ח'ייבר

חַ'יְבַּרערבית: خيبر, תעתיק מדויק: ח'יבר) הוא שמו של נווה מדבר אשר נמצא כ-150 ק"מ מצפון לאל-מדינה אשר בערב הסעודית. במקום ישבו שבטים יהודיים במשך שנים רבות, ככל הנראה עוד מתקופת המקרא [1], עד עליית האסלאם וכיבוש המקום על ידי מוחמד וצבאו בשנת 629 במסגרת קרב ח'ייבר. בעקבות זאת נהרגו חלק מהתושבים, והשאר גורשו מחצי האי ערב.

במשך מאות שנים היה נווה המדבר מקום מנוחה לשיירות אשר חצו את המדבר. במקום התפתחה התיישבות סביב סדרה של סכרים עתיקים שנבנו כדי לאצור את מי הגשמים. עצי תמר צמחו במקום, שהפך למרכז גידול ושיווק תמרים.

במסורת של ערביי ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי ח'יבר נקשרו בכמה מסורות בקרב ערביי ארץ ישראל. חמולת מח'אמרה מהעיירה יטא בדרום הר חברון מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד.[2] לפי אותה המסורת, אבי המשפחה, מח'יימר, עלה מן המדבר וכבש את הכפר. בנוסף, ליד הכפר מיית'לון שבצפון השומרון ישנו תל בשם ח'רבת ח'ייבר. בשלהי המאה ה-19, פלאחים בני המקום קישרו את התל עם מלך יהודי ובתו שהתגוררו בסביבת מקום.[2]

משפחת המלוכה אל-ג'ריידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת המלוכה אל-ג'ריידי שלטה בממלכת ח'ייבר ברוב שנות התיישבותה. יש הטוענים שיוסף דו נואס הוא נצר לאותה המשפחה אשר הוגלה למלוך בממלכת חמיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'ייבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Legend of Khaybar, A Jewish “Kingdom” in the Arabian Desert, international.ucla.edu (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Lowin, Shari (2010-10-01), "Khaybar", Encyclopedia of Jews in the Islamic World (באנגלית), Brill, pp. 148–150, doi:10.1163/1878-9781_ejiw_com_0012910, נבדק ב-2023-06-22
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של ערב הסעודית ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.