זאב שרף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב שרף
צילום מ-1966
צילום מ-1966
לידה 21 באפריל 1906
הכפר איזבור, דוכסות בוקובינה, הקיסרות האוסטרית במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1984 (בגיל 77)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1925
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפא"י, המערך, העבודה
שר האוצר ה־4
5 באוגוסט 196815 בדצמבר 1969
(שנה ו־18 שבועות)
תחת ראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר
שר המסחר והתעשייה ה־8
22 בנובמבר 196615 בדצמבר 1969
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר
שר השיכון ה־5
15 בדצמבר 196910 במרץ 1974
(4 שנים ו־12 שבועות)
תחת ראש הממשלה גולדה מאיר
חבר הכנסת
22 בנובמבר 196521 בינואר 1974
(8 שנים ו־8 שבועות)
כנסות 67
מזכיר הממשלה ה־1
14 במאי 194831 באוקטובר 1957
(9 שנים ו־24 שבועות)
תחת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון, משה שרת
נציב שירות המדינה ה־1
19501952
(כשנתיים)
נשיא מועצת העיתונות בישראל ה־1
19631965
(כשנתיים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב שֵׁרְף (21 באפריל 190618 באפריל 1984) היה שר, חבר הכנסת, מראשי תנועת העבודה ומזכיר הממשלה הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף נולד בכפר איזבור (כיום איזבורלה-סוצ'בה) במחוז סלטין שבחבל בוקובינה, אז תחת השלטון הקיסרי האוסטרי בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית. בנם של רחל לבית פומרנץ ומאיר צבי שרף (Schärf).

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל, ובצעירותו עבד כפועל, כפקיד וכאיש ארגון בתפקידים מזדמנים והשתלב בחוגי אחדות העבודה ובהמשך במפא"י. שרף היה פעיל בתנועת הנוער של "פועלי ציון", ואף היה מראשי ומייסדי תנועת הנוער "הבחרות הסוציאליסטית". במחצית השנייה של שנות ה-30 היה בין מקימי "הפועל" וכיהן כמזכיר מרכז "הפועל" במשך 6 שנים.

במלחמת העולם השנייה שירת שרף במפקדת "ההגנה", והיה ממפקדי הש"י (שירות הידיעות של ההגנה) מהקמתו בשנת 1940 ובמשך 5 שנים עד 1945. בין השנים 1945–1947 כיהן בתפקיד מזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

בשנת 1940 עבר עם משפחתו להתגורר בירושלים בשכונת בית הכרם, ובהמשך השתקעו בשכונת קריית היובל.

היה נשוי להניה (בת משה אודבין) במקור מהעיר קלם שבליטא. שלושת ילדיהם: יאיר, צפור וצבי-משה (צבילי). בנו הבכור מנישואיו הראשונים היה הרופא ד"ר קלונימוס (נימוס) שרף. נינתו היא עיתונאית המוזיקה שירה נאות.

פעילותו למען הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1947 נתמנה שרף למזכיר "ועדת המצב", שהייתה הוועדה אשר התכוננה לקראת הכרזת המדינה והכינה את הקמתו של מנגנון המדינה. בשנת 1948 נתמנה למזכיר הממשלה הזמנית, הכין וניהל את טקס הכרזת המדינה, ובהמשך כיהן בתפקיד מזכיר הממשלה בין השנים 1948–1957, בממשלותיהם של דוד בן-גוריון ומשה שרת.

בשנת 1954 מונה שרף ממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, והנהיג מדיניות תקיפה של גביית מיסים[1] לאור הצורך לארגן מחדש את מנהל המיסים ומודל המיסוי הישראלי. לאחר שבע וחצי שנים, באוגוסט 1961, התפטר מתפקיד זה[2], לאחר שהתנהלות מדיניות המיסים של ישראל נכנסה לשגרה[3]. עם פרישתו של טדי קולק מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ב-1964 מונה שרף ליועץ כללי לראש הממשלה, כמינוי זמני עד לבחירות לכנסת, ובהתנדבות למשך שנה[4].

זאב שרף (עומד), בתפקידו כמזכיר הממשלה, מדווח לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, בשנת 1952 לערך

פעילות פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 נבחר שרף לראשונה כחבר הכנסת, וכיהן עד 1974. בראשית ימי הכנסת השישית כיהן שרף כחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים.

ב-22 בנובמבר 1966 התמנה שרף לתפקיד שר המסחר והתעשייה בממשלת אשכול, וב-5 באוגוסט 1968 התמנה לתפקיד שר האוצר בנוסף על תפקידו הקודם. שרף המשיך לכהן בשני תפקידים אלו גם בממשלה שהקימה גולדה מאיר לאחר מכן.

לאחר הבחירות לכנסת השביעית, והקמת הממשלה בשנית בידי גולדה מאיר, התמנה שרף לתפקיד שר השיכון, בו כיהן לאורך כל ימיה של אותה הממשלה (עד 10 במרץ 1974). בזמן כהונתו נתן עדיפות לבעיות הזוגות הצעירים, וגם מצוקת השכונות הייתה לנגד עיניו, ולכן המליץ להקים ספריות עשירות במאגרי מידע, כדי לאפשר הכנת שיעורים גם לתלמידים ממשפחות קשות יום ומרובות ילדים.

תפקידים נוספים שבהם כיהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב שרף נפטר בירושלים, ונטמן לצד רעייתו הניה שרף בהר המנוחות בעיר.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החוגרמדריך הכשרת מגן, סודר על ידי זאב שרף, הוצאת מרכז "הפועל" תל אביב התרצ"ח 1938.
  • שבטי ערב, תרגום מאנגלית: זאב שרף, מיור צ.ס. ז'ארויס, הוצאת עפר, ירושלים 1946.
  • יומן ירושלים, חיים ארלוזורוב, הביא לדפוס זאב שרף, הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, 1949.
  • חוק ומינהל במדינה, תל אביב: י' צ'צ'יק, [תשי"ד-1953].
  • שלושה ימים: והם ג, ד, ה באייר התש"ח – 12, 13, 14 במאי 1948, תל אביב: עם עובד, תשי"ט-1959. (מהדורה נוספת: תשכ"ו-1965).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב שרף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב שרף עומד בין יו"ר הוועד הפועל הציוני ברל לוקר (משמאל) לראש הממשלה משה שרת במעמד חתימת ההסכם בין ממשלת ישראל להסתדרות הציונית
זאב שרף – תבניות ניווט