זלמן זלצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זלמן זלצמן (191511 במאי 2005) היה בין המתנדבים הארצישראלים לבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים הספרדית. כיהן כמזכיר האיגוד הישראלי של לוחמי הבריגדות הבינלאומיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלצמן נולד בשנת 1915, גדל בירושלים ולמד בגימנסיה. עם סיום הלימודים החל לעבוד כפועל נמל בחיפה. בשנת 1937, בגיל 18, עזב את הארץ ונסע לספרד להילחם לצד הרפובליקנים במלחמת האזרחים הספרדית.[1]

מלחמת האזרחים הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשונה ממתנדבים ארצישראליים רבים, זלצמן לא היה קומוניסט, ובצעירותו היה חבר בית"ר. בראיון שנערך עמו בשנת 1990 הוא העיד כי ראה בפשיזם כאילו היה אויב אישי, וספרד הייתה המקום בו קיבל נשק ואפשרות להילחם נגדו. בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, עלה על אנייה ונסע לצרפת, ומשם נשלח לספרד. הוא הגיע עם מתנדבים נוספים עד למרגלות הפירנאים, ומשם המשיכו ברגל דרך ההרים לתוך שטחה של ספרד. זלצמן דיבר עברית ואנגלית בלבד ולכן השתתף בלחימה במסגרת היחידות של האמריקנים והקנדים.[1] הוא לחם בשורות הבטליון ה-60, הקנדי "מקינזי-פאפינו" (Mackenzie–Papineau), בבריגדה ה-15.[2] זלצמן נטל חלק בקרבות הקשים ביותר, ביניהם הקרב בקטלוניה. לאחר שנתיים במלחמת האזרחים חזר לארץ כדי להחלים.[1]

בסוף שנת 1941 כשארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה, נסע זלצמן להתגייס לצבא האמריקני והשתתף בפלישה לנורמנדי.[1]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלצמן שירת כמזכיר האיגוד הישראלי של לוחמי הבריגדות הבינלאומיות בספרד. בשנת 1986 נסע למדריד כדי להשתתף בוועידה של לוחמי הבריגדות הבינלאומיות, שנערכה לרגל שנת החמישים לפרוץ מלחמת האזרחים הספרדית. הוא עמד בראש המשלחת הישראלית, שמנתה תשעה גברים ונשים.[3]

בשנת 1988, בגיל 73, נישא בפעם השנייה לחברת קיבוץ מזרע.[1]

את המשך חייו הקדיש זלצמן להפצת המורשת, לחקר הבריגדות הבינלאומיות ולהנצחתן. ביוזמתו ניטעה חורש השלום והאחווה על שם ותיקי הבריגדה הבינלאומית, ליד מערת התאומים באזור בית שמש. זלצמן השקיע מכספו הפרטי לקניית האדמה ולביצוע הנטיעות.[2]

זלצמן נפטר בתל אביב, במאי 2005, בגיל 90.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1936–1938 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 טל פרי, לזלצמן צילצלו הפעמונים, יעקב (מגזין מבית מעריב), 18.6.1990
  2. ^ 1 2 יוסף אלגזי, עם אחרוני החיילים היהודים שלחמו במלחמת האזרחים בספרד, באתר הארץ, 10 במאי 2004
  3. ^ "משלחת לספרד", מעריב, 14.10.1986, עמ' 17.