זאב צחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב צחור
זאב צחור, 2011
זאב צחור, 2011
לידה 28 בדצמבר 1941
נתניה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 2017 (בגיל 75) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה של עם ישראל
בת זוג רבקה (לבית ליבוביץ)
צאצאים שירה צחור חן, עדי צחור, ד"ר דן צחור, שלי צחור גבריאלי
תרומות עיקריות
הקמת וביסוס המכללה האקדמית ספיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב צחור (28 בדצמבר 194123 בינואר 2017[1]) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צחור נולד וגדל בנתניה. הוריו היו חניכי בית"ר, עולים בעליית אף על פי וחברי אצ"ל. שמו ניתן לו על שם זאב ז'בוטינסקי. בגיל 14 עזב את הבית והצטרף כילד חוץ לקיבוץ רמת הכובש וב-1960 התקבל לחברות בקיבוץ. הוא התגייס לנח"ל ויצא לקורס קציני חי"ר ואחר כך פיקד על מחלקה של חיילים בעלי רקע קשה שגויסה לנח"ל (גרסה מוקדמת של מקא"ם). חזר לקיבוץ והיה בו מרכז המטע.

ב-1969 עבר למדרשת שדה בוקר והיה מזכירו של בן-גוריון, עיקר תפקידו היה סיוע לבן-גוריון בכתיבת סדרת הספרים 'זכרונות'. בשנים 1971–1973 למד במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון (אז אוניברסיטת הנגב). תואר שני ודוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור עשה בהדרכת פרופ' שמואל אטינגר בנושא "ההסתדרות – תקופת העיצוב".
במילואים השתתף בארבע מלחמות כמפקד פלוגה: ששת הימים, ההתשה, יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה. היה ממייסדי תנועת שלום עכשיו וחבר ב'פורום על' של התנועה.

לסגל האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון הצטרף כאשר למד לתואר הראשון ב-1972 והתקדם מאסיסטנט ועד לפרופסור מן המניין. ב-1984–1986 היה ראש המחלקה להיסטוריה באוניברסיטה. ב-1993 התבקש על ידי המועצה להשכלה גבוהה להפוך את 'מכללת הנגב' שהייתה שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון למכללה עצמאית. הוא ייסד בה את המכללה האקדמית ספיר והיה נשיא המכללה למן הקמתה ועד ל-2011.

צחור יזם חוג של פרופסורים שלימדו יום בשבוע בבית ספר תיכון בנגב. בבית הספר התיכון מעלה הבשור הוא לימד 16 שנים. היה חבר 'ועדת המקצוע' של משרד החינוך להיסטוריה ולימודי ארץ ישראל, חיבר חוברות לימוד לבתי ספר. מ-1973 כתב ברציפות טורים לעיתונים, בעיקר למדור 'דעות' בידיעות אחרונות.

מחקריו מתרכזים בלאומיות המודרנית, תולדות הציונות, המאבק להקמת מדינת ישראל, דרכי הצמיחה למנהיגות ועיצוב הזיכרון. ספרו "עיצוב הישראליות" מתמקד בהבניית הזיכרון הישראלי. "כשז'בוטינסקי וטרוצקי נפגשו", ספרו מ-2012, הוא שילוב של מחקר היסטורי ודמיון ספרותי. האוטוביוגרפיה "היינו התקומה", שהופיעה ב-2015, חותרת להבנת בני דורו.

זאב צחור נפטר ב-23 בינואר 2017 ונטמן בבית הקברות בקיבוץ רמת הכובש.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדרך להנהגת היישוב: ההסתדרות בראשיתה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ב 1981.
  • אניות או מדינה: קורות אניות המעפילים "פאן יורק" ו"פאן קרשנט"/ זאב (וניה) הדרי וזאב צחור. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד בשתוף אוניברסיטת בן-גוריון, 1982.
  • Voyage to Freedom, Vallentine - Mitchell, London 1985
  • שורשי הפוליטיקה הישראלית. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1987.
  • החזון והחשבון: בן-גוריון בין אידאולוגיה לפוליטיקה. תל אביב: משכל - ספרית פועלים, 1994.
  • חזן - תנועת חיים: השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ז 1997.
  • יקיצה: חלום המדינה ומה שיצא. תל אביב, מודן, 1998.
  • עיצוב הישראליות. תל אביב: עם עובד, תשס"ז 2007.
  • כשז'בוטינסקי וטרוצקי נפגשו, ידיעות ספרים, 2012. (רומן)
  • היינו התקומה, הקיבוץ המאוחד, 2015.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל קולת, "(על) זאב צחור, "חזן - תנועת חיים, השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפ"ם" (תשנ"ז), ציון סד, ד (תשנט 1999) 533–542.
  • "טוריסט" - אוסף רשימות מהעיתונות של זאב צחור, הוצאת מכללת ספיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]