זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה
המצור על צ'ינגדאו
המצור על צ'ינגדאו
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך 3 באוגוסט 19145 בינואר 1919 (4 שנים ו־22 שבועות)
מקום סין, ארכיפלג ביסמרק, איי קרוליין, איי ליין, גינאה החדשה, סמואה, גואם, איי מריאנה, איי מרשל, טהיטי
תוצאה ניצחון למדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

מדינות ההסכמה:

יפןיפןהאימפריה היפנית

בריטניהבריטניההאימפריה הבריטית

אוסטרליהאוסטרליהאוסטרליה

הודו הבריטיתהודו הבריטיתהודו

ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד

רוסיהרוסיההאימפריה הרוסית

צרפתצרפתהרפובליקה הצרפתית השלישית

ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית

מעצמות המרכז:

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית

האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית

זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה כללה בעיקר את ההשתלטות הבלתי אלימה על השטחים הקולוניאליים של הקיסרות הגרמנית באוקיינוס השקט ובסין. הפעולה הצבאית הבולטת בזירה זו הייתה המצור על צ'ינגדאו, אך מספר קרבות נערכו בגינאה החדשה. כל שאר הטריטוריות הגרמניות והאוסטריות באסיה ובאוקיינוס השקט נפלו ללא קרב. לוחמה ימית הייתה שכיחה בזירה זו; כל המעצמות הקולוניאליות הציבו כוחות ימיים באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי. ציים אלה סייעו לפלישה לטריטוריות הגרמניות על ידי השמדת השייטת הגרמנית המזרח-אסייתית.

התקפת מדינות ההסכמה באוקיינוס השקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת ההתקפות הראשונות בזירת האוקיינוס השקט הייתה כיבוש סמואה הגרמנית על ידי כוחות ניו זילנדיים באוגוסט 1914. התקפה זו הסתיימה ללא שפיכות דמים לאחר שכ-1,000 חיילים ניו זילנדים נחתו במושבה הגרמנית בסיוע ספינות מלחמה צרפתיות ואוסטרליות.

לאחר מכן החל כיבוש גינאה החדשה הגרמנית. האוסטרלים תקפו את גינאה החדשה הגרמנית בספטמבר, ותוך זמן קצר נכנעו כל הכוחות הגרמניים, מלבד קבוצה קטנה של אנשים, בהנהגת הרמן דצנר, שהצליחה להתחמק מהאוסטרלים ולהסתתר עד תום המלחמה. מיקרונזיה הגרמנית, ובה איי מריאנה, איי קרוליין ואיי מרשל, נכבשה גם היא על ידי מדינות ההסכמה, ללא התנגדות.

נסיגת השייטת הגרמנית המזרח-אסייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכרזת המלחמה על גרמניה, נסוגה השייטת הגרמנית המזרח-אסייתית מבסיסה בצ'ינגדאו, וניסתה לחזור לגרמניה דרך האוקיינוס השקט. בדרכן חזרה הפציצו סיירות השייטת תחנת ממסר בריטית על האי טבואאראן, ובהמשך אף טיבעו ספינותיו של אדמירל מקסימיליאן פון שפה ספינת מלחמה וספינת תובלה צרפתיות בפפאטה שבפולינזיה הצרפתית.

ההיתקלות הבאה הייתה ליד חופי צ'ילה בקרב קורונל ב-1 בנובמבר, שבה השמידו הגרמנים את השייטת הבריטית שנשלחה לעצור אותם. שתי הסיירות המשוריינות ושלוש הסיירות הקלות הגרמניות טיבעו שתי סיירות משוריינות בריטיות. מעל 1,500 מלחים בריטים נהרגו בטביעת כלי השיט, ולעומתם נפצעו רק שלושה מלחים גרמנים. הניצחון לא האריך חיים, שכן כחודש לאחר מכן הביס הצי המלכותי הבריטי את השייטת הגרמנית בקרב איי פוקלנד. שפה עצמו טבע עם ספינתו "שארנהורסט" ("Scharnhorst").

כלי השיט הגרמניים היחידים שהצליחו להימלט היו הסיירת הקלה "דרזדן", שפנתה לאחור ושבה לאוקיינוס השקט, ואוניית העזר "סיידליץ", שהצליחה להימלט לאוקיינוס האטלנטי. בשובה לאוקיינוס השקט ניסה צוות הדרזדן לפשוט על סוחרות שעל פניהן חלפו, אך ללא הצלחה, עד שבמרץ 1915 השביתה תקלה את מנועי האונייה. ללא אפשרות לתקן את המנועים, הפליגה האונייה למים הטריטוריאליים של צ'ילה, ושם, לאחר קרב קצר עם כלי שיט בריטיים, שבו נהרגו ארבעה מלחים גרמנים, נאלץ צוות הדרזדן לנטוש את האונייה, והם נעצרו על ידי הרשויות הצ'יליאניות.

