חברת גלן ל. מרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

חברת גלן ל. מרטין
Glenn L. Martin Company
נתונים כלליים
מייסדים גלן ל. מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1912–1961 (כ־49 שנים)
מיקום המטה בולטימור עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשייה אווירית וחלל
מוצרים עיקריים מפציצים
מטוסים ימיים
משגרי לוויינים וחלליות
מטוסי אימון
אנשי מפתח גלן ל. מרטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפציץ MB-2, מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה
מפציץ מרטין B-26 מראודר ממלחמת העולם השנייה
המטוס הימי הסילוני P6M
משגר רקטות טקטי MGM-13 Mace

חברת גלן ל. מרטיןאנגלית: Glenn L. Martin Company) הייתה חברה בתחום תעשיית האוויר והחלל. החברה נוצרה על ידי חלוץ התעופה גלן ל. מרטין ב-1912. לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה התמקדה בייצור מפציצים ומטוסים ימיים ולאחר מכן הייתה מחלוצות הפיתוח של טילים מונחים וציוד חלל עבור תוכנית החלל האמריקאית. ב-1961 התמזגה עם חברת הכרייה "אמריקן מריאטה" ליצירת תאגיד מרטין מריאטה, שהתמזג ב-1995 לתאגיד לוקהיד מרטין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה על ידי חלוץ התעופה האמריקאי גלן ל. מרטין עבור ייצור מטוסי אימון עבור צבא ארצות הברית בסנטה אנה (קליפורניה). בשנת 1916 התמזגה החברה למשך כשנה עם חברת רייט בראשותו של אורוויל רייט, אולם המיזוג לא עלה יפה ודרכיהן נפרדו ב-1917 ומרכז החברה עבר לקליבלנד, אוהיו.

בעת מלחמת העולם הראשונה פיתחה החברה את המפציץ מרטין MB-1 (אנ') כמפציץ קרקעי ומפציץ טורפדו, שהפך מבצעי רק לאחר תום המלחמה. החברה ייצרה מפציצים נוספים מאותה סדרה, שהיו דו-כנפיים גדולים ואמינים, במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20, עבור שירות האוויר של ארצות הברית, הצי האמריקאי וחיל הנחתים של ארצות הברית. ב-1929 עברה החברה לאזור בולטימור, מרילנד. בשנות ה-30 של המאה ה-20 פיתחה החברה קו ייצור של מטוסי ימיים ("ספינות מעופפות") הן לשימוש צבאי (כגון המפציץ החד-כנפי מרטין B-10 (אנ') שהיה הראשון שיוצר בייצור המוני ושירת לאורך מלחמת העולם השנייה) והן לשימוש אזרחי (מרטין M-130 ששירת בחברת פאן אמריקן וורלד איירווייז לטיסותיה ליעדים במזרח הרחוק והוואי).

במלחמת העולם השנייה ייצרה החברה בעיקר מפציצים, מטוסי סיור ומטוסי תובלה ימיים בייצור המוני, בהם מרטין B-26 מראודר, מרטין מרילנד, מרטין בולטימור, PBM מארינר, מרטין מארס ואחרים. בנוסף השתתפה החברה באספקת הזמנת הענק של חיל האוויר של ארצות הברית למפציצים כבדים ובנתה במפעליה בנברסקה 536 מטוסי B-29 סופרפורטרס עבור חברת בואינג[1], בהם "אנולה גיי" ו"בוקסקאר" שהטילו את פצצות האטום על הירושימה ונגסקי.

לאחר המלחמה שולבה החברה בפיתוח מספר מטוסי ניסוי בסדרת מטוסי ה-X ‏(XB-48 ו- XB-51) ומספר מטוסים ימיים. כן ייצרה את המפציץ הטקטי הסילוני המצליח מרטין B-57 קנברה (אנ'), עבור מלחמת קוריאה (המטוס יצא משירות רק ב-1983). בשנות ה-50 של המאה ה-20 (למעשה מאז 1947) ייצרה את מטוסי הנוסעים מרטין 2-0-2 (אנ') ומרטין 4-0-4 (אנ'), ששימשו בעיקר את TWA[2].

במקביל פיתחה החברה מראשית שנות ה-50 פיתוחים ביטחוניים של טילים מונחי רדיו. בהם סדרת טילי אוויר-אוויר "אוריול" החלוציים שפותחו עבור מטוסי הצי ב-1947; טילי אוויר-קרקע "גורגון", שפותחו אף הם עבור הצי כבר בשלהי המלחמה; טילי קרקע-קרקע "מטדור"; משגר רקטות טקטי "מייס" (MGM-13 Mace) וניסיון שלא צלח למשגר טילים בליסטיים טקטיים לסיוע אש קרוב לכוחות מתמרנים, MGM-18 Lacrosse (אנ').

אולם, קו הפעילות המרכזי אליו פנתה החברה עם פרוץ המלחמה הקרה היה הרתמות לתוכנית החלל והתמחות במוצרים לתחום צומח זה. ב-1957 הציגה החברה את ונגארד 1, משגר הלוויינים הראשון של ארצות הברית. למרות כישלונו בשיגור הראשון, שגרם את משבר הספוטניק, היה המשגר עליו התבססה תוכנית ונגארד ששיקמה את יכולות החלל של ארצות הברית. בהמשך זכתה החברה במכרז לפיתוח סדרת המשגרים "טיטן".

ב-1961 הפסידה החברה לנורת' אמריקן אוויאיישן את החוזה לפיתוח תאי הפיקוד/שירות של החללית אפולו, לאחר שהייתה בין שתי החברות שהגיעו לקו הסיום במשא ומתן מול נאס"א. בהמשך אותה שנה התמזגה חברת גלן ל. מרטין עם אמריקן מריאטה ליצירת חברת מרטין מריאטה, שהמשיכה בפיתוחי חלל ומשגרים.

נמל התעופה מרטין סטייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הניסויי של מפעלי החברה (אנ'), שהוקם ב-1928 17 ק"מ ממזרח למרכז בלטימור, נמכר ב-1945 למדינת מרילנד ומשמש מאז כשדה תעופה צבאי-אזרחי. במקום נמצא מוזיאון חברת גלן ל. מרטין[3].

עובדים לשעבר בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חברת גלן ל. מרטין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]