ז'אן דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן דוד
Jean David
צילום משנת 1978
צילום משנת 1978
לידה 16 בדצמבר 1908
בוקרשט, ממלכת רומניה
פטירה 26 במרץ 1993 (בגיל 84)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים אקדמיה ז'וליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, עיצוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציור קיר בקמפוס גבעת רם בירושלים

ז'אן דודרומנית וצרפתית: Jean David;‏ 16 בדצמבר 190826 במרץ 1993) היה מעצב, צייר ומאייר ישראלי, יהודי יליד רומניה. עסק בציור, ברישום, בקולאז', בעיטורי קרמיקה וביצירת שטיחי קיר, בולים ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן דוד נולד בשנת 1908 בבוקרשט, בירת רומניה, במשפחה אמידה.

בשנת 1927 נסע לפריז ללמוד ארכיטקטורה, אך עבר ללימודי ציור באקול דה בוזאר בפריז, המשיך באותה עיר ב"אקדמיה הסקנדינבית" שבמונפרנס ובשנים 1927–1933 באקדמיה ז'וליאן. בשנת 1929 השתתף לראשונה בתערוכה קבוצתית בבוקרשט, ובשנת 1933 הציג שם תערוכת יחיד ראשונה. פעל בחוג דאדא שחזר משווייץ. באותה תקופה צייר, בין היתר, דיוקנאות, הידועים בהם "האשה עם צמות קלועות" ותמונת השחקנית לנה קאלר, שהושפעו ממודיליאני. עבד עבור כתבי עת של אוונגרד, כמו "אונו" (Unu) של סשה פאנה, שאת ספרו "החיים הדמיוניים של אלהים" אייר. בשנת 1937 יצר, יחד עם שטפאן קונסנטינסקו, פרסקו בשביל ביתן רומניה בתערוכה העולמית בפריז וב-1939 צייר ציור קיר בביתן הרומני בתערוכה העולמית בניו יורק.

ב-1935 שהה בחיפה במשך תשעה חודשים במסגרות מסע בארץ ישראל, מצרים וקורפו. ב-1942 עלה יחד עם עוד 12 יהודים (בהם תאודור בראונר, אחי הצייר ויקטור בראונר) על ספינת מעפילים קטנה שנלכדה על ידי הבריטים מול חופי לבנון, ושהה שנתיים במחנה מעצר בקפריסין. ב-1944 שוחרר והתגייס לצי הבריטי. עם הקמת מדינת ישראל התגייס לחיל הים הישראלי.

לאחר מלחמת העצמאות התגורר בירושלים וקשר קשרי ידידות הדוקים עם דן בן אמוץ, ואייר את הספר המשותף לו ולחיים חפר, "ילקוט הכזבים" ואת ספרו של בן אמוץ, "איך לעשות מה". נישא לסוזי, דיילת ב"אל על", מחברת ספר הבישול "המטבח הספרדי". ב-1954 נמנה עם ראשוני כפר האמנים עין הוד.

השתתף בשלוש התערוכות הראשונות של קבוצת "אופקים חדשים" במוזיאון תל אביב לאמנות ובבית האמנים בירושלים. זכה גם לתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 1960 זכה בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול.

בין יצירותיו: סדרת כרזות ארץ התנ"ך לעידוד התיירות לישראל, כרזת יום העצמאות ה'תשמ"ד וכרזות נוספות, בולי דואר,[1] עיצוב פנים למטוסי בואינג 707 הראשונים של "אל על", עיצוב הגדה של פסח[2] וקלפי משחק לחברת "אל על",[3] קירות דקורטיביים באוניות נוסעים של "צים", יצירות בבתי מלון ובאוניברסיטאות בישראל, ויצר תפאורות לתיאטרון הקאמרי ועוד.

דוד היה המעצב הישראלי הראשון שנבחר כחבר באגודת הגרפיקאים הבינלאומית (AGI).

בשנת 2002, תשע שנים לאחר פטירתו, נערכה במוזיאון הפתוח תפן תערוכה מקיפה של יצירותיו, ותערוכה נוספת נערכה בבית ראובן בתל אביב.[4]

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש. ז'אן דויד, 'חיל הים' חוברת ו' דצמבר 1948, עמ' 36.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן דוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]