זאב רכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב רכטר
לידה 2 באפריל 1899
כ"ב בניסן ה'תרנ"ט
קובלבקה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 18 בדצמבר 1960 (בגיל 61)
כ"ט בכסלו ה'תשכ"א
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים École des Ponts ParisTech עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19191960 (כ־41 שנים)
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות ביתן איל עופר, בית אנגל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעקב רכטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב רֶכטֶר (2 באפריל 189918 בדצמבר 1960) היה מחשובי האדריכלים בישראל ומאבות הסגנון הבינלאומי בארץ. ראשון בוני הבניינים על עמודים בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב רכטר נולד בקובלבקה (Ковалевка) שבפלך חרסון של רוסיה (בתחומי אוקראינה של ימינו). החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ניקולאייב. בשנת 1919 עלה לארץ ישראל באונייה "רוסלאן" שם גם פגש את אשתו לעתיד, פולה (לבית זינגר). עם עלייתו עבד במשרדו של המהנדס סשה חיסין. עבודתו הראשונה במשרד חיסין הייתה מלאכת מדידת רחוב אלנבי כהכנה לתכנונו ובנייתו. לאחר מכן עבר רכטר לירושלים, שם עבד שנה כשרטט במשרדו של האדריכל בנימין חייקין.

מאורעות תרפ"א השיבו את רכטר ומשפחתו להתגורר בתל אביב ושם זכה לראשונה לעבודת תכנון עצמאית: בניין מגורים בפינת הרחובות נחלת בנימין ורמב"ם. רכטר העניק למבנה זה, אשר כונה "בית הכדים", את הרוח האקלקטית אשר נשבה ברחובות העיר באותה העת (1924), לאחר מכן הוסיף לבנות בתל אביב הקטנה עד לסוף שנת 1926 עשרה מבנים נוספים.

בשנת 1927 החליט רכטר להשלים את לימודי האדריכלות שהחל בניקולאייב, וללמוד בבית הספר להנדסה ברומא. את לימודי ההמשך באדריכלות החל רכטר בבית הספר הממלכתי להנדסה בפריז (19291932).

עם שובו ארצה בשנת 1932, חזר רכטר להתגורר בתל אביב, וחידש את פעילותו המקצועית בישראל. במשרדו ששכן תחילה בבית אנגל והחל משנת 1952 בכיכר מלכי ישראל, הועסקו לאורך השנים אדריכלים צעירים שעתידים היו להוביל תוך זמן קצר את הענף בישראל, ובכללם: דוד רזניק, דן איתן, צבי הקר וממשיך השושלת – יעקב רכטר.

יחד עם אדריכלים נוספים ייסד רכטר את "חוג הארכיטקטים". בין האדריכלים הצעירים שאליהם חבר רכטר ניתן למצוא את יוסף נויפלד, אריה שרון, קרל רובין, דב כרמי, שמואל ברקאי, וכן ישראל דיקר ויוליוס פוזנר, שאף ערכו את עיתון הקבוצה.

רכטר הוא אחד מראשיה של התנועה המודרנית באדריכלות בארץ ומייבאה של תפישתו החלוצית של האדריכל לֶה קוֹרְבּוזְיֶה לישראל. רכטר היה הראשון ש"הרים" את בנייניו על עמודים, בדומה לכמה ממבניו של לה קורבוזיה: בית אנגל, הניצב בשדרות רוטשילד ופינת רחוב מזא"ה (1933), הוא למעשה הבניין הראשון בתל אביב שנבנה על גבי עמודים. קומת העמודים המפולשת במפלס הקרקע יוצרת מקום פתוח ומגונן, מרחיבה את חלל הרחוב וחושפת אותו לתנועת הרוח. כיום קומת עמודים זו אטומה (האטימה בוצעה בידי חיילי המפקדה הבריטית ששכנה במקום בשנות הארבעים).

רכטר נאם בטקס יובל ה ה-40 של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל בתל אביב, בחג החנוכה, בשנת 1960, ונפטר יום לאחר מכן מהתקף לב, בן 61 במותו. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[1]

עיריית תל אביב קראה על שמו של רכטר רחוב בעיר, בשכונה הצפון-מזרחית שיכון דן. בנובמבר 2009 הוצגה בחלל דירת הגג בבניין שתוכנן על ידי רכטר ברחוב הירקון 70, תערוכה מעבודותיו שהתבססה על ארכיון משרדו.

על שמו הקימו משרד השיכון, חברת עמידר ומשפחתו קרן לחלוקת פרס דו־שנתי בסך 3,000 לירות, שנקראה פרס רכטר.

היה נשוי לפולה,[2] ואב לבן, האדריכל יעקב רכטר, ולשתי בנות שהאחת נישאה לאדריכל משה זרחי ושנייה למהנדס מיכה פרי.

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב רכטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]