זמבואנגה סיטי
| |||
 | |||
| היכל העיר של זמבואנגה סיטי | |||
| מדינה |
 הפיליפינים | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | חצי האי זמבואנגה | ||
| שפה רשמית | צ'בקנו סמבואנגניו | ||
| תאריך ייסוד | 1635 | ||
| שטח | 1,483.3849 קמ"ר | ||
| גובה | 16 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 977,234 (1 במאי 2020) | ||
| קואורדינטות | 06°52′0″N 122°04′0″E / 6.86667°N 122.06667°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| http://www.zamboanga.gov.ph/ | |||
|
(למפת הפיליפינים רגילה)  | |||
זמבואנגה סיטי (בפיליפינית: Lungsod ng Zamboanga, "לונגסוד נג זמבואנגה"; בצ'בקנו סמבואנגניו: Ciudad de Zamboanga, "סיודד דה סמבואנגה"; לעיתים נהגה סמבואנגה סיטי) היא העיר הגדולה ביותר במחוז חצי האי זמבואנגה בפיליפינים, ובירת המחוז בעבר. העיר נמצאת בחוף הדרומי חצי האי זמבואנגה, הנמצא על האי מינדנאו. בעיר מתגוררים למעלה מ-970,000 תושבים, מה שהופך אותה לעיר השישית בגודל אוכלוסייתה בפיליפינים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות הראשונה במקום בו נמצאת זמבואנגה סיטי כיום נוסדה על ידי בני שבטים ילידיים בסביבות המאה ה-12, אשר קראו לה "סונג לופה".
הספרדים הגיעו לאזור הפיליפינים לראשונה ב-1521. ב-1569 הם הקימו במקום התיישבות והציבו בה חיל מצב. בעשורים הבאים ההתיישבות הייתה אחד המרכזים הגדולים של הספרדים באי ותמכה במאמצי הכיבוש של הספרדים באזור. ב-1599 המבצר בהתיישבות נסגר ובמקומו נפתח אחד חדש באי סבו.
זמבואנגה סיטי הוקמה רשמית ב-23 ביוני 1635 בהוראת פליפה הרביעי, מלך ספרד. הספרדים הקימו בה מבצר שעמד בקרבות מול תושבים מקומיים שניסו לגרש את הספרדים במהלך המאות הבאות.
לאחר מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898 הפיליפינים עברו לשליטת ארצות הברית. ב-1899 התושבים המקומיים בהנהגת ויסנטה אלברס הקימו באזור את רפובליקת זמבואנגה שזמבואנגה סיטי הייתה בירתה. הרפובליקה לא האריכה ימים וב-1903 שטחיה חזרו לשליטת ארצות הברית.
ב-1911 זמבואנגה סיטי קיבלה מעמד של עיר, אך הוא בוטל ב-1914.
ב-1936 העבירה האספה הלאומית של הפיליפינים חוק שנתן לזמבואנגה סיטי מעמד של עיר. החוק אושר רשמית בחתימתו של נשיא הפיליפינים באותה עת מנואל ל. קזון ב-12 באוקטובר באותה שנה. באותו זמן העיר הייתה המרכז הכלכלי של האי מינדנאו.
ב-2 במרץ 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, היפנים כבשו את זמבואנגה סיטי וביטלו את מעמד העיר שלה. זמבואנגה סיטי שוחררה על ידי כוחות אמריקניים במרץ 1945 ומעמד העיר הושב לה.
ב-1948 תושבי האי בסילן, שהיה חלק מזמבואנגה סיטי עד אז, נפרדו מהעיר והקימו עיר משל עצמם.
ב-1990 זמבואנגה סיטי הוכרזה כבירת מחוז חצי האי זמבואנגה. ב-2004 הבירה עברה לעיר פגדיאן.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה המקומית מסתמכת על ייצוא אצות, גומי, פנינים, קופרה, מהגוני, דגים ופירות שונים, וכן על תיירות.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמבואנגה סיטי נמצאת בחוף של הקצה הדרומי של חצי האי זמבואנגה, הנמצא במזרח האי מינדנאו באוקיינוס השקט. בשטח העיר נכללים איים רבים הנמצאים בים לידו היא שוכנת.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמבואנגה סיטי נמצאת באזור בו שורר אקלים סוואנה טרופי. במהלך כל השנה הטמפרטורה היומית הממוצעת היא בסביבות 27 מעלות צלזיוס ובכל חודש ממוצע המשקעים הוא למעלה מ-30 מילימטרים.
| אקלים בזמבואנגה סיטי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 31.9 | 32.0 | 32.3 | 32.6 | 32.4 | 31.7 | 31.4 | 31.7 | 31.8 | 31.8 | 31.7 | 32.1 | 31.95 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 22.4 | 22.5 | 23.2 | 23.4 | 23.9 | 23.6 | 23.3 | 23.4 | 23.3 | 23.2 | 23.3 | 22.7 | 23.18 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 32.4 | 45.6 | 37.1 | 53.3 | 81.3 | 125.8 | 136.4 | 114.0 | 133.9 | 157.1 | 98.8 | 51.0 | 1,066.7 |
| מקור: מצפה הונג קונג[1] | |||||||||||||
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת אטנאו דה זמבואנגה.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את זמבואנגה סיטי משרת נמל התעופה הבינלאומי זמבואנגה, המציע טיסות ליעדים שונים בפיליפינים.
התחבורה הציבורית בעיר משתמשת באמצעים מגוונים, כמו אוטובוסים וג'יפנים.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זמבואנגה סיטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
