זלמן שפירו

זלמן שפירו
Zalman Mordecai Shapiro
	אין תמונה חופשית
לידה	12 במאי 1920; קנטון, ארצות הברית
פטירה	16 ביולי 2016 (בגיל 96); אוקלנד, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ונס הופקינס; Passaic High School ;

זלמן מרדכי שפירו (באנגלית: Zalman Mordecai Shapiro‏; 12 במאי 1920 – 16 ביולי 2016) היה כימאי וממציא יהודי-אמריקני ציוני, ממפתחי הכור הגרעיני בצוללת הגרעינית הראשונה "נאוטילוס".

בישראל נודע כבעליו של מפעל שאיבד כמות גדולה של אורניום מועשר ונחקר בחשד שהעביר אותו לתוכנית הגרעין הישראלית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נולד בעיר קנטון שבאוהיו, בן למשפחה יהודית אורתודוקסית, ולו קרובי משפחה שנספו בשואה באירופה.^[1] שפירו גדל בפסאיק, ניו ג'רזי. סיים תואר ראשון, שני ושלישי בכימיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ולאחר מכן עבר לגור בפיטסבורג, שם החל לעבוד בחברת וסטינגהאוס ובפיתוח דלק גרעיני בחברת חשמל מקומית. ב-1957 ייסד את חברת NUMEC‏^[2] שעסקה בפיתוח ושימוש בדלק גרעיני בעיר אפולו שבפנסילבניה.

שפירו רשם 15 פטנטים, ביניהם ב-2009 פטנט על הוזלת עלות ייצור יהלומים.

חברת NUMEC[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת NUMEC הייתה בין הראשונות שסיפקה דלק לשימוש בכורים גרעיניים. לאחר שהחברה החלה לאחסן אורניום מועשר, התברר כי בין 90–270 ק"ג חסרים ומאמצים לאתר את החומר נכשלו. בעקבות כך שילמה החברה 834,000 דולר לוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית.

מכיוון ששפירו היה ידוע כציוני, עלה החשד שהאורניום הועבר לישראל, שפיתחה באותן שנים את הכור האטומי בדימונה. דווח שרפי איתן, ששירת אז במוסד, ביקר במפעל של שפירו בספטמבר 1968. פרשה זאת נקראה פרשת אפולו (אנ').

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו היה נשוי לאבלין גרינברג (נישאו ב-1945) ואב לשלושה ילדים. היה נשיא ארגון ציוני אמריקה בעירו פיטסבורג. שפירו ואשתו קיבלו ב-2008 פרס הוקרה על תרומתם לקהילה היהודית במשך 60 שנה. הוא הלך לעולמו ב-16 ביולי 2016.