ז'ובקבה

**ז'ובקבה**
**Жовква**
סמל ז'ובקבה סמל ז'ובקבה	דגל ז'ובקבה דגל ז'ובקבה
	כנסיית לאורנטיוס הקדוש בז'ובקבה
	כנסיית לאורנטיוס הקדוש בז'ובקבה
מדינה	אוקראינה
אובלסט	לבוב
תאריך ייסוד	1597
על שם	סטניסלב ז'ולקייבסקי
שטח	7.64 קמ"ר
גובה	150 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	13,852 (1 בינואר 2022)
‑ צפיפות	1,742 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	50°04′00″N 23°58′00″E / 50.0666666666667°N 23.9666666666667°E
אזור זמן	UTC+2
	https://zhovkva-rada.gov.ua/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים ז'ובקבה

ז'ובקבה (אוקראינית: Жовква, לעיתים נכתבת בעברית הצורות ז'ולקוב, ז'ולקווה או ז'ולקבה; פולנית: Żółkiew, ז'ולקייב; יידיש: ז'אָלקווע) היא עיר במחוז לבוב באוקראינה, השוכנת בחבל גליציה ההיסטורי. משמשת כמרכז אדמיניסטרטיבי אזורי. כיום עומדת אוכלוסייתה על כ-13,000 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-14 נוסד כפר בשם ז'יניקי שהיה שייך לארכיבישוף מהאליץ. במאה ה-15 עבר הכפר לבעלותו של הגרף ויסוצקי שהעבירו לאציל הפולני סטניסלאב ז'ולקייבסקי.

העיר נוסדה ב-1597 על אדמות הכפר על ידי ז'ולקאבסקי כמבצר מפני התקפות הטטארים. במלחמת הצפון בין 1701-1707 מבצר ז'ולקבה שימש כמפקדתו של פטר הגדול. לאחר מכן העיר חזרה לפולין. עד 1774 באיחוד הפולני ליטאי. בחלוקת פולין השלשית צורפה לאוסטרו-הונגריה. בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב צורפה לברית המועצות כחלק מאוקראינה. ב-28 ביוני 1941 נכבשה על ידי הגרמנים. לאחר השחרור שוב באוקראינה הסובייטית. בין 1951- 1991 נקראה נסטרוב ע"ש טייס רוסי, גיבור מלחמת העולם הראשונה. החל מ-1991 באוקראינה העצמאית.

יהדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ולקייב הייתה עיר מרכזית בגליציה, וככזו הייתה מרכזית גם בתולדות הקיבוץ היהודי הגדול שחי בחבל ארץ זה. בז'ולקייב היה בית דפוס עברי מפורסם (ולעיתים נכתב שמו בתעתיק יידי: זאלקווא). בז'ולקייב של המאה התשע עשרה כיהן צבי הירש חיות כרבה של העיר, ובה חי גם נחמן קרוכמל מראשי תנועת ההשכלה וחכמת ישראל בגליציה.

טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-4,400 יהודים, מתוך כ-7,800 תושבים. עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במבצע ברברוסה, חיללו הגרמנים והעלו באש את בית הכנסת הגדול בה, והטילו על יהודי העיר גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע וחובת ביצוע עבודות כפייה.

במספר אקציות שבוצעו ממרץ ועד דצמבר 1942 שילחו הגרמנים קרוב ל-3,000 מיהודי העיר והסביבה למחנה ההשמדה בלז'ץ.

גטו סגור שהוקם בעיר לאחר האקציות חוסל במרץ 1943, כאשר כ-800 מיושביו שנמצאו "כשירים לעבודה" שולחו למחנה ינובסקה, וכ-3,500 הנותרים נרצחו ביער סמוך לעיר. מעט היהודים שהושארו בגטו נרצחו עד יולי 1943, תוך שהגרמנים עורכים מצוד אחר יהודים מסתתרים, ומוציאים אותם להורג.

רבני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האישים דלהלן כיהנו בתפקיד הרב הראשי של ז'ולקיב, או בתפקיד האב"ד המקביל:

רבי יחזקאל יששכר בן חנוך אברהם (עד 1637, ה'שצ"ז) - רבה הראשון של הקהילה היהודית בז'ולקיב
רבי משה בן שכנא (נפטר כ"ג בחשוון ה'תי"ג, 1652) - ייתכן שאחריו נבחר רב נוסף שאין ידיעות אודותיו
רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל (ה'ת"ם, 1680 - ה'תמ"ה, 1685)
רבי הלל בן נפתלי הירץ (ה'ת"ם, 1680 - ה'ת"ן, 1690) - מחבר "בית הלל" על שולחן ערוך
רבי יוסף יששכר בר בן עובדיה (ה'תנ"ג, 1693 - ה'תנ"ז, 1697) - לפני כהונתו בעיר היה רבן של צילץ, האצענפלאץ וגלוגא. עזב את ז'ולקיב לטובת רבנות העיר קרמזיר (אנ')
רבי אברהם אבלי בן מרדכי (ה'תנ"ט, 1699 - ?)
רבי אלכסנדר סנדר שור (עד פטירתו ב-1737) - מחבר "תבואות שור"
רבי מנחם מאניש מרגליות - חתנו של הרב שור
רבי יצחק סג"ל לנדא (ה'תפ"ט, 1729 - ה'תקי"ד, 1754) - לאחר שעזב את העיר כיהן כרבה של קראקא
רבי זאב וולף בן יהושע השל (1738 – 1741)
רבי פנחס בן אברהם ר' חיים'ס (1743 - ?)
רבי נפתלי הירץ הורוביץ (סביבות 1745)
רבי שמשון מייזלש (1747 – 1754) - כיהן כרבה של צישינוב לפני שהגיע לז'ולקיב ולאחר שעזב את העיר
רבי אברהם מרדכי היילפרין (1763 – 1772)
רבי משה צבי הירש מייזלש (? - י"ח בכסלו ה'תקס"א, 1801) - מחבר "חמדה גנוזה" כיהן ברבנות העיר עד פטירתו וסירב לשם כך להצעת רבנות בקופנהגן
רבי יעקב משולם אורנשטיין (1801 – 1805)
רבי יצחק שמשון הורוביץ מייזלש
רבי צבי הירש חיות (1839 – 1852) - עזב את העיר לטובת רבנות קאליש
הרב אברהם שמואל לם
הרב פינחס רימלט (1905–1934)
הרב צבי רימלט