זאב סגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב סגל
לידה 13 בינואר 1947
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בינואר 2011 (בגיל 63)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת כהונה ? – 11 בינואר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 11 בינואר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי מחקר תורת המשפט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב סגל (13 בינואר 194711 בינואר 2011) היה משפטן ישראלי, פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ראש תוכנית ללימודי מוסמך במדיניות ציבורית למנהלים, הפרשן המשפטי של עיתון "הארץ" וחבר הנהלת המערכת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב סגל נולד בתל אביב, להוריו לאה (לבית צ'צ'יק) ולאביו עו"ד צבי סגל (יקיר תל אביב).

למד בבית-הספר היסודי "הכרמל" ובתיכון עירוני א' במגמה מזרחנית.

בשנים 19651968 שירת בצה"ל ככתב צבאי בעיתון במחנה גדנ"ע. במרץ 1973, מספר חודשים לפני פטירתו של דוד בן-גוריון, ערך איתו את הריאיון המקיף האחרון.

סיים בהצטיינות לימודי בוגר ומוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1982 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

עבד כעוזרו של שמעון פרס, שהיה אז שר התקשורת והתחבורה.

סגל היה פרופסור חבר למשפטים בחוג למדיניות ציבורית בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב ובפקולטה למשפטים. התמחה במשפט חוקתי ובמשפט מנהלי, אתיקה ציבורית ודיני תקשורת. במלאת שנה לפטירתו נחנך בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה תל אביב אולם זאב סגל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לצלמת לילי סגל ואב לבן, הדר.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

ועדות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היה חבר בוועדת כשר, בראשות פרופ' אסא כשר, שמונתה על ידי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לשם בדיקת הופעתו של תוכן שיווקי (פרסומת סמויה) בתוכניות טלוויזיה.
  • היה חבר בוועדת צדוק, בראשותו של חיים צדוק שהוקמה ב-1996 כדי להמליץ בנושאי חקיקה הקשורים לעיתונות.
  • היה חבר בוועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בראשות פרופ' מנחם מגידור ליד המרכז הישראלי להעצמת האזרח.
  • היה חבר הוועדה לקביעת קוד אתי לנבחרת ישראל בכדורגל בראשות פרופ' אפי יער.
  • היה חבר הוועדה הציבורית לבחינת נושא פרסומת לאלכוהול בערוץ 2 בראשות פרופ' שמעון שטרית.
  • היה חבר בוועדה לבדיקת החיסיון העיתונאי בראשותו של ד"ר אשר מעוז.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דמוקרטיה ישראלית: עיקרים חוקתיים במשטר מדינת ישראל, הוצאת משרד הביטחון, 1988.
  • זכות העמידה בבג"ץ, הוצאת פפירוס, 1986, מהדורה שנייה – 1993.
  • בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית (עם גד ברזילי ואפרים יער), הוצאת פפירוס, 1994.
  • חופש העיתונות – בין מיתוס למציאות, הוצאת פפירוס, 1996.
  • הזכות לדעת באור חוק חופש המידע, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2000.
  • אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי (עם ד"ר לילך ליטור), הוצאת נבו, 2008.
  • עושה הכובעים, דין ודברים עם אהרן ברק (עם אריאל בנדור), כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2009.

מאמריו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הזכות לפרטיות למול הזכות לדעת עיוני משפט, ט (תשמ”ג – 1983) 175–204
  • איסור פרסום מטעמי “סוב יודיצה”: הצעה להיתר ולהסדר אלטרנטיבי מחקרי משפט ד (תשמ”ו-1983) 105–166
  • ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ”ט 1968-: מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה מחקרי משפט, ג (תשמ”ד – 1984) 199–246
  • זכות האזרח לקבל מידע בעניינים ציבוריים עיוני משפט י (תשמ"ה – 1984) 625–657
  • הצנזורה הצבאית: סמכויותיה, ביקורת שיפוטית על פעולותיה והצעה להסדר חלופי עיוני משפט טו (תש”ן – 1990) 311–342
  • עילת העדר היחסיות ((disproportionality) במשפט המינהלי הפרקליט לט (תשנ”א-1991) 507–532
  • על הזכות המוגנת בבג”צ, הזכות לדעת והאזנת סתר משפטים כא (תשנ”ב-1992) 559–573
  • סמכות ביטחונית, יחסיות מינהלית וביקורת שיפוטית משפט וממשל א (תשנ”ג) 477–488
  • הדרך לביקורת שיפוטית על חוקתיות של חוקים – הסמכות להכריז על אי-חוקתיות חקיקה למי? משפטים כח (תשנ"ז-1997) 239–256
  • צללים מרחפים על שלטון החוק – עם פרשת בר-און ובעקבותיה משפט וממשל ד (תשנ"ח-1998) 587–663
  • בג"ץ במרקם החברה הישראלית – לאחר חמישים שנה משפט וממשל ה (תש"ס-1999) 235–296
  • (עם אריאל בנדור) היועץ המשפטי לממשלה – המשפט והממשל הפרקליט מד (תש"ס – 1999) 423–448
  • הפעלת נשק יום הדין בביקורת חוקתית – הרהורים בעקבות המודל הבריטי משפט וממשל ו (תשס"ג–2003) 337–341.
  • (עם אבי זמיר) הגנות מן הצדק כיסוד לביטול אישום – על קו התפר בין המשפט הפלילי למשפט הציבורי הפרקליט מז (תשס"ד – 2003) 42–76
  • משפט ואתיקה – בין תרבות השלטון לתרבות המשפט הפרקליט מח (תשס"ה – 2004) 244–264
  • הזכות לפרטיות של אישי ציבור מול זכות הציבור לדעת את מצבם הרפואי רפואה ומשפט דצמבר 2006 ) חוברת 35 עמ' 21–29
  • ז' סגל ו א' זמיר הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי – סדר חדש של הגינות משפטית הפרקליט – ספר דויד וינר (תשס"ט-2009) עמ' 231–264
  • משפט מנהלי, ספר השנה של המשפט בישראל, תשנ”א (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א, ועד מחוז ת"א, לשכת עורכי הדין, תשנ”ב-1992-, עורך: אריאל רוזן-צבי) 109–146.
  • בית המשפט הגבוה לצדק – בית המשפט כמעצב חברתי בספר חברה במראה הוצאת רמות, תשס"א – 2000; עורכת: ח' הרצוג) 297–357.
  • חופש הביטוי באורו של מאיר שמגר בספר שמגר – מאמרים חלק א' ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין ומערכת כתב העת המשפט, תשס"ג – 2003) 111–126
  • למי השופטים כותבים? הערות והארות בספר משפט וספר (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ז – 2007) עמ' 47–60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב סגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]