זורם לא-ניוטוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זורם לא-ניוטוני הוא זורם, שבניגוד לזורם ניוטוני, תכונות הזרימה שלו לא ניתנות לתיאור על ידי ערך קבוע של צמיגות.

בתנאי לחץ מסוימים זורם כזה יכול להתנהג כמוצק, ובמקרים מסוימים, ניתן אפילו ללכת עליו.[1] תמיסות פולימר רבות הן זורמים לא-ניוטונים, בדומה לחומרים יומיומיים רבים, כגון קטשופ, תרחיפי עמילן, צבע, דם ושמפו.

בזורם ניוטוני, היחס בין מאמץ הגזירה וקצב העיבור (קצב שינוי הצורה של הזורם) הוא ליניארי, כאשר הקבוע של היחס הוא מקדם הצמיגות של הזורם. בזורם לא-ניוטוני, היחס בין מאמץ הגזירה וקצב העיבור הוא לא-ליניארי, ויכול להיות אפילו תלוי בזמן. לכן, לא ניתן להגדיר מקדם צמיגות קבוע. ניתן להגדיר יחס בין מאמץ הגזירה וקצב העיבור (או צמיגות שתלויה במאמץ הגזירה), כאשר יחס זה שימושי במיוחד עבור זורמים שהתנהגותם אינה תלויה בזמן.

למרות שהמושג "צמיגות" נמצא בשימוש נרחב לאפיון חומרים, לעיתים הוא לא מתאים לתיאור ההתנהגות המכנית של חומר, כאשר המקרה הבולט הוא זורמים לא-ניוטונים. במקום זאת, זורמים אלה מאופיינים על ידי תכונות אחרות של מכניקת הזורמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זורם לא-ניוטוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתוכנית המדע הטלוויזיונית "Brainiac" הדגים ג'ון טיקל הליכה על רפרפת ביצים.
מכניקת הרצף
תחום בפיזיקה העוסק בחומרים רציפים.
מכניקת מוצקים
תחום בפיזיקה העוסק בחומרים רציפים הנמצאים במצב מנוחה.
אלסטיות
מתאר חומרים החוזרים למצב המנוחה, לאחר הסרת המאמצים (לחצים).
פלסטיות
מתאר חומרים המתעוותים לצמיתות לאחר הפעלת רף מסוים של מאמץ.
ראולוגיה
תחום העוסק בחומרים בעלי מאפיינים מוצקים וזורמים.
מכניקת זורמים
התחום בפיזיקה העוסק בחומרים רציפים המתעוותים בחשיפה לכוח.
זורמים לא-ניוטונים חווים את שיעורי המעוות באופן שאינו פרופורציוני למאמץ הגזירה המופעל עליהם.
זורמים ניוטונים חווים את שיעורי המעוות באופן פרופורציוני למאמץ הגזירה המופעל עליהם.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.