הסיירת הקלה אמדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אמדן (סיירת)

כשהחל האדמירל שפה את נסיגתו על פני האוקיינוס השקט, הוא הותיר מאחוריו את הסיירת הקלה אמדן. אמדן הפגיזה באמצע ספטמבר 1914 את מדרס שבהודו, פגעה באופן רציני במאגרי הדלק שבמקום ועוררה בהלה בקרב תושבי המקום שנסו מקו החוף מחשש מפלישה גרמנית. בסוף אוקטובר חדרה אמדן במסווה לנמל פנאנג (Penang) שבמלאיה וטיבעה את הסיירת הרוסית "ז'מצ'וג". לאחר צאתה מן הנמל טיבעה "אמדן" את המשחתת הצרפתית "מוסקט" (Mousquet), שרדפה אחריה, אך הוטעתה תחילה לחשוב שהמדובר בספינה בריטית.

לבסוף, ב-9 בנובמבר, לאחר תקופה מוצלחת של פשיטה על אוניות סוחר, טובעה הסיירת הגרמנית על ידי הסיירת האוסטרלית אה"מ "סידני" בקרב ימי שנערך בסמוך לאיי קוקוס. קבוצת אנשי צוות מהסיירת הצליחה להימלט לכיוון סומטרה ומשם, על סיפון ספינת תובלה גרמנית הפליגו לחצי האי ערב שהיה תחת שלטון עות'מאני, בעלת ברית של הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה.

המצור על צ'ינגדאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו הגרמני בצ'ינגדאו
ערך מורחב – המצור על צ'ינגדאו

צ'ינגדאו הייתה הבסיס הגרמני הראשי באזור מזרח אסיה, עליו הגנו כ-600 חיילים גרמנים וכ-3,400 חיילים סינים ואוסטרו-הונגרים. בנוסף, על הבסיס הגנו מספר כלי שיט של הצי הגרמני הקיסרי ושל הצי האוסטרו-הונגרי. לקראת המצור שלחה האימפריה היפנית צי שמנה שש אוניות מערכה וכ-50,000 חיילים, ואילו הבריטים שלחו 1,600 חיילים מחיל המצב בטיינג'ין.

ב-31 באוקטובר החלה הפצצת הבסיס, וב-6 בנובמבר פתח הצבא היפני הקיסרי בהתקפה יבשתית, שהובילה לכניעת חיל המצב בתוך הבסיס ביום המחרת. במצור ספג הצד הגרמני כ-200 אבדות, ואילו מדינות ההסכמה ספגו 1,455 אבדות. כמו כן, סיירת משוריינת אחת טובעה על ידי ספינת טורפדו גרמנית, וכשהבינו הגרמנים והאוסטרו-הונגרים שהקרב אבוד הם טיבעו את כלי השיט שברשותם, לבל ייפלו לידי האויב.

הסיירת זיאדלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוחרת המשוריינת זיאדלר (Seeadler) פשטה על סוחרות של מדינות ההסכמה באוקיינוס השקט ובאוקיינוס האטלנטי, ובמהלך המלחמה פשטה על כ-16 כלי שיט וטיבעה אותם. באוגוסט 1917 נטרפה האונייה באי מופליה (Mopelia) שבפולינזיה הצרפתית, וצוותה הגרמני הקים באי מושבה קטנה בה חיו ובה כלאו את השבויים שלהם, בעיקר אמריקאים. כשנגמרה אספקת המזון, נטשו הגרמנים את השבויים על האי הבלתי מיושב והפליגו לפיג'י. בפיג'י השתלטו הגרמנים על סקונר צרפתי והפליגו לאי הפסחא, שם נטרפה ספינתם פעם נוספת לאחר שפגעה בשונית אלמוגים. ב-5 באוקטובר 1917 נעצרו לבסוף אנשי הצוות הגרמנים על ידי הרשויות הצ'יליאניות. במהלך מסעה נהרג איש צוות אחד, שמת כתוצאה מתאונה.

טיבוע קורמורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית הייתה מעורבת בעימות אחד לפחות באוקיינוס השקט נגד כוחות גרמניים. ב-7 באוגוסט 1917 טיבעו אנשי צוות הסוחרת "קורמורן" (Cormoran) את אונייתם לבל תפול לידי סיירת העזר האמריקאית "סופליי" (Supply), באפרה הארבור שבגואם. היריות שירו האמריקאים על האונייה הגרמנית היו היריות הראשונות של ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Keegan, John. The First World War. A. Knopf, 1999. ISBN 9780375400520.