)
דן חירם (1976–1982)
דורון בלשה (1995–1998)
יהודה בר-און (1999–2003)
אריה בר (2003–2005)
שי ברס (2005–2010)
אבי חודין (2017-2011)
איתמר בן מאיר (2017-2021)
אורלי שטרן (2022-הווה)

יושבי ראש הדירקטוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן הראל (2017-2018)
מאיר חן (2018-2021)
מקסין פסברג (2021-הווה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר חברת נתיבי איילון - כולל דיווחי תנועה ומצלמות בזמן אמת
עמירם ברקת, ‏"אם נתיבי איילון נסגרים פעם בכמה שנים זה לא נורא", באתר גלובס, 11 בינואר 2013
רנן נצר, ‏האיש שאחראי על הפקק של המדינה מבקש: נטשו את הפרייבט, באתר גלובס, 23 במרץ 2018
רשות החברות הממשלתיות - פרטי חברת נתיבי איילון בע"מ
חברת נתיבי איילון, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ חברת נתיבי איילון בע"מ - דו"ח תקופתי לשנת 2021
^ יורם פרי, מחר ייחנך גשר חדש על נחל איילון, דבר, 26 ביוני 1966
^ הממשלה אישרה הקמת חברת נתיבי איילון, דבר, 3 בפברואר 1969
^ דוד חיון ונעה ווסרמן, ‏דורון בלשה: פרסום המיכרז לפרוייקט מינהרות הכרמל נדחה לחודש דצמבר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1996
^ נתיבי איילון: סוף המסלול, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
^ דוד חיון, ‏תוקם ועדה לנושא מיזוג חברות התשתיות יפה-נוף ונתיבי-כרמל, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1998
^ למרות הלחצים: פעילויות נתיבי כרמל יופרדו מנתיבי איילון ב-1 בינואר, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
^ דרור מרום ואפי לנדאו, ‏מנכ"ל נתיבי איילון, דורון בלשה, התפטר עקב ההחלטה לסגור החברה בסוף 2004, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998
^ ניר בן טובים‏, 'נתיבי איילון' תעבור לבעלות מלאה של המדינה, באתר וואלה!‏, 25 במאי 2014
^ המהפכה בכבישים מתחילה כאן: נתיבי איילון עברו לראשון לציון, באתר "השקמה ראשון לציון", 4 בדצמבר 2018
^ אורן דורי, יעזור לפקקים? חניוני ענק חדשים - ונתיב מתחלף בכביש החוף, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2018
^ סוניה גורודיסקי, ‏פתרון לפקקים? פורסמו מסמכי המכרז של פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
^ ליאור גוטמן, היעד: ב־2025 הסינים יסיעו המונים בראשל"צ, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2020
^ אסף זגריזק, ‏רכבת בלי גלגלים, ההימור החדש של משרד התחבורה ברכבת הקלה, באתר גלובס, 25 בינואר 2022
^ ליאור קינן, להרוויח מהפקק: מיזם משרד התחבורה לשינוי הרגלי הנסיעה מתחיל, באתר חדשות 13, 18 בנובמבר 2019

[1] חברת נתיבי איילון בע"מ - דו"ח תקופתי לשנת 2021

[2] יורם פרי, מחר ייחנך גשר חדש על נחל איילון, דבר, 26 ביוני 1966

[3] הממשלה אישרה הקמת חברת נתיבי איילון, דבר, 3 בפברואר 1969

[4] דוד חיון ונעה ווסרמן, ‏דורון בלשה: פרסום המיכרז לפרוייקט מינהרות הכרמל נדחה לחודש דצמבר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1996

[5] נתיבי איילון: סוף המסלול, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998

[6] דוד חיון, ‏תוקם ועדה לנושא מיזוג חברות התשתיות יפה-נוף ונתיבי-כרמל, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1998

[7] למרות הלחצים: פעילויות נתיבי כרמל יופרדו מנתיבי איילון ב-1 בינואר, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998

[8] דרור מרום ואפי לנדאו, ‏מנכ"ל נתיבי איילון, דורון בלשה, התפטר עקב ההחלטה לסגור החברה בסוף 2004, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1998

[9] ניר בן טובים‏, 'נתיבי איילון' תעבור לבעלות מלאה של המדינה, באתר וואלה!‏, 25 במאי 2014

[10] המהפכה בכבישים מתחילה כאן: נתיבי איילון עברו לראשון לציון, באתר "השקמה ראשון לציון", 4 בדצמבר 2018

[11] אורן דורי, יעזור לפקקים? חניוני ענק חדשים - ונתיב מתחלף בכביש החוף, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2018

[12] סוניה גורודיסקי, ‏פתרון לפקקים? פורסמו מסמכי המכרז של פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, באתר גלובס, 16 בינואר 2019

[ליאור-גוטמן-היעד-13] ליאור גוטמן, היעד: ב־2025 הסינים יסיעו המונים בראשל"צ, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2020

[זגריזק-14] אסף זגריזק, ‏רכבת בלי גלגלים, ההימור החדש של משרד התחבורה ברכבת הקלה, באתר גלובס, 25 בינואר 2022

[15] ליאור קינן, להרוויח מהפקק: מיזם משרד התחבורה לשינוי הרגלי הנסיעה מתחיל, באתר חדשות 13, 18 בנובמבר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

יושבי הראש ומנכ"לי נתיבי איילון
יושבי הראש	דן הראל • מאיר חן • מקסין פסברג
מנהלים כלליים	ברוך עמיר • ישראל גרנית • דן חירם • דורון בלשה • יהודה בר-און • אריה בר • שי ברס • אבי חודין • איתמר בן מאיר • אורלי שטרן