זפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניתן להפיק זפת על ידי חימום גבעולי תירס במיקרוגל. התהליך המתרחש הוא פירוליזה

זֶפֶת, או עִטְרָן, היא נוזל סמיך וצמיגי שצבעו נע בין חום-צהבהב לשחור, המופק באמצעות זיקוק יבש של חומר אורגני. לרוב זפת מופקת כתוצר לוואי של פחם, אך ניתן להפיקה גם מנפט, כבול או עץ. בורות זפת מכילים למעשה אספלט ולא זפת, ונכון לקרוא להם אגמי אספלט.

באנגלית ובצרפתית המונח tar מתייחס בעיקר לתוצר המתקבל מפחם, אך בצפון אירופה הוא מתייחס לתזקיק העץ המשמש בין היתר להוספת טעם לדברי מתיקה. בין היתר משמשת זפת להפקת צבעי מאכל מלאכותיים.

המילה העברית "זפת" משמשת גם כתרגום למונח האנגלי pitch או resin (אנ'), המציין מספר נוזלים לא ניוטוניים – חומרים נוזליים שצמיגותם גבוהה מאוד, הנראים מוצקים בתנאים מסוימים. חומרים אלה נשברים כתוצאה מפגיעה חזקה (כמו מכת פטיש), אך לאורך זמן רב יזרמו כנוזל. מבחינים בין המילים tar ו-pitch, כאשר tar מציינת חומרים נוזליים יחסית, ו-pitch חומרים מוצקים יחסית. זפת מסוג pitch היא מושאו של ניסוי המעבדה הוותיק ביותר בעולם, ניסוי טיפת הזפת.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זפת הייתה מרכיב חיוני בכבישים הראשונים, אשר נקראו "tarmac" (תערובת זפת וחצץ). היא שימשה גם לכיסוי רעפים ולאיטום גגות וגופי ספינות וסירות. היא אף שימשה לאטימת מפרשיות, אך כעת אלה מיוצרות מרכיבים מלאכותיים עמידי מים שביטלו את הצורך באטימה.

זפת עץ עדיין משמשת לאיטום סירות עץ וגגות, אם כי כיום ישנם חומרי איטום יעילים בהרבה.

נעשה בעטרן שימוש בתכשירים קוסמטיים, לדוגמה בשמפו נגד קשקשים.

הסכנות לזיהום אקולוגי בזפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום אקולוגי בזיפת יכול להיות פוטנציאלית ולהשפיע על הסביבה הטבעית במספר דרכים:

זיהום מפעולות ההכנה: במהלך תהליך הכנת הזיפת, ייתכן וישנם חומרים רעילים או מזיקים שמשתמשים בהם בתהליך החידוש של הזיפת. אלו חומרים כימיים יכולים להיבלע לתת האדמה או למי התהום ולגרום לזיהום של מקורות מים ותת-האדמה.

זיהום מתפשט: זיפת פעילה יכולה להפיץ אבקה או חלקיקים קטנים של זיפה לאזורים הסובבים. זאת עשויה לגרום לזיהום אוויר, המייצר חשש לבריאות האדם ולחיי החיות הפועלים באיזור הזיפה.

זיהום מפעולות ההשבתה: בשלב השבתה, זיפת יכולה לגרום לפיצוץ ולפיצוץ של חומרים מזיקים כמו הגז הטבעי או חומרי נפט. הפיצוץ יכול לגרום לשפעת פטרוליאום, שיכולה להשפיע על המערכות האקולוגיות הסובבות, כולל מערכות מים תת-קרקעיות וחיידקי יער, וליצור פגיעה בביומסה המקומית.

זיהום מפעולות התפעול: במהלך תהליך התפעול של הזיפת, ייתכן ונוצרות נזילות מזיקות של זיפת או של חומרים המשמשים בתהליך הזיפה. אלו יכולים להיבלע למערכות מים מקומיות או להשפיע על האדמה ולגרום לזיהום של הקרקע, מקורות המים וחיידקי היער.

זיהום מפסולת הזיפת: תהליך הזיפה יכול ליצור פסולת, כולל מוצקים ונוזלים המקושרים לתהליכי הזיפה והשבתה. הפסולת המיוצרת יכולה להיות מזיקה ולהשפיע על הסביבה הטבעית והביוספיאר המקומי בצורות שונות, כולל זיהום של מקורות מים, חשיפת חיות וצמחים לחומרים מזיקים ותגובה רעילה במערכות האקולוגיות הסמוכות.

כדי להפחית את הסכנות לזיהום אקולוגי בזיפת, ישנן מספר מדיניות ותהליכים אשר נמצאים בשימוש ברחבי העולם על מנת להפחית את ההשפעה הסביבתית של פעילות הזיפה. כללים ותקנות נועדו להגביר את הסטנדרטים הסביבתיים לתהליכי הזיפה והשבתה, ולהקפיא או להגביל את השימוש בחומרים מזיקים.

בנוסף, טכנולוגיות חדשות ומתקדמות יכולות לסייע בהפחתת הסיכונים. לדוגמה, מערכות סינון וניטור מתקדמות יכולות לזהות ולהפחית את פיצוץ והשפעת חומרים מזיקים בתהליך השבתה. תהליכי מיקוח ועיבוד מתקדמים יכולים לטפח את קיומם של חומרים מזיקים ולהפחית את כמות הפסולת המופקת.

חשיבה ותכנון סביבתיים מתוך הבנה של ההשפעות האפשריות ושימוש בטכנולוגיות יעילות יכולות לסייע להפחית את הסיכונים האקולוגיים הקשורים לזיהום בתהליכי הזיפה

סיגריות ועישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטרן נמצא בשימוש בסיגריות והוא נשאף על ידי המעשנים. העטרן נדבק לדפנות כלי הנשימה ופוגע בהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]