זאב לירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב לירון
לידה 15 בנובמבר 1922
בנדין, פולין
פטירה 16 במאי 2014 (בגיל 91)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19481984 (כ־36 שנים)
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מבצע רוטב
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
עיטורים
עיטור לוחמי המדינה עיטור לוחמי המדינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב (זאביק) בנימין לירון (לונדנר) (15 בנובמבר 1922 - 16 במאי 2014) היה קצין בדרגת אלוף-משנה בחיל האוויר. היה טייס קרב, פיקד על ענף מודיעין של החיל ועל להק ההדרכה, והקים את היחידה לשיתוף פעולה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לירון נולד בשם יומק זאב-בנימין לונדנר בעיר בנדין שבפולין, אחד מחמישה ילדים למשפחת סוחרי בגדים. כנער התכוון לעלות לארץ ישראל אך פרוץ מלחמת העולם השנייה והפלישה הגרמנית לפולין מנעו זאת ממנו. הוא היה פעיל ציוני וחבר הארגון היהודי הלוחם בגטו בנדין. ב-1943 נשלח למחנה הריכוז אושוויץ. במחנה ניסה להימלט, אך נתפס ונידון למוות בתלייה. לאחר המתנה של ארבעה ימים בבלוק 11 שוחרר הודות לקאפו הבלוק יעקב קוזלצ'יק ונשלח לעבודות כפייה במכרה. לאחר פינוי מחנה העבודה נמלט בקפיצה מהרכבת יחד עם אחיו ושני ניצולים נוספים. הוא חזר לבנדין ועסק בפעילות ציונית שהביאה למעצרו על ידי הסובייטים. בינואר 1946 עבר לאיטליה, שם היה פעיל בתנועת הבריחה ובמוסד לעלייה ב'.

בעודו באיטליה התגייס במאי 1948 לצה"ל והיה מחניכי קורס הטיס הראשון של חיל האוויר באיטליה. לאחר הגיעו לישראל הצטרף לקורס טיס מס' 1 אותו סיים באוגוסט 1950. הוא שימש מדריך טיסה, מפקד גף בטייסת 105, טייסת אימון מבצעי, במסגרת זו הוביל באפריל 1951 רביעיית מטוסי ספיטפייר לתקיפת משטרת אל-חמה בסוריה כפעולת תגמול על רצח שוטרים ישראלים, וכחודש לאחר מכן השתתף בגיחות הפצצה בקרב תל מוטילה[1]. שירת כמפקדה הראשון של טייסת 140, טייסת מטוסי הרווארד במחנה סירקין, ששימשה לאימון חניכי קורס הטיס. ב-1954 הקים את הצוות האווירובטי של חיל האוויר הישראלי שהורכב ממדריכי טיסה. למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. במלחמת סיני שירת בענף מודיעין של חיל האוויר, ב-1958 מונה לראש הענף ושירת בתפקיד עד 1965. במהלך כהונתו עבד על תוכניות החיל לקראת מלחמת ששת הימים ועסק בתכנון מבצעי "רוטב" ו"דורבן", סיוע באספקה אווירית למורדים המלוכניים שפעלו נגד צבא מצרים בתימן[2] בתקופה זו נשלח במסווה לתימן לתאם את פעולות חיל האוויר מול המורדים. לאחר מכן שירת במשך שנה כראש להק הדרכה בדרגת סגן-אלוף. בשנים 1966–1973 עסק בשליחות ביטחונית באירופה מטעם משרד הביטחון והמוסד, הוא עסק בהפעלת סוכנים ממדינות יעד במטרה לאסוף מודיעין על חיילות האוויר של מדינות ערב. כמו כן נפגש באתונה עם מוניר רדפא, טייס בחיל האוויר העיראקי לצורך תיאום עריקתו לישראל עם מטוס מיג 21 במבצע יהלום.

במלחמת יום הכיפורים שירת כיועץ אווירי בפיקוד הצפון. לירון היה במהלך מלחמת יום הכיפורים חלק מחפ"ק (חבורת הפיקוד הקדמי) של אוגדה 36 בפיקודו של רפאל איתן. לאחר המלחמה עסק בהפקת לקחים בנושא שיתוף הפעולה בין כוחות האוויר וכוחות היבשה. בשנים 1975 עד 1979 עמד בראש היחידה לשיתוף פעולה, יחידה חדשה שהוקמה על מנת לתאם בין הכוחות. כמו כן עסק בפרויקט הקמת בסיסי חיל האוויר בנגב בעקבות פינוי סיני. בתפקידו האחרון שירת כנספח צבאי בצ'ילה ובאקוודור בין השנים 1980 ל-1983. השתחרר משירות הקבע ב-1984. לאחר שירותו הצבאי עסק בייצוא ביטחוני[3].

בשנת 2013 פרסם העיתונאי משה רונן את ספרו תהומות ושחקים על חייו של זאב לירון. באותה שנה זכה לירון לעיטור יקיר העיר רמת גן[4].

נפטר בשנת 2014, והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ נצר סירני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב לירון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביגדור שחן, חישול הכנפיים, מערכות 1991, עמ' 86, 91, 96-98
  2. ^ יעל בר וליאור אסטליין, ‏המרכיב הסודי של הרוטב, באתר חיל האוויר הישראלי
  3. ^ יוסי מלמן, המבצע הפרטי והמוטרף לחטיפת יוזף מנגלה, סופהשבוע, 10 בדצמבר 2013
  4. ^ יקרים לליבנו, אתר עיריית רמת גן