זיכרון חושי
זיכרון חושי, או זיכרון מיידי, הוא סוג הזיכרון המכיל למשך זמן קצר מאוד את המידע הנקלט בחושים מהסביבה. הוא מייצג מידע זה בדיוק כפי שנקלט ובדיוק ברגע שנקלט מהסביבה. הזיכרון החושי הוא השלב הראשון מבין שלושת שלבי הזיכרון: זיכרון חושי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולטני החישה קולטים באופן מתמיד את אנרגיות הגירוי התואמות שלהם ומספקים כמויות עצומות של מידע אודות הסביבה[1]. הזיכרון החושי הוא הזיכרון היחיד המכיל את כל המידע שנקלט על ידי החושים מהסביבה והוא בעל קיבולת גדולה. יש מחלוקת בנוגע לכמות הפריטים ורמת העיבוד שהם עוברים בזיכרון החושי[2]. עם זאת נראה שהמידע שנקלט על ידי החושים כמעט זהה לגירוי המקורי ולרוב נראה שאיננו נוטים לנתח אותו בשום אופן.
אופן שמירת המידע בזיכרון זה הוא פסיבי ובלתי ניתן לשליטה רצונית[2]. לאנשים שונים יש נטייה לזכור טוב יותר רשמים הנקלטים בחוש מסוים[3] - חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח או חוש הטעם.
המידע בזיכרון החושי מאוחסן לפרק זמן קצרצר, בין מספר עשיריות השנייה לבין מספר שניות לאחר שחדל להפעיל את חושינו[2]. פרק הזמן שבו האחסון החושי מחזיק את המידע חושי נועד לאפשר לאדם לשים לב לקיומו[4]. באופן זה הזיכרון החושי נחשב לאחראי לתופעת ההתמשכות שבה האדם ממשיך לתפוס גירוי חושי למשך זמן קצר לאחר שהפסיק להתקיים (בין עשירית שנייה לחצי שנייה)[2]. יש המקשרים תופעה זו לבבואת גרר ולאופן הרציף שבו נתפסים שידורי הוידאו בטלוויזיה ובקולנוע, אף על פי שהם מורכבים מרצף של תמונות נייחות[2].
הזיכרון מצריך שני תהליכים: סינון של מידע לא רלוונטי ושמירה על מידע רלוונטי[5]. בהתאם לכך, לכל חוש יש מנגנון אחסון ייחודי לו, אשר מופצץ כל הזמן בשפע של מידע חדש מהסביבה, שרובו אינו זוכה לתשומת לב ולכן נמוג[4]. במסגרת תהליך זה, הזיכרון החושי משמש כשלב ראשון במסלול הקידוד של מידע לזיכרון. תפקידו הוא לאפשר די זמן לעיבוד המידע החושי הראשוני (הגירוי הקרוב), כדי שהמערכת הקוגניטיבית תוכל לבחור אלו פרטים מתוכו יש להעביר לעיבודים נוספים, למערכות הזיכרון המתקדמות יותר, לתהליכי קבלת החלטות ולמנגנוני תכנון התגובה[2]. באופן זה תהליכים עצביים מתחום התפיסה מנפים מזיכרון זה את פרטי המידע החשובים לאורגניזם ומעבירים אותם לזיכרון לטווח קצר וארוך. שאר פרטי הזיכרון החושי שאינם עוברים עיבוד נמוגים תוך פחות משנייה.
מרכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר סוגי זיכרון חושי בהתאם לכל אחד מחושינו. הנחקרים ביותר הם[2]:
- זיכרון איקוני או תמונתי (iconic memory) - מתייחס לחוש הראייה. ניתן לחוש בהשפעה שלו כאשר סביבה חשוכה מוארת באופן פתאומית וקצר כמו שקורה בסופת ברקים לילית. במצב כזה ההמשכות החזותית יכולה להגיע למספר שניות.
- זיכרון הדהודי או אקואי (echoic memory) - מתייחס לחוש השמיעה. מקור השם מהמילה הד (=אקו ביוונית). הזיכרון האקואי דועך במשך זמן איטי יותר מהזיכרון האיקוני, דבר זה מסייע בתפיסה של גירויים קוליים שלרוב מופיעים לזמן קצר יותר מהגירויים החזותיים ונוטים להתחלף במהרה בגירויים קוליים אחרים (כמו בזמן דיבור). כך ניתנת למערכות עיבוד המידע שהות נוספת לעבד גירויים אלו.
זיכרון חושי פנומנלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם אנשים בעלי יכולת יוצאת דופן לשמר מידע בזיכרון החושי, או מידע דומה מאוד לזה שנקלט בזיכרון החושי, למשך פרקי זמן ארוכים מאוד. אנשים כאלה מכונים בעלי זיכרון פנומנאלי, וחלק נכבד מהם מוגדר גם כשוטה עילוי. כלומר, שימור הזיכרון החושי שלהם נובע מכך שתהליכי תפיסה וקוגניציה מרכזיים אינם מתפקדים אצלם כראוי בניפוי המידע החשוב מתוך כלל המידע.
יש אנשים הטוענים שיש להם זיכרון צילומי, בעלי יכולת דימוי צורני מסוגלים להיזכר בפרטים המופיעים בתמונה במשך זמן רב הרבה יותר מכפי שהזיכרון האיקוני מאפשר, כאילו הם עדיין מתבוננים בתמונה זמן רב לאחר שכבר איננה לנגד עיניהם. חוקרים מעריכים, כי כ-8% מקרב הילדים שטרם הגיעו לגיל התבגרות הם בעלי יכולת דימוי צורני (זיכרון צילומי) אבל כמעט אין מבוגרים כאלו[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דן זכאי, פסיכולוגיה קוגניטיבית. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2002
- אוליבר סאקס, האיש שחשב שאשתו היא כובע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- How We Make Memories - סרטון הסבר של Crash Course Psychology על יצירה ושליפה של זיכרונות דרך מאגרי הזיכרון השונים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך א – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ 1 2 אלעד, א' (2005). הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ מבוא לפסיכלוגיה, ריצ'רד ג' גריג ופיליפ ג' זימברדו, פרק 7 זיכרון, האוניברסיטה הפתוחה., 2008
| מסלול קידוד המידע בזיכרון | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זיכרון חושי (מיידי) |
| ||||||||||
| זיכרון לטווח קצר | זיכרון עבודה | ||||||||||
| זיכרון לטווח ארוך |
| ||||||||